Page 30 - סבא חיים - ביוגרפיה
P. 30
איטליה
החיים במחנות הפליטים
חצינו את הגבול לאיטליה והגענו למילאנו .כינסו את כולנו בבית גדול ברחוב וילה אוניונה (אני חושב
שמס' .)5זה היה מאורגן כמו בקיבוץ ובבית הזה ישנו ואכלנו .היינו כשלושים איש שכללו עוד חיילים
מהצבא האדום ,חלקם עריקים כמוני ,וכמובן גם ניצולי שואה.
בשלב הזה ,לקחו אותי החבר'ה מ'הבריחה' והשתתפתי איתם בפעולה חשאית שהתבקשתי לא לספר עליה
לעולם .על זה אני לא כותב.
במילאנו יצרתי קשר עם הג'וינט שבין היתר עסק אז בסיוע לאיתור קרובים .ניגשתי לשם וסיפרתי שיש
לי דוד באמריקה בשם לואיס הוכמן .מהג'וינט פנו לארגון יוצאי קולומיאה בארצות הברית ותוך זמן קצר
קיבלתי למחנה בו הייתי טלגרמה' :מי אתה חיים מונטנר?'.
בכיתי מהתרגשות .אחרי כל מה שאיבדתי לא האמנתי שאמצא כבר מישהו .כתבתי לו חזרה' :הבן של
יעקב' .לא עבר הרבה זמן וקיבלתי חבילה עם מאה דולר ובגדים .בהמשך הוא שלח לי גם 'אפידווי'
[ - ]efidavitאישור כניסה לאמריקה.
לכל אורך הדרך התכנית שלי היתה לעלות לארץ ישראל .חלק מהחברים שפגשתי באיטליה עזבו לארצות
הברית (לאחד מהם קניתי מזוודה בכסף שקיבלתי ממכירת יהלום) .היינו חופשיים ויכולתי בקלות לנסוע
גם לאמריקה ,אבל אני הייתי ציוני .חוץ מזה היו לי ברוסיה אישה וילד .לא יכולתי לעזוב פתאום
לאמריקה.
ממילאנו העבירו אותנו לאזור אודינה ] ,[Udineאחר כך לעיר מסטרה [ ]Mestreשליד ונציה ומשם
למחנה בעיירה סנטה מריה דה-לאוקה [ .]Santa Maria de-leukaבלאוקה ישנתי עם מלך באותו חדר.
יום אחד בא לבקר אותי חבר בשם שוסטר .לא הייתי בחדר ומלך ,שהיה בחור צעיר ופזיז ,שלף את
האקדח שהחבאתי והראה אותו לשוסטר .בטעות נפלט כדור שפגע לשוסטר בביצים .מיד כששמעתי את
הירייה הגעתי למקום .שוסטר נלקח לבית חולים ואני נתתי סטירה מצלצלת למלך .הוא זוכר אותה עד
היום ,ולמרות זאת ,לי היא כאבה יותר מלו.
בעקבות ההשתתפות שלי בפעולה ההיא קיבלתי זכויות יתר במחנה ונתנו לי לעבוד בקנטינה .למרות
שהמלחמה נגמרה במחנות הפליטים באירופה עדיין שררו עוני ורעב .לכן ,הג'וב בקנטינה היה מצוין.
בזכותו היתה לי גישה חופשית לאוכל.
גם באיטליה המשכתי לבזבז את הכסף שקיבלתי מהיהלומים .חלק ממנו הוצאתי על ניצולים שפגשתי
ולקחתי לבית מרחץ או קניתי להם בגדים ואוכל ,וחלק הוצאתי על עצמי ועל חברים .חשבתי אז ש'כל יום
פורים' (למען האמת ,מעולם לא ידעתי לחסוך ו'להחזיק' את הגרוש) .במשך החיים למדתי שכשיש לך
כסף יש לך הרבה חברים והם אוהבים אותך .כשאין לך -לא מכירים אותך.
30
