Page 9 - etmol 65
P. 9

‫ר׳ יענקל׳ה לשון הקודש‬
  ‫עקשן נוסף לעברית בירושלים של המאה הקודמת‬
                         ‫מאת שלמה הרמתי‬

‫גם בירושלים נמצאו צעירים‬                            ‫‪X‬‬                         ‫יעקב זילברשטיין נולד בעיר‬
‫שביקשו ללמוד תורה מפיו ואף שיל­‬                                               ‫קלואריה שבלטביה בשנת ‪.1837‬‬
‫מו לו שכר על כך‪ .‬מובן שלשון‬                                           ‫‪)m n‬‬    ‫הוא למד ב״חדר״ ובישיבות‪ ,‬הוסמך‬
‫ההוראה והדיבור עם התלמידים‬                                                    ‫לרבנות וקיבל עליו משרת רב ודיין‬
‫היתד‪ ,‬עברית‪ .‬בשבתות ‪ -‬בין מנחה‬         ‫תקע בשכונה ״מאה שערים״‪ .‬כעבור‬          ‫בעיירה בשם רודעמי‪ .‬עד מהרה יצא‬
‫למעריב ‪ -‬היה ר׳ יעקב עולה על‬           ‫שנה עלו בני משפחתו והצטרפו‬             ‫שמו כדרשן מעולה‪ .‬בהיותו בן ‪23‬‬
‫בימת בית המדרש ודורש בעברית‬            ‫אליו‪ .‬בבואו לארץ שוב שינה את‬           ‫היה לו‪ ,‬לדבריו‪ ,‬גילוי שכינה‪ ,‬ונתח­‬
‫על נושאים‪ ,‬שהעסיקו אותו‪ ,‬כמו‪:‬‬          ‫שם משפחתו‪ .‬הפעם קרא לעצמו‪:‬‬             ‫וור לו שעליו לדבר אך ורק עברית‪,‬‬
‫תכלית האדם‪ ,‬הביטחון בה׳‪ ,‬האמונה‬        ‫״שב‪-‬בהר‪-‬ציון״ )כיוון שהגיע לארץ‬        ‫משום שדיבור בלשונות זרות מטמא‬
‫וקדושתה של העברית‪ .‬הוא היה‬             ‫שינה מ״זיל״ ל״שב״(‪ .‬השם החדש‬           ‫את השפתיים‪ .‬מאותו יום ואילך‬
‫מנצל כל הזדמנות כדי להסביר‪ ,‬שכל‬        ‫נמצא חתום על כתב ה״תנאים״ של‬           ‫קיבל עליו לדבר אך ורק עברית‬
‫לשונות הגויים מטמאות את השפת­‬          ‫בתו רוחמה‪-‬מרים‪ ,‬שנישאה בירוש­‬          ‫ובכך הקפיד כל ימיו‪ .‬הוא דיבר‬
‫יים ועל כן חובה דתית היא על כל‬         ‫לים בשנת ‪ 1888‬לר׳ משה שמואל‬            ‫עברית עם בני ביתו וגם עם אחרים‪,‬‬
‫יהודי מאמין לדבר אך ורק עברית‪.‬‬                                                ‫בכל מצב שהוא‪ ,‬אפילו כשהדבר‬
‫במשך הזמן נדבק בו כינוי מיוחד‪:‬‬                                     ‫שיינבוים‪.‬‬  ‫הביא לו הפסד כסף‪ .‬לדוגמה‪ :‬הוא‬
                                       ‫תושבי ״מאה שערים״ דיברו אי­‬            ‫הקפיד על כך ‪ -‬ודרש זאת גם מאח­‬
          ‫״ר׳ יענקלה לשון הקודש״‪.‬‬      ‫דיש ור׳ יעקב דיבר רק עברית‪.‬‬            ‫רים ‪ -‬לא להיזדקק לערכאות של‬
‫עברו שנים‪ ,‬שוב שינה ר׳ יעקב‬            ‫נמצאו גם רבים שלעגו לו‪ .‬ר׳ יעקב‬        ‫גויים גם כדי שלא יאלצו לדבר בל­‬
‫את שם משפחתו‪ ,‬הפעם קרא לעצמו‬           ‫לא נרתע מן המלגלגים‪ .‬יותר מכן ‪-‬‬        ‫שון הגויים‪ :‬״לא ילך אדם לערכאות‬
‫״בן יהודה״ )על שם אביו( וגם ״בן‬        ‫הוא ניסה לשכנע אותם‪ ,‬שכיהודים‬          ‫של גויים גם אם יהיה לו הפסד מזה‪,‬‬
‫יהודה בן יהודה״ )כך חתם בהקדמה‬         ‫הם חייבים לדבר רק עברית‪ .‬בבואו‬         ‫שלא יזדקק ללשונם ולא ידאג על כך‬
‫לספרו ״תורת חסד״‪ .‬כנראה שאביו‪,‬‬         ‫לבית‪-‬הכנסת היה יושב על‪-‬יד הכני­‬
‫יהודה‪ ,‬נולד לאחר מות סבו‪ ,‬יהודה(‪.‬‬      ‫סה ומעיר לכל מי שדיבר אידיש‪,‬‬                            ‫כי ה׳ ימלא חסרונו״‪.‬‬
‫מאז היו בירושלים שני ״בן יהודה״‪:‬‬       ‫שידבר עברית‪ .‬כך עשה בכל מקום‪.‬‬          ‫דבקותו בלשון הקודש לא הותירה‬
‫אליעזר ויעקב‪ ,‬ושניהם קיבלו עלי­‬        ‫נוהג היה לגשת לאדם‪ ,‬שדיבר אי­‬          ‫לו אפשרות של פשרה כל שהיא‪.‬‬
‫הם לדבר אך ורק עברית‪ ,‬ושניהם‬           ‫דיש‪ ,‬ולהתחנן בפניו‪ :‬״נא ונא אל‬         ‫כאשר חסרה לו מלה או מבע עברי‬
‫נודעו בקנאותם לדבר אך ורק עב­‬                                                 ‫הוא חדל לדבר ולא המשיך עד‬
‫רית והם קיימו זאת בפועל כל ימי‬                          ‫תדבר בלשון שקר״‪.‬‬      ‫שמצא את המבע העברי המתאים‪.‬‬
                                                                              ‫עד מהרה הוברר לר׳ יעקב‪ ,‬שהוא‬
                               ‫חייהם‪.‬‬                                         ‫לא יוכל להמשיך במשרתו‪,‬משום‬
                                                                              ‫שהוא התעקש לדבר עברית עם‬
    ‫לא אמר ׳תחנון׳‬                                                            ‫אנשי קהילתו ועם ראשי הקהילה‬
                                                                              ‫והם לא יכלו ‪ -‬ולא רצו ‪ -‬לעמוד‬
‫האם נפגשו שני האנשים הללו‬                                                     ‫באתגר זה‪ .‬מאחר שר׳ יעקב ויתר‪,‬‬
‫בירושלים? על כך לא מצאתי רמז‬                                                  ‫הוא התפטר ממשרתו‪ ,‬חזר לעיירתו‬
‫בכתובים‪ .‬אולם ידוע‪ ,‬שיחסו של‬                                                  ‫והתפרנס ממלמדות‪ .‬מאחר שיצא‬
‫יעקב בן יהודה לישוב הנקרא‬                                                     ‫שמו כלמדן‪ ,‬ביקשו אברכים ללמוד‬
‫״חדש״ היה חיובי‪ :‬ימי ביקורו של‬                                                ‫מפיו ש״ס ופוסקים ‪ -‬וכך מצא את‬
‫הרצל בירושלים היו לרב יעקב ימי‬
‫חג ולכן לא אמר בהם ״תחנון״‪ .‬כן‬                                                                              ‫פרנסתו‪.‬‬
‫ראה בחקלאים‪ ,‬בני המושבות החד­‬                                                 ‫עברו שנים‪ ,‬ר׳ יעקב החליט‪ ,‬ש­‬
‫שות‪ ,‬שליחי המקום‪ ,‬המקרבים את‬                                                  ‫עליו לעלות לארץ‪-‬ישראל ולשכנע‬
‫הגאולה‪ ,‬על כן לא רצה לשמוע את‬                                                 ‫את היהודים‪ ,‬תושבי הארץ‪ ,‬לדבר‬
‫דיבתם רעה‪ .‬כאשר נודע בירושלים‪,‬‬                                                ‫אך ורק עברית‪ .‬לפני צאתו לדרך‬
‫שבמושבה ראשון‪-‬לציון רוקדים‬                                                    ‫שינה את שמו‪ :‬מזילברