Page 75 - חוברת על״ה 21

‫מקיימים של״ח‬

‫כלי שבור‬
‫הוא כלי שלם‬
‫מיכאל בן טוב*‬ ‫בכתבתנו הקודמת‪ ,‬בחנו כיצד ניווטים‬
‫יכולים להוות כלי רפלקטיבי ופדגוגי‬
‫כלי שבור הוא כלי שלם‪ ,‬צילום‪ :‬מיכאל בן טוב‬ ‫לבניית חוסן‪ .‬בכתבה זו‪ ,‬נבחן כיצד‬
‫קדרות מסורתית עשויה לשמש כלי‬
‫לתהליך העמלני‪-‬טכנולוגי מתקיימת גם עשייה פנימית‬ ‫ללמידה התנסותית המזמנת נכונות‬
‫שמשלבת התבוננות עמוקה‪.‬‬ ‫לסיכונים‪ ,‬התמודדות עם כישלונות‬
‫ותיקון עצמי‪ .‬הכתבה מציגה את הרעיון‬
‫הקדר עובד עם חומר גולמי שאינו מושלם‪ .‬הוא‬ ‫שדרך עבודה בחומר אפשר לפתח‬
‫נדרש להכיר אותו‪ ,‬להרגיש את גבולותיו וללמוד את‬ ‫בתלמידים שלנו מיומנויות חיים וחוסן‬
‫תגובותיו‪ .‬כך גם אנחנו והתלמידים שלנו מתמודדים‬ ‫רגשי‪ ,‬בתהליך שבו התלמיד לומד‬
‫בחיי היומיום עם עשיית טעויות‪ ,‬עם תיקון‪ ,‬עם מחיקה‬ ‫כיצד לקלקל בבטחה ולתקן במהלך דו‬
‫ולעיתים קרובות גם התמודדות עם שבירה‪ .‬קדרות‬
‫היא מצע ללימוד תכונות אלו משום שהיא דורשת‬ ‫כיווני של התבוננות פנימה והחוצה‪.‬‬
‫מהעוסק בה לפתח סבלנות‪ ,‬גמישות מחשבתית‬
‫מה יש למלאכות המסורתיות ללמד אותנו?‬
‫ויכולת התבוננות פנימה‪.‬‬ ‫שורשיהן של המלאכות המסורתיות נטועים‬
‫באדמה‪ ,‬ברוח המקום וברוח האדם‪ ,‬ושפת ההפעלה‬
‫שלהן איננה בינארית אלא מבוססת על איטיות ועל‬
‫חזרתיות מכוונת‪ .‬אחת המלאכות הללו היא קדרות‬
‫מסורתית‪ .‬מעבר לערכה האסתטי וההיסטורי‪,‬‬
‫הקדרות מאפשרת מרחב פדגוגי ורגשי להקניית‬
‫מיומנויות שונות‪ ,‬כגון נכונות לסיכונים‪ ,‬תיקון‬

‫עצמי והתמודדות עם כישלון‪.‬‬

‫חומר שהופק מאדמה מקומית ונשרף בתנור בוץ‪,‬‬ ‫קדרות כמטאפורה‬
‫צילום‪ :‬מיכאל בן טוב‬
‫הקדרות המסורתית היא מלאכה של הפקת חומר‬
‫מאדמה מקומית רגילה‪ ,‬עיצוב החומר ושרפתו‬
‫לכדי כלי חסין לחום ואטום למים‪ .‬כאשר אנו‬
‫מתבוננים בתהליך הקדרות – לישת החומר‪ ,‬בניית‬
‫הכלי ושרפה בתנור בוץ – אנו מגלים שבמקביל‬

‫*מורה לשל"ח וידיעת הארץ‪75 .‬‬