Page 15 - סבא חיים - ביוגרפיה
P. 15
הדברים וחילק אותם רק בין החסידים שלו .אני הייתי רעב ,אבל לא קיבלתי כלום ושתקתי .זאת היתה
אנטישמיות ברורה ,כולם ידעו שאני יהודי.
יום אחד הגיע עציר חדש עם תיק .שאלו אותו אם הביא משהו לאכול והוא ענה 'הבאתי משהו בשבילי'.
לקחו לו מיד הכל והעבדאי שוב חילק את השלל לחסידים שלו בלבד .שבוע או שבועיים חלפו ואני הופך
לרעב יותר ויותר .יום אחד שוב הגיע עציר חדש ושוב העבדאי השתלט על האוכל והתחיל לחלק לאנשים
שלו .ניגשתי לאוכל ועמדתי גם לקחת כשהוא אמר לי' :אתה -אל תיקח .לך לא מגיע!' .לא הקשבתי.
התקדמתי ולקחתי מהאוכל .כולם מסביב עצרו והסתכלו .העבדאי התרומם כדי להרביץ לי ,אבל אני
הקדמתי אותו ונתתי לו מכה אדירה .הוא נפל ואני פניתי לאכול.
ידעתי שעשיתי משהו מסוכן ופחדתי מאוד מנקמה .בלילות ישנתי ליד עציר זקן שבטחתי בו .זמן קצר
אחר כך הגיע אלי העבדאי (לאור יום!) כשבידו סכין גילוח מוסתר בגזע עץ .נדחקתי לפינה והתכוננתי.
ברגע שהתחיל לתקוף אותי הרמתי רגל ודחפתי אותו בכל הכוח .הוא נפל ואני לחצתי עם הרגל על הסכין
שלו .החדשות נפוצו במהירות .העבדאי הפך לכלום ואני זכיתי לכבוד של גדולים.
אחרי כמה שבועות העבירו אותי לבית מעצר אחר ואחרי כמה חקירות נוספות קבעו לי תאריך למשפט.
לילה לפני המשפט חלמתי על מים ודגים .סיפרתי את זה לאסירים סביבי וזקן רוסי מלומד אחד פירש לי
את החלום וקובע 'תצא זכאי'.
באמת יצאתי זכאי .שחררו אותי לדרכי .העובדה שהייתי חייל (ועוד קצין) ונלחמתי נגד היטלר עזרה לי
ודאי .חוץ מזה ישבתי כבר כשלושה חודשים וזה גם נחשב לחלק מהעונש.
את בית הסוהר עזבתי במצב פיזי קשה מאוד .הייתי חלש והתפתחה אצלי צהבת .כשחזרתי הביתה הלכתי
לרופאה שבדקה אותי והודיעה לי שאני חייב לשתות חלב מרוכז .זה היה מצרך נדיר ויקר ביותר לאותה
תקופה .למזלי ,גיליתי שחבר שלי לוני פונט קיבל לנהל חדר אוכל ענק לפועלים ומנהלים .הוא היה
סטודנט מלומד וחבר מפלגה ,כך שכנראה היו לו קשרים .הלכתי אליו ,צעדתי בשלג והגעתי לבסוף בקושי
רב .מיד כשראה אותי נתן לי לאכול .אחר כך הוא הכיר לי את המחסנאי שהיה יהודי ואמר לו' :תן לו מה
שהוא צריך' .קיבלתי בקבוק של חלב מרוכז ושתיתי אותו במקום כמו מים .כבר הרגשתי שזה עשה לי
טוב .למחרת ,בלי בושה ,הלכתי שוב למחסן .הפעם לא עברתי אצל לוני כי ידעתי שהוא פחדן ועשוי
להיבהל מהביקור החוזר שלי .הלכתי ישר למחסנאי והבאתי לו מתנה .קבעתי איתו שאחזור בערב עם שק
והוא הכניס לתוכו פח של חמישה ליטרים מהחלב המרוכז .ארצות הברית נכנסה כבר למלחמה ושלחה לנו
נשק ,אוכל ובגדים .פחי החלב הגיעו במסגרת הסיוע הזה.
החלב הזה הציל אותי ,וכשחזרתי לרופאה והיא גילתה שהשגתי חלב מרוכז היא ביקשה שאתן לה גם.
הבאתי לה בקבוק והיא נישקה אותי בהתרגשות .היא אמרה שזה יציל הרבה יותר מחולה אחד כי מאה
גרם מספיקים לאדם .מאותו יום היתה לי כמובן פרוטקציה אצלה .קיבלתי ממנה מה שרציתי.
הימים חלפו וקיבלתי תפקיד חדש :נהג משאית .היתה זו משאית מסוג זיס 105-והיא עבדה על קיטור
שנוצר משריפת עצים ובנזין .מדי פעם הייתי צריך להכניס לתוכה עצים קטנים וכל בוקר קמתי מוקדם
במיוחד כדי להספיק לשמן הכל ולהניע אותה ידנית .זה לא היה פשוט.
15
