Page 43 - 25526
P. 43
מאמרים ושיחות 43
בס"ד .משיחות ש"פ שלח ,מבה"ח תמוז ה'תנש"א.
שקורין כל הפרשה כולה מתחילתה עד א .דובר כמ"פ אודות החלוקה
סופה (בציבור ,ובברכות לפני' ולאחרי'). דקריאת התורה לפרשיות השבוע– 1
שאף שבכל שבת קורין פרשה אחת
וענין זה מודגש במיוחד בפרשת בתורה השייכת במיוחד לזמן זה ,2ובכל
שבוע זה – פרשת שלח: יום מימי השבוע לומדים חלק מהפרשה
השייך במיוחד ליום זה ,3מ"מ ,כל פרשה
פרשת שלח עוסקת (ברובה) בענין בתורה וכל חלק פרטי שבה קשור גם
אחד – פרשת המרגלים ,החל משילוח עם כל התורה כולה (מ"בראשית" עד
המרגלים (מהתחלת הפרשה עד שני), "לעיני כל ישראל") ,שהיא (כלשון
הליכתם וביאתם ,דברי תשובתם למשה הכתוב בפרשתנו" )4תורה אחת" ,5כמו
ואהרן וכל עדת בנ"י ,וכל השתלשלות בפרשה אחת ,שכל חלק שבה קשור עם
המאורעות בהמשך לזה ,עד להעונש הפרשה כולה ,כמודגש בהקריאה דיום
וכו' (משני עד קרוב לחמישי) ,ובהמשך השבת (הסך-הכל דכל ימי השבוע)6
לזה גם פרשת נסכים" ,כי תבואו אל
ארץ מושבותיכם גו' ועשיתם אשה .1כ"המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את
לה' גו' ויין לנסך וגו'" ,7שאף שחטאו התורה בשנה אחת ,מתחילין בשבת שאחר חג
ונגזרה גזירה עליהם ,מ"מ" ,בישר 8להם הסוכות וקורין בסדר בראשית ..וקוראין והולכין
שיכנסו לארץ"( 9מסוף רביעי עד ששי)10 על הסדר הזה עד שגומרין את התורה בחג
– סיפור אחד ארוך שמשתרע על ריבוי
פסוקים ברוב חלקי הפרשה ,אשר ,כדי הסוכות" (רמב"ם הל' תפלה רפי"ג).
.2ראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב (רצז ,א):
שמאי הזקן ש"כל ימיו הי' אוכל לכבוד שבת, "המועדים של כל השנה כו' בכולן יש שייכות
כיצד ,מצא בהמה נאה לוקחה ואומר זו לשבת, לאותן הפרשיות שחלות בהן" .וידוע פתגם רבינו
מצא אחרת נאה הימנה לוקחה ומניחה לשבת הזקן שצריכים "לחיות" עם הזמן ,הפרשה בתורה
ואוכל את הראשונה בחול" ("ואף הלל מודה שקורין ולומדים באותו זמן ("היום יום" ב' חשון.
שכדברי ב"ש יותר נכון לעשות ,אלא שהי' בוטח ובכ"מ) – .ולהעיר ,שהשייכות של הפרשה להזמן
בה' שבודאי יזמין לו לשבת מנה יפה מכל הימים" היא עד כדי כך שיום השבת וכל ימי השבוע
נקראים על שם הפרשה :יום ראשון פרשת שלח,
(שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"י)).
.7טו ,ב ואילך. וכיו"ב בשאר ימי השבוע ,עד לשבת פרשת שלח.
.8פרש"י עה"פ. .3ביום ראשון מהתחלת הפרשה עד שני ,ביום
שני משני עד שלישי ,ועד"ז בכל ימי השבוע ,עד
.9והטעם שהבשורה ע"ד הכניסה לארץ נאמרה ליום השבת ,משביעי עד סיום הפרשה (נוסף על
בשייכות לפרשת נסכים דוקא – כי ,בענין הנסכים
מודגשת ההמשכה למטה גם בענין הקרבנות הקריאה דכל הפרשה כולה ,כדלקמן בפנים).
שענינם העלאה למעלה ,היפך שיטת המרגלים .4טו ,טז .שם ,כט.
שלא רצו להכנס לארץ כדי שלא יצטרכו לעסוק
בעבודה דהמשכה למטה (ראה לקו"ת פרשתנו מ, .5ויתירה מזה – שכל התורה כולה שהתחלתה
באות ב' וסיומה באות ל' היא תיבה אחת" :לב"
סע"א ואילך .ובכ"מ). (ראה אותיות דר"ע אות ב' בסופו) – .ולהעיר,
.10וי"ל שזהו גם תוכן ההמשך דפרשת חלה שהתורה נמשלה לדם ,ומשכן הדם הוא בלב ,וממנו
שבהתחלת השיעור דששי – "בבואכם אל הארץ מתפשט בכל אברי הגוף (ראה לקו"ת במדבר יג,
גו' באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'" (שם,
יח-יט) – היפך שיטת המרגלים שרצו להשאר א .ובכ"מ).
במדבר כדי שלא יצטרכו לאכול מ"לחם הארץ" .6ולהעיר ,שבכולם מודגשת השייכות ליום
(לאחרי הקדמת חרישה וזריעה) ,כי אם" ,לחם מן השבת ,כמ"ש (יתרו כ ,ח) "זכור את יום השבת
לקדשו" ,עי"ז ש"מונים כל הימים לשם שבת ,אחד
השמים". בשבת שני בשבת ,כי זו מן המצוה שנצטווינו
לזוכרו תמיד בכל יום" (רמב"ן שם) ,ועד להנהגת
