Page 35 - סבא חיים - ביוגרפיה
P. 35
1948
העליה ארצה והשירות בצה"ל
יום אחד קראו לי פתאום למטה אונר"א במילאנו .כשהגעתי סיפרו לי שחיה ודובי מחפשים אותי ושהם
בגרמניה .קיבלתי את הכתובת שלהם ושלחתי לה מכתב .הספקתי לקבל מכתב אחד חזרה ואז קראו לי
לעלות .מדובר היה בימים האחרונים של הבריטים בארץ אבל אנחנו נחשבנו עדיין לעולים בלתי לגאליים.
האוניה נקראה 'פאביו' והיא הגיעה לארץ ב 29-למאי .1948כיום היא נחשבת לאונית המעפילים
האחרונה שהגיעה ארצה.
הורידו אותנו לחוף בחסות החשכה באמצעות סירות קטנות ופיזרו אותנו .אותי לקחו למרכז הגיוס בתל-
ליטבינסקי (היום תל השומר) ומשם עברתי למחנה הצבאי בן-עמי שבתל אביב .לא הכרתי איש בבן-עמי,
הייתי איש הגח"ל היחידי שהגיע לשם מאיטליה .לא ידעתי עברית ולא היה לי חבר או מישהו לדבר איתו.
קיבלנו מדים אך בינתיים לא עברתי שום אימונים .מינו אותי לנהג ג'יפ .ימים בודדים אחרי שעליתי קראו
לי לנהוג על ג'יפ כשלצידי חייל נוסף .הגענו לאיזה מקום (היום אני יודע שהיה זה קיבוץ חולדה) והורו
לנו להעמיס שקי קמח .עם האספקה הצטרפתי לשיירת משאיות וג'יפים ונסעתי איתם למקום בו עמדו
סבלים .הסבלים פרקו את כל האספקה וסחבו אותה רגלית למשאיות שהמתינו בקצה השני של הדרך.
בדרך לשם ירו עלינו הערבים לא פעם ,אך בעיקר אני זוכר את הברחשים שאכלו אותי .לא הכרתי דבר
כזה לפני כן וכמעט בכיתי מהם .לא הבנתי אז מה אני עושה ואיפה אני .בדיעבד הבנתי שהיה זה היום בו
פרצו את 'דרך בורמה' .הייתי בשיירת האספקה הראשונה שהגיעה לשם .הבולדוזר לפנינו פינה אבנים
ועדיין לא הספיקו לחבר לגמרי את שני השבילים ולהכין את הדרך לשימוש כלי רכב.
כשבועיים אחר כך העלו אותנו על משאיות והביאו אותנו לכיכר דיזינגוף .האזור היה מלא בחיילים .לא
ידעתי עדיין עברית ולא הבנתי מה קורה .חייל שהיה איתי וידע יידיש הסביר לי שהגיעה אוניית עולים עם
נשק לחוף ואנחנו צריכים למנוע ממנה לעגון .שאלתי' :צריכים לירות בהם?' ,אמרו לי' :כן' ,אז הודעתי:
'אני לא יורה ביהודים!' (חוץ מזה ,שהנשק לגיטימי כי ישתמשו בו נגד ערבים ולא יהודים) .לא הייתי
היחידי שסירב וכל מי שלא רצה להשתתף בפעולה ,החזיר את הנשק וירד מהמשאית .זאת היתה כמובן
ה'אלטלנה' .ביני לבין עצמי ,אני מאמין שבפנקס הצבאי שלי זה צוין והפך לכתם .הרגשתי את זה מאוחר
יותר כשלא קידמו אותי בחברת 'מקורות' בה עבדתי שנים ארוכות.
בשלב הבא העבירו מבן-עמי למחנה מח"מ -מחלקה לחלוקת מכוניות -בגבעת נפוליאון .היינו צריכים
לגייס כלי רכב אזרחים .הורו לנו לצאת לכביש פ"ת-ת"א לעצור מכוניות ,לקחת אותן ולתת בתמורתן
קבלה.
באותה תקופה הגיעו לארץ משלוחים של רובים צ'כים ,אותם הכרתי היטב בצבא האדום (הייתי כאמור
צלף והדרכתי את החיילים שלי בשימוש ופירוק הרובה) .פה לא הכירו אותם .קיבלנו הוראה לצאת לחבל
לכיש לשם אימון ברובים החדשים .הודעתי לסמל שאני לא יוצא כי אני מכיר את הרובים .הוא אמר לי:
'אתה ברשימה -אתה חייב לצאת' .סיפרתי לו על הרקע שלי ,אבל אותו זה לא עניין .נפגעתי ממנו .הוא
35
