Page 43 - 25526
P. 43

‫מאמרים ושיחות ‪43‬‬

‫בס"ד‪ .‬משיחות ש"פ שלח‪ ,‬מבה"ח תמוז ה'תנש"א‪.‬‬

‫שקורין כל הפרשה כולה מתחילתה עד‬                         ‫א‪ .‬דובר כמ"פ אודות החלוקה‬
 ‫סופה (בציבור‪ ,‬ובברכות לפני' ולאחרי')‪.‬‬                  ‫דקריאת התורה לפרשיות השבוע‪– 1‬‬
                                                        ‫שאף שבכל שבת קורין פרשה אחת‬
‫וענין זה מודגש במיוחד בפרשת‬                             ‫בתורה השייכת במיוחד לזמן זה‪ ,2‬ובכל‬
                  ‫שבוע זה – פרשת שלח‪:‬‬                   ‫יום מימי השבוע לומדים חלק מהפרשה‬
                                                        ‫השייך במיוחד ליום זה‪ ,3‬מ"מ‪ ,‬כל פרשה‬
‫פרשת שלח עוסקת (ברובה) בענין‬                            ‫בתורה וכל חלק פרטי שבה קשור גם‬
‫אחד – פרשת המרגלים‪ ,‬החל משילוח‬                          ‫עם כל התורה כולה (מ"בראשית" עד‬
‫המרגלים (מהתחלת הפרשה עד שני)‪,‬‬                          ‫"לעיני כל ישראל")‪ ,‬שהיא (כלשון‬
‫הליכתם וביאתם‪ ,‬דברי תשובתם למשה‬                         ‫הכתוב בפרשתנו‪" )4‬תורה אחת"‪ ,5‬כמו‬
‫ואהרן וכל עדת בנ"י‪ ,‬וכל השתלשלות‬                        ‫בפרשה אחת‪ ,‬שכל חלק שבה קשור עם‬
‫המאורעות בהמשך לזה‪ ,‬עד להעונש‬                           ‫הפרשה כולה‪ ,‬כמודגש בהקריאה דיום‬
‫וכו' (משני עד קרוב לחמישי)‪ ,‬ובהמשך‬                      ‫השבת (הסך‪-‬הכל דכל ימי השבוע‪)6‬‬
‫לזה גם פרשת נסכים‪" ,‬כי תבואו אל‬
‫ארץ מושבותיכם גו' ועשיתם אשה‬                            ‫‪ .1‬כ"המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את‬
‫לה' גו' ויין לנסך וגו'"‪ ,7‬שאף שחטאו‬                     ‫התורה בשנה אחת‪ ,‬מתחילין בשבת שאחר חג‬
‫ונגזרה גזירה עליהם‪ ,‬מ"מ‪" ,‬בישר‪ 8‬להם‬                     ‫הסוכות וקורין בסדר בראשית ‪ ..‬וקוראין והולכין‬
‫שיכנסו לארץ"‪( 9‬מסוף רביעי עד ששי‪)10‬‬                     ‫על הסדר הזה עד שגומרין את התורה בחג‬
‫– סיפור אחד ארוך שמשתרע על ריבוי‬
‫פסוקים ברוב חלקי הפרשה‪ ,‬אשר‪ ,‬כדי‬                                         ‫הסוכות" (רמב"ם הל' תפלה רפי"ג)‪.‬‬
                                                        ‫‪ .2‬ראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב (רצז‪ ,‬א)‪:‬‬
‫שמאי הזקן ש"כל ימיו הי' אוכל לכבוד שבת‪,‬‬                 ‫"המועדים של כל השנה כו' בכולן יש שייכות‬
‫כיצד‪ ,‬מצא בהמה נאה לוקחה ואומר זו לשבת‪,‬‬                 ‫לאותן הפרשיות שחלות בהן"‪ .‬וידוע פתגם רבינו‬
‫מצא אחרת נאה הימנה לוקחה ומניחה לשבת‬                    ‫הזקן שצריכים "לחיות" עם הזמן‪ ,‬הפרשה בתורה‬
‫ואוכל את הראשונה בחול" ("ואף הלל מודה‬                   ‫שקורין ולומדים באותו זמן ("היום יום" ב' חשון‪.‬‬
‫שכדברי ב"ש יותר נכון לעשות‪ ,‬אלא שהי' בוטח‬               ‫ובכ"מ)‪ – .‬ולהעיר‪ ,‬שהשייכות של הפרשה להזמן‬
‫בה' שבודאי יזמין לו לשבת מנה יפה מכל הימים"‬             ‫היא עד כדי כך שיום השבת וכל ימי השבוע‬
                                                        ‫נקראים על שם הפרשה‪ :‬יום ראשון פרשת שלח‪,‬‬
                    ‫(שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"י))‪.‬‬
                                     ‫‪ .7‬טו‪ ,‬ב ואילך‪.‬‬      ‫וכיו"ב בשאר ימי השבוע‪ ,‬עד לשבת פרשת שלח‪.‬‬
                                     ‫‪ .8‬פרש"י עה"פ‪.‬‬     ‫‪ .3‬ביום ראשון מהתחלת הפרשה עד שני‪ ,‬ביום‬
                                                        ‫שני משני עד שלישי‪ ,‬ועד"ז בכל ימי השבוע‪ ,‬עד‬
‫‪ .9‬והטעם שהבשורה ע"ד הכניסה לארץ נאמרה‬                  ‫ליום השבת‪ ,‬משביעי עד סיום הפרשה (נוסף על‬
‫בשייכות לפרשת נסכים דוקא – כי‪ ,‬בענין הנסכים‬
‫מודגשת ההמשכה למטה גם בענין הקרבנות‬                            ‫הקריאה דכל הפרשה כולה‪ ,‬כדלקמן בפנים)‪.‬‬
‫שענינם העלאה למעלה‪ ,‬היפך שיטת המרגלים‬                                                     ‫‪ .4‬טו‪ ,‬טז‪ .‬שם‪ ,‬כט‪.‬‬
‫שלא רצו להכנס לארץ כדי שלא יצטרכו לעסוק‬
‫בעבודה דהמשכה למטה (ראה לקו"ת פרשתנו מ‪,‬‬                 ‫‪ .5‬ויתירה מזה – שכל התורה כולה שהתחלתה‬
                                                        ‫באות ב' וסיומה באות ל' היא תיבה אחת‪" :‬לב"‬
                                 ‫סע"א ואילך‪ .‬ובכ"מ)‪.‬‬    ‫(ראה אותיות דר"ע אות ב' בסופו)‪ – .‬ולהעיר‪,‬‬
‫‪ .10‬וי"ל שזהו גם תוכן ההמשך דפרשת חלה‬                   ‫שהתורה נמשלה לדם‪ ,‬ומשכן הדם הוא בלב‪ ,‬וממנו‬
‫שבהתחלת השיעור דששי – "בבואכם אל הארץ‬                   ‫מתפשט בכל אברי הגוף (ראה לקו"ת במדבר יג‪,‬‬
‫גו' באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'" (שם‪,‬‬
‫יח‪-‬יט) – היפך שיטת המרגלים שרצו להשאר‬                                                                ‫א‪ .‬ובכ"מ)‪.‬‬
‫במדבר כדי שלא יצטרכו לאכול מ"לחם הארץ"‬                  ‫‪ .6‬ולהעיר‪ ,‬שבכולם מודגשת השייכות ליום‬
‫(לאחרי הקדמת חרישה וזריעה)‪ ,‬כי אם‪" ,‬לחם מן‬              ‫השבת‪ ,‬כמ"ש (יתרו כ‪ ,‬ח) "זכור את יום השבת‬
                                                        ‫לקדשו"‪ ,‬עי"ז ש"מונים כל הימים לשם שבת‪ ,‬אחד‬
                                               ‫השמים"‪.‬‬  ‫בשבת שני בשבת‪ ,‬כי זו מן המצוה שנצטווינו‬
                                                        ‫לזוכרו תמיד בכל יום" (רמב"ן שם)‪ ,‬ועד להנהגת‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48