Page 12 - etmol 65
P. 12
אברהם גייגר זכריה פרנקל
חכמת ישראל
המחקר שנולד על רקע של רצון
יום־טוב ליפמן צונץ להתבוללות והיה בין המניעים
להתעוררות הלאומית
מאת ג♦ קרסל
של היהודים עדיין חי את המסורת של יהדות אשכנז .בני במילונו של אברהם אבן־שושן ניתנת הגדרה ממצה
הדור השני ,שעדיין חיו במסורת היהודית השורשית ,ביק לצירוף ״חכמת ישראל״ :״ספרות המחקר בתולדות ישראל,
שו לראות את בניהם מעורים בחיים ובתרבות של הסביבה ספרותו ,אמונתו ,לשונו תרבותו ,דברי ימיו ועוד״ .אנו
הגרמנית .הם שיגרו את הילדים לבתי-ספר ולמורים לא- משתמשים לסירוגין בשני צירופים להגדרתו של מקצוע זה,
יהודיים ,ואילו הלימודים היהודיים נלמדו דרך-אגב .בני דור
זה ,השלישי ,וביניהם צונץ ויוסט ,קלטו עד מהרה לימודים הישן -״חכמת ישראל״ ,והחדש -״מדעי היהדות״.
אלה ,וכן קלטו את אורחות החשיבה-והחיים של רעיהם לידתו של מחקר זה היא בשנת 1818בה הופיע בדפוס
קונטרס צנום בשפה הגרמנית ,בן חמשים עמודים שנכתב
הנוצרים ,ודומה היה עליהם ועל הוריהם ,שהנה הולכים הם בדצמבר .1817קונטרס זה הוא מהגילויים החשובים של
בדרך של התערבות גמורה בגויים ,והחייץ בין הדורות רוח ישראל בכל הדורות ועד היום אתה ניצב לפניו בהערצה
נפרץ .היה זה הדור השלישי ,שהיה הראשון לנטישת והשתאות לתופעה ,מה עשויים עמודים מספר לחולל בחיי
היהדות .בית-הספר ניצח את הבית לשמחת ליבם של עמנו ותרבותו .שם הקונטרס הוא ,בתרגומו העברי -
הוריהם .מה שהיה להורים אלא משאת-נפש התגשם לדעתם ״משהו על הספרות הרבנית״ ,מחברו של אותו קונטרס הוא
בילדים אלה ,ודומה היה להורים ,שגם הצד השני ,הגרמני, יום טוב ליפמן צונץ ,כאשר פירסם את הקונטרס היה בן 23
מקבל באהבה וברצון את טמיעתם של ילדיהם בגרמניה בלבד )צונץ נפטר בשנת 1886והשנה יימלאו מאה שנים
הצרופה. למותו(.
שנה לאחר הופעת הקונטרס חברו שבעה צעירים יהודים
ברם לא ארכו הימים ונתגלה לעין כל ,שהצד הלא-יהודי בגרמניה לאגודה אחת בשם ״אגודה לתרבות ומדע היהו
לא רצה בחלומות ההורים היהודים האלה ובהזדמנות הרא דים״ והוציאו לאור בטאון בשם ״כתב־עת למדע היהדות״.
שונה ,עת פרקו את עול נפוליאון מעליהם ,חזרו ההגבלות כאן מצוי לראשונה הצירוף הגרמני :״וויסענשאפט דען
על היהודים ,מלוות בדברי-הסתה פרועים ,שהגיעו לשיאם יודענטומס״ -מדע היהדות ,שהועבר בתרגום כמות שהוא
גם במעשים אנטי-יהודיים .אבל היהודים לא ויתרו וסברו ללשונות אחרות ואילו בעברית קיבל את השם ״חכמת
שהאשמה בהם והתחילו לפשפש במעשיהם וחשבו כי אולי ישראל״ .משבעה הצעירים זכו אחדים לשם עולם -צונץ,
לא עשו בשלימות הראויה את שהיו צריכים לעשות לשם אבי ההיסטוריוגרפיה היהודית בזמן החדש; ריעו ללימודים
התערבות מוחלטת בעם הגרמני ויש צורך בוויתורים נוס של צונץ ,יצחק מרדכי יוסט ,והסולל נתיבות בחקר המשפט
פים מהייחוד היהודי .עד אז ויתרו על הלשון ולאט-לאט על אדוארד גאנס .האחרון היה מזכיר האגודה ולאחר מכן היה
אורח-החיים המסורתי ,עכשיו העלו את הסברה ,כי יש גם יו״ר האגודה )משנת 1821עד פירוקה בשנת .(1824בין
צורך להוסיף על כך גם את אורחות הדת .ואחר-כך באו
ויתורים נוספים :מחיקת ארץ-ישראל מתפילותיהם וויתור אלה שהצטרפו לאגודה היה גם המשורר היינריך היינה.
על העברית כלשון התפילה ועוד. געגועים לטמיעה
הצעירים שלא ידעו נפתולים ומאבקים בהם נאבקו הורי מה ביקשו צונץ ורעיו להשיג?
הם ,ניצבו עתה לפני הבעיה הגורלית .המדינה הפרוסית הדור שיסד את האגודה היה למעשה הדור השלישי
ראתה את היהודים כזרים וכחסרי זכויות ,על-אף השכלתם לראשית התקופה ,שתחילתה במשה מנדלסון ,פותח השער
ועל-אף ששימטו כבר מעצמם כמעט כל שריד של מסורת להשכלה .הדור השני שלאחר מנדלסון היה מורכב בדרך
יהודית .כרטיס-כניסה לחברה הלא-יהודית היתה איפוא רק כלל משיכבה לא גדולה של צעירים ,שחדרה לחיי הכלכלה
תעודת ההמרה ,מלווה כמובן בהכרה בנצרות .וכאן החל והתרבות של הסביבה הדוברת גרמנית .ברם הרוב הגדול
המאבק .צעירים אלו ,לא היו דתיים ,הם לא האמינו בדת
משה או בדת ישו ועכשיו נדרש מהם להודות בדת שאין הם
12
