Page 57 - חוברת על"ה 17
P. 57

‫הסתכל לטבע בעיניים –‬                                                                                                   ‫שומרים על הבית‬
           ‫שירת החצבים‬

                                                 ‫אלון מאיר*‬

 ‫הגבעה הקטנה ביסעור‬                                 ‫סוף הקיץ הגיע‪ ,‬ואיתו החצבים‬
 ‫צילום‪ :‬אלון מאיר‬                                   ‫– חוצבים דרכם בין ענני אבק‬
                                                    ‫ורוחות של סתיו ומפזרים נגיעות‬
‫בתוך צנצנת ריבה מלאה במים ליד חלון המטבח‪.‬‬           ‫של אופטימיות גם לאלה שפחות‬
‫הבטתי בפליאה בשני החצבים שניצבו שם וכמו‬             ‫מחוברים אל עולם השדה‪ .‬מעטים‬
‫התחרו ביניהם מי מהשניים יסיים ראשון את פריחתו‬       ‫נשארים אדישים למראה עמוד‬
‫ופרחיו יטפסו ראשונים אל קצה עמוד התפרחת‪.‬‬            ‫התפרחת הגאוני הזה‪ ,‬המזכיר לכולנו‬
‫עמליה הגננת סימנה את גובהם של הפרחים מדי‬            ‫שכדאי לא לשים את כל הביצים‬
‫יום בטוש שחור‪ ,‬ובכל בוקר הופתעתי מחדש לראות‬
‫כיצד הביולוגיה (אז לא הכרתי את המילה‪ ,‬רק את‬                                              ‫בסל אחד‪.‬‬

                ‫ההרגשה) מאפשרת לקסם זה להתרחש‪.‬‬  ‫התפתחות אבולוציונית חכמה המדרגת את קצב‬
                                                ‫הפריחה הביאה לכך שבכל יום פורחים רק פרחים‬
‫למעשה‪ ,‬המכונה הביולוגית הזו מצוידת בשלל‬         ‫מספר על עמוד התפרחת‪ .‬כך‪ ,‬אם חלילה יבוא על‬
‫מנגנוניים הישרדותיים‪ .‬שורשיו של החצב מסוגלים‬    ‫החצב יום גשום או יום שרבי ולא יתקיימו תנאים‬
‫לחצוב דרכם אפילו דרך סדקים בסלע בחפשם מים‬       ‫מתאימים להאבקה‪ ,‬עדיין יהיו באמתחתו עוד‬
‫ומינרלים‪ ,‬ומכאן למעשה נחצב שמו של הצמח‪ .‬עלי‬     ‫פרחים לימים שבהם התנאים יהיו טובים יותר‬
‫החצב הם בעלי שכבה שעוותית המונעת איבוד מים‬      ‫לפעולת ההאבקה‪ .‬באותה דרך בדיוק‪ ,‬פועלים גם‬
‫בימים חמים‪ ,‬ופריחתו בקיץ מקנה לו בלעדיות בשדה‬   ‫העיריוני הצהוב‪ ,‬בן החצב היקינטוני ועוד אחרים‪,‬‬
‫המואר‪ .‬כך החצב נהנה ממגוון רחב של קליינטים‬      ‫אך דומה שהחצב הוא זה שחצב את דרכו גם אל‬
‫המעופפים במעין קניון בוטני שכל מרכולתו הוא‬
‫דבש‪ ,‬כלומר‪ :‬צוף חצבים‪ .‬החצב לא צריך להילחם‬                                                          ‫לבבותינו‪.‬‬
‫על תשומת ליבם של כל אותם מאביקים מאחר‬
‫שהוא מהפרחים הבודדים הפורחים בעונה יבשה זו‪.‬‬     ‫אני זוכר את הגננת שלי נושאת בידה שני עמודי‬
‫יש אגדה אורבנית המספרת שגובהם של החצבים‬         ‫תפרחת חצב‪ .‬היא קירבה אותם אל האפים‬
‫מאפשר לחזות אם עונת הגשמים הקרבה תהיה‬           ‫הסקרנים של ילדים בני חמש‪ ,‬ואנחנו הרחנו‬
                                                ‫את ריחם המשכר‪ .‬אומרים שזיכרון הריח חזק‬
                                                ‫יותר מכל זיכרון אחר‪ ,‬אך אצלי השתמר דווקא‬
                                                ‫הרגע שבו הגננת עמליה הניחה את החצבים‬

                                              ‫*מורה לשל"ח ומנחה מדיה ורשתות חברתיות במחוז חיפה ומרצה על הומור בחינוך‪.‬‬

‫‪57‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62