Page 8 - etmol 65
P. 8

‫סדרה שניה של מניות וגם הפעם נרכשו‬
‫כולן על ידי הציבור והמוסדות‪ .‬גם‬
‫השלטונות הודו בהתפתחות הנמל וביט­‬
‫לו את כל ההגבלות על סוגי הסחורות‬
‫המותרים לפריקה וטעינה בו‪ .‬יום השנה‬
‫הראשון לבניין הנמל נחוג ברוב עם‪,‬‬
‫למרות מאורעות הדמים שהשתוללו‬
‫בארץ‪ .‬הנמל העסיק סביבו כאלף עוב­‬
‫דים‪ ,‬כולל מספנה ושירותים שונים‪,‬‬
‫והיה לגורם תעסוקה חשוב בעיר‪ .‬ביום‬
‫חג זה לא השתתף כבר אבי‪-‬העיר ‪-‬‬
‫מאיר דיזנגוף‪ .‬כמה חודשים לאחר‬

     ‫שהכריז ״פה יקום נמל גדול״ ‪ -‬מת‪.‬‬

           ‫נמל נוסעים‬

‫המגבלות העיקריות שמנעו התפת­‬               ‫נוסף על ״אוצר מפעלי ים״ פעלו‬                            ‫שקי המלט הראשונים נישאים לחוף‬
‫חות מהירה יותר של הנמל היו העדר‬            ‫חברות אחרות בהתפתחות הנמל‪ .‬חברת‬
‫כבישי גישה נוחים לנמל והתפתחות‬             ‫״פריקה״ הקימה במספנה שבנתה סי­‬              ‫למימון הפעולות הראשוניות להקמת‬
‫העיר צפונה שמנעו את התרחבותו‪.‬‬              ‫רות וספינות‪ .‬הנמל היה נמל‪-‬בית של‬            ‫הנמל‪ .‬הממשלה הבריטית לא תמכה‬
‫במלאות לנמל שנתיים ‪ -‬הוא צעד צעד‬           ‫חברת ״עתיד״ וחברות אניות אחרות‬              ‫בבניין הנמל אפילו באגורה אחת‪ .‬יתר‬
                                                                                       ‫על כן‪ ,‬מהרגע הראשון הטילה מסים‬
‫חשוב קדימה‪ :‬השלטונות אישרו אותו‬            ‫שהבטיחו לו תעסוקה‪ .‬בשנת ‪ 1937‬הפך‬            ‫מיוחדים על כל הפעילות הכלכלית שם‬
‫גם כנמל נוסעים ואלפי אנשים יצאו‬            ‫נמל תל‪-‬אביב לעובדה בלתי מעורערת‪,‬‬            ‫)כמו ״דמי רציף״‪ ,‬״דמי החסנה״ ועוד(‪.‬‬
‫ונכנסו לארץ דרכו‪ .‬בחגיגה שהתקיימה‬          ‫אניות באו ויצאו‪ ,‬הביאו והוציאו סחו­‬         ‫כמו״כן לא עשתה מאומה ליצירת תש­‬
‫לכבוד המאורע השתתף גם הנציב‪-‬‬               ‫רות ומוצרים‪ .‬עם סיום השביתה הער­‬            ‫תית של כבישי גישה ועבודות ציבור­‬
‫העליון הידידותי ווקופ‪ ,‬שהביע את‬            ‫בית חזר נמל יפו לפעילותו הרגילה‬             ‫יות הקשורות לפעילות הנמל‪ .‬בהוצאות‬
                                           ‫ואנשי העסקים הערבים שנפגעו‬                  ‫כולן נשא היישוב היהודי בארץ ומוסדו­‬
‫איחוליו להמשך שגשוג הנמל‪ .‬בשנת‬             ‫מההתחרות של הנמל הצעיר‪ ,‬ניסו‬                ‫תיו‪ ,‬כאשר ״לשכת המסחר״ עושה‬
‫‪ 1938‬עברו דרך נמל תל‪-‬אביב כ‪200-‬‬            ‫להחזיר את המסחר היהודי אליהם‪.‬‬               ‫מאמצים מיוחדים לגייס כספים מבין‬
‫אלף טונות של מטען לעומת ‪ 260‬אלף‬            ‫נפתחה מערכה ציבורית כדי להשפיע‬
‫טונות שעברו את נמל יפו‪ .‬היבוא דרך‬          ‫על סוחרים יהודים לעבוד רק עם הנמל‬                                             ‫חבריה‪.‬‬
‫הנמל היה גדול מזה של היבוא דרך נמל‬                                                     ‫בשלב השני החלו לרכוש דוברות‪,‬‬
‫יפו‪ .‬בעונת הפרי של שנת תרצ״ט‬               ‫התל‪-‬אביבי‪ .‬הנהלת הנמל‪ ,‬יחד עם‬               ‫סירות מנוע‪ ,‬מנופים וקרונות והחלו‬
                                           ‫״לשכת המסחר של תל‪-‬אביב״‪ ,‬ניהלו‬              ‫לבנות מחסנים בשביל הסחורות שעברו‬
