Page 57 - חוברת על"ה 17
P. 57
הסתכל לטבע בעיניים – שומרים על הבית
שירת החצבים
אלון מאיר*
הגבעה הקטנה ביסעור סוף הקיץ הגיע ,ואיתו החצבים
צילום :אלון מאיר – חוצבים דרכם בין ענני אבק
ורוחות של סתיו ומפזרים נגיעות
בתוך צנצנת ריבה מלאה במים ליד חלון המטבח. של אופטימיות גם לאלה שפחות
הבטתי בפליאה בשני החצבים שניצבו שם וכמו מחוברים אל עולם השדה .מעטים
התחרו ביניהם מי מהשניים יסיים ראשון את פריחתו נשארים אדישים למראה עמוד
ופרחיו יטפסו ראשונים אל קצה עמוד התפרחת. התפרחת הגאוני הזה ,המזכיר לכולנו
עמליה הגננת סימנה את גובהם של הפרחים מדי שכדאי לא לשים את כל הביצים
יום בטוש שחור ,ובכל בוקר הופתעתי מחדש לראות
כיצד הביולוגיה (אז לא הכרתי את המילה ,רק את בסל אחד.
ההרגשה) מאפשרת לקסם זה להתרחש. התפתחות אבולוציונית חכמה המדרגת את קצב
הפריחה הביאה לכך שבכל יום פורחים רק פרחים
למעשה ,המכונה הביולוגית הזו מצוידת בשלל מספר על עמוד התפרחת .כך ,אם חלילה יבוא על
מנגנוניים הישרדותיים .שורשיו של החצב מסוגלים החצב יום גשום או יום שרבי ולא יתקיימו תנאים
לחצוב דרכם אפילו דרך סדקים בסלע בחפשם מים מתאימים להאבקה ,עדיין יהיו באמתחתו עוד
ומינרלים ,ומכאן למעשה נחצב שמו של הצמח .עלי פרחים לימים שבהם התנאים יהיו טובים יותר
החצב הם בעלי שכבה שעוותית המונעת איבוד מים לפעולת ההאבקה .באותה דרך בדיוק ,פועלים גם
בימים חמים ,ופריחתו בקיץ מקנה לו בלעדיות בשדה העיריוני הצהוב ,בן החצב היקינטוני ועוד אחרים,
המואר .כך החצב נהנה ממגוון רחב של קליינטים אך דומה שהחצב הוא זה שחצב את דרכו גם אל
המעופפים במעין קניון בוטני שכל מרכולתו הוא
דבש ,כלומר :צוף חצבים .החצב לא צריך להילחם לבבותינו.
על תשומת ליבם של כל אותם מאביקים מאחר
שהוא מהפרחים הבודדים הפורחים בעונה יבשה זו. אני זוכר את הגננת שלי נושאת בידה שני עמודי
יש אגדה אורבנית המספרת שגובהם של החצבים תפרחת חצב .היא קירבה אותם אל האפים
מאפשר לחזות אם עונת הגשמים הקרבה תהיה הסקרנים של ילדים בני חמש ,ואנחנו הרחנו
את ריחם המשכר .אומרים שזיכרון הריח חזק
יותר מכל זיכרון אחר ,אך אצלי השתמר דווקא
הרגע שבו הגננת עמליה הניחה את החצבים
*מורה לשל"ח ומנחה מדיה ורשתות חברתיות במחוז חיפה ומרצה על הומור בחינוך.
57