Page 73 - חוברת על״ה 21
P. 73
על צמחים ואנשים התחדשות
וצמיחה אישית
ולאומית –
דברים שלמדנו
מהחצב
חיליק אברג'ל*
פריחת החצב ,צילום :איתי פלינט כשרשימה זו תגיע למחוזותיכם ,הרשת
המקוונת כבר תסיים את התלהבותה
המילים מורכבות וגם הדיון ההלכתי ,אבל בסופם מהפריחה השנתית של החצבים .בתקופת
של אלו ,נשאלת השאלה מהי חצובא .חכמי פריחת החצבים ,תמונות הפרחים הלבנים
התלמוד שישבו בבבל ניסו להבין את הטבע על עמודים הבולטים בנוף מציפות את
הארץ ישראלי הרחוק מהם ,והתשובה לשאלתם הרשת ואת הלב .לכאורה ,החצב פורח כל
הייתה :אותו צמח שיהושע תיחם בעזרתו את שנה באותו מקום בדיוק ,מה יש להתלהב?
נחלות השבטים .זו החצובא ,שהיא למעשה שם
קדום לחצב .המילים מסמלות את פקעת החצב ובכל זאת ,בשלהי הקיץ ,במיוחד השנה ,היובש
החוצבת בין הסלעים ומעמיקה שורש ואת הניכר בשדות ,הנוף הצהוב והחום מביאים אותנו
הפקעת הצורבת את ידי המנסה לעקור אותה מן לייחל לסופו של הקיץ ,לקץ החום ולסופם של
השדה ולכן היא מצוינת בבואנו לסמן את גבול הקוצים .דווקא על רקע יובש זה ,החצב בולט
החלקה .בחלק ארוך של השנה ,אין כל סימן לכך בפריחתו הלבנה ,המרשימה ,שקשה להתעלם
שאכן הפקעת שם ,אבל כל שנה ,בחודשים אלול
ותשרי ,העמוד מסמן את הגבול המדויק ובכך ממנה.
עומד נגד אלו שמנסים להשיג גבולות ולערער
מקורות חז"ל והשירה העברית ראו מעבר
שכנות טובה. לחשיבותו האקולוגית של החצב ולגאונותו בעיתוי
הפריחה .הם לא פסחו על הקשר שבין האדם לחצב
מסתבר שהנוהג לסמן חלקות היה מקובל לא רק הפורח .קשר שאף התלמוד הבבלי ,שנוצר הרחק
במציאות הארץ ישראלית הקדומה והתלמודית. מנופי ארץ ישראל ,מציג אותו כהמשך למדרשים
כך כתב עארף אל עארף ,איש ממשל והיסטוריון ולאגדות חז"ל שנולדו כאן והיגרו בבלה" .אמר רב
של העת החדשה" :כל בדואי מכיר חלקתו [ ]...כדי אסי א"ר יוחנן :המצר והחצב מפסיקין בנכסי הגר,
לתחום תחומי אדמתו מאדמת חברו זורע הבדואי אבל לענין פאה וטומאה – לא .כי אתא רבין אמר
"בצולה" (חצב) [ ]...בדואי המסיג את גבול שכנו, רבי יוחנן :אפילו לפאה וטומאה [ ]...מאי חצובא?
בעקירת הבצולות המציינות את הגבולים []... אמר רב יהודה אמר רב :שבו תיחם יהושע לישראל
הריהו נקנס קנס גדול" (אל עארף ,עארף [,]2000
תולדות באר שבע ושבטיה ,ירושלים :אריאל את הארץ" (בבא בתרא נה ע"א).
ומרכז ג'ו אלון). *לומד ומלמד ידיעת טבע הארץ
73