‫)‪ (1939-1938‬ייצאו דרך הנמל קרוב‬            ‫תעמולה רחבה לשימוש בנמל העברי‪,‬‬              ‫בנמל‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי היה זה נמל ים‬
‫לשני מיליון תיבות הדרים‪ .‬הנמל הצ­‬          ‫והקימו ועדי‪-‬פעולה בירושלים ובמקו­‬           ‫פתוח‪ :‬האניות עגנו במרחק רב מהחוף‬
‫דיק את כל התקוות שתלו בו והוא תרם‬          ‫מות אחרים למאבק למען נמל תל‪-‬אביב‪.‬‬           ‫והדוברות והסירות הגיעו אליהן‪ ,‬לע­‬
‫תרומה חשובה וחיונית לכלכלת הישוב‬           ‫ואמנם‪ ,‬היה מקום לחשש מפני התחרות‬            ‫תים תוך כדי סערה‪ ,‬הטעינו או פרקו‬
                                           ‫של יפו‪ ,‬מאחר שהמחירים בתל‪-‬אביב‬              ‫את הסחורות והעבירו אותם למזח‬
                                  ‫היהודי‪.‬‬  ‫היו גבוהים יותר‪ ,‬הן בשל המסים‬               ‫ומשם הועברו בקרונות לחוף‪ .‬בימי סע­‬
‫במלחמת העולם השניה )‪(1945-1940‬‬             ‫הממשלתיים שלא היו מלווים במתן‬               ‫רות גדולות וארוכות נפסקה העבודה‬
‫כמעט והפסיק נמל תל‪-‬אביב‪ ,‬כמו נמל‬           ‫שירותים כלשהם וכן בשל מס פנימי‪.‬‬             ‫בנמל‪ .‬כדי לגונן על הסירות והדוברות‬
‫יפו‪ ,‬מלפעול‪ .‬היתה סכנה לאניות שעגנו‬                                                    ‫וציוד המנופים שהיו חשופים לגלים‪,‬‬
‫בלב ים‪ .‬ציודו נלקח לצרכי המאמץ‬             ‫נשמעו גם תלונות על תקלות טכניות‬             ‫הוחל באוקטובר ‪ 1936‬בבניין בריכה‬
‫המלחמתי ובמספנות שהורחבו נבנו‬              ‫שהכבידו על המשתמשים בנמל ועל מתן‬            ‫למעגן סירות בשטח של ‪ 12‬דונם‪ .‬בדצ­‬
‫כלי‪-‬שיט צבאיים‪ ,‬כולל שולות‪-‬‬                ‫שירותים ברמה לקויה‪ .‬ההנהלה הציבו­‬           ‫מבר ‪ 1936‬יצא מהנמל משלוח פרי‬
‫מוקשים‪ .‬עם תום המלחמה חודשה בו‬             ‫רית הבטיחה לתקן את הליקויים וציינה‬          ‫ההדר הראשון‪ .‬התיבה הראשונה‬
‫הפעילות‪ ,‬אך בקנה מידה קטן בהשוואה‬                                                      ‫נשלחה כמתנה למלך אנגליה‪ .‬מאז הפך‬
‫לשנים שלפני המלחמה‪ .‬תפקיד מיוחד‬            ‫את ״חבלי הלידה״ של הנמל ואת‬                 ‫נמל תל‪-‬אביב לגורם חשוב ביצוא המו­‬
‫מילא הנמל במלחמת העצמאות ‪ -‬אליו‬            ‫החשיבות הלאומית לשימוש בנמל יהו­‬            ‫צר העיקרי של החקלאות בארץ ‪ -‬פרי‬
‫הובאו כלי נשק כבדים‪ ,‬כולל מטוסים‬
‫מפורקים‪ ,‬גם בשעה שהבריטים עדיין‬                                                   ‫די‪.‬‬                                      ‫ההדר‪.‬‬
‫לא עזבו את הארץ ‪ -‬הוא היה הנמל של‬          ‫חברת ״אוצר מפעלי ים״ הוציאה‬
‫המדינה בדרך‪ .‬משהוכרזה המדינה ‪-‬‬
‫הובאו אליו במהירות כלי נשק וציוד‬
‫שנשלחו מיד לחזיתות‪ .‬בזמן הראשון‬
‫לקום המדינה מילא נמל תל‪-‬אביב וגם‬
‫נמל יפו ‪ -‬שתי הערים אמנם אוחדו אבל‬

‫שני הנמלים פעלו בנפרד ‪ -‬תפקיד משני‬
‫בתחום היבוא‪ ,‬היצוא ותנועת הנוסעים‬

‫פסקו‪ .‬הגיעה השעה להקמת נמל אחד‬

‫גדול‪ ,‬עמוק מים‪ ,‬למרכז הארץ ולדרו­‬
‫מה‪ ,‬אשדוד נבחרה כמקום הנמל החדש‬
‫ובשנת ‪ ,1965‬משנפתח הנמל באשדוד‬

       ‫נסגרו סופית נמלי תל‪-‬אביב ויפו‪.‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13