Page 16 - סבא חיים - ביוגרפיה
P. 16
עם המשאית הייתי צריך להוביל תפוחי אדמה מהשדות .המלחמה המשיכה להשתולל והרעב הכבד הלך
והחריף .דלי תפוחי אדמה היה אז שווה לשתי משכורות חודשיות -שבע מאות רובל! יקר כמו זהב .במצב
הזה היה ברור שקיבלתי ג'וב מדהים עם נגישות תמידית לאוכל .מאות אלפים מתו מרעב ולי לא היה חסר
דבר .היו לי תפוחי אדמה ואת שאר המוצרים החלפתי תמורתם.
חיה גרה אז עם אמא שלה ,אחיה ואשתו .בבית שלהם היה מרתף וערב אחד הגעתי עם המשאית ומילאתי
אותו בתפוחי אדמה .הסתכנתי כמובן ,אבל מאז לא היה רעב בבית שלהם .הוחלט שאני דואג לאוכל ,אמא
שלה תבשל לכולנו ובכל צהריים אצטרף אליהם לארוחה.
יום גשום אחד נכנסנו עם המשאיות לשדה אך שקענו עמוק בבוץ .נשארנו תקועים .למרות הכל ,לא
לקחנו ללב .התיישבנו לנו בקבינה ,היו איתנו בחורות ,צלינו תפוחי אדמה והיינו מבסוטים .עובר יום,
עוברים יומיים ועוברים גם שלושה כשלפתע אנחנו שומעים רעש שלא הכרנו .אוטומובילים אמריקאים
חדישים התקרבו אלינו .היה להם 'פרונטקס' (הנעה קדמית) ,דבר שאנחנו הכפריים מעולם לא נתקלנו בו.
האוטומובילים האלה היו גם הם חלק מהסיוע האמריקאי .בעזרת כבלים משכו אותנו האוטומובילים
החדישים לאט-לאט מהבוץ.
16
