Page 34 - סבא חיים - ביוגרפיה
P. 34

‫מלאוקה העבירו אותנו למחנה אחר בעיר בארי ]‪ .[Bari‬גם שם קיבלתי יחס מיוחד וגם שם סידרו לי‬
‫החבר'ה מ'הבריחה' ג'וב בקנטינה‪ .‬יום אחד הגיע לקנטינה בחור שהיה חבר בוועד של המחנה‪ .‬הוא ביקש‬

   ‫שאפתח למרות שהגיע אחרי שעות הפתיחה‪ .‬אמרתי לו שהמקום סגור והוא ענה לי בצורה לא יפה‪:‬‬
‫'תפתח!'‪ .‬זה הרגיז אותי‪ ,‬ואני טיפוס שלא מפחד מאף אחד‪ ,‬אז הודעתי לו שאני לא פותח לאף אחד עכשיו‪.‬‬

   ‫אחד החברים שעבדו אותי ראה במי מדובר וביקש שאפתח כי זה מישהו חשוב‪ .‬הייתי אז בחור צעיר‬
 ‫נאיבי ובלי ניסיון‪ .‬הייתי צריך להבין שלאדם חשוב צריך לפתוח מיד‪ .‬בסוף שוכנעתי ופתחתי לו‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬הבחור הזה חזר לוועד ודרש שיפטרו אותי בגלל ההתנהגות שלי‪ .‬אמרתי להם‪' :‬מי שיכול לפטר אותי‬
‫הוא רק מי שהביא אותי לכן‪' .‬הבריחה'!'‪ .‬המאבק נמשך ובסוף הצעתי להם לעזוב בתנאי שייקחו במקומי‬
  ‫עובד שאני בוחר‪ .‬הם הסכימו והכנסתי את סגל לעבודה‪ .‬במובן מסוים לא השתניתי‪ .‬מעולם לא הייתי‬

                         ‫'מלקק‪-‬תחת' או אדם של 'יס סר!'‪ ,‬נשארתי קצת חוצפן‪.‬‬
‫החלטתי לנצל את ההזדמנות ולפתוח ביזנס‪ .‬לא רחוק מבארי הקימו בדיוק מחנה נוסף בשם פאלז‬
‫[‪ .]Palez‬היו שם מאות פליטים וידעתי שאין שם מקום שמוכר שתייה קרה‪ .‬אספתי את הכסף שהיה לי‪,‬‬
‫לקחתי שני שותפים ופתחנו ביזנס למכירת גזוז‪ .‬אנשי 'הבריחה' עזרו לי שוב ונתנו לי מקום‪ .‬השגתי‬
‫מכונת גזוז ידנית משומשת ושלושה זוגות אופניים‪ .‬חיברתי להם ארגזים‪ ,‬בהם הנחנו את בקבוקי הזכוכית‬

                                              ‫והתחלנו להסתובב ולמכור שתייה לחנויות השונות במחנה‪.‬‬

‫בשלב מסוים התחילו להכין רשימות מסודרות של הפליטים ותושבי המחנה‪ .‬הייתי חייב לתת פרטים‬
‫אישיים ולהירשם‪ .‬לא יכולתי להירשם כעריק כי הרוסים היו עדיין באיטליה‪ .‬היתה להם שגרירות ונציגות‬
‫של האן‪.‬קה‪.‬ווה‪.‬דה ופחדתי מהם מאוד‪ .‬הם חיפשו עריקים וגם מצאו‪ .‬התייעצתי עם החבר'ה וחבר שלי‪,‬‬
‫אייזק מסקין (שנסע מאוחר יותר לאמריקה) אמר לי להירשם כניצול דכאו‪ ,‬כיוון שהאסירים שם לא‬

           ‫סומנו במספרים בזרועות‪ .‬קניתי תעודה מזויפת מהצלב האדום וציינתי שאני רווק וניצול דכאו‪.‬‬

‫בינתיים בארץ פרצה המלחמה עם הערבים‪ ,‬ואני הייתי פטריוט גדול‪ .‬מה? זו בושה? רצית ללכת להגן על‬
‫הארץ שלי‪ .‬באו אלי ואמרו לי‪' :‬מונטנר‪ ,‬אתה מגויס ועומד לעלות כחייל‪ .‬אנחנו לא יודעים מתי נצטרך‬
‫אותך‪ ,‬פשוט תהיה מוכן'‪ .‬זה היה מה שנקרא גח"ל (גיוס חוץ לארץ) והחבר'ה מ'הבריחה' גייסו באירופה‬

                                                                       ‫קודם כל צעירים עם ניסיון צבאי‪.‬‬
‫ידעתי שאני צריך להתכונן ולמכור את החלק שלי בשותפות לאחד מהחבר'ה‪ .‬קבענו את התנאים והמחיר‬
‫וסגרנו הכל בלחיצת ידיים‪ .‬בלילה שהודיעו לי שיוצאים לארץ‪ ,‬ניגשתי אליו‪ ,‬הערתי אותו והוא נתן לי את‬
‫הכסף עליו החלטנו מראש‪ .‬השותפים שלי‪ ,‬דרך אגב‪ ,‬עלו מאוחר יותר לארץ‪ ,‬המשיכו בעסקי הגזוז ונהיו‬

                                                                                                ‫עשירים‪.‬‬
‫מבין החבר'ה של 'הבריחה' באיטליה אני זוכר שניים‪ :‬בחור בשם מיינהארט ובחור בשם נישט‪ .‬שניהם‬

                                                                         ‫עזרו לי והיו מאוד קרובים אלי‪.‬‬

                                                  ‫‪34‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39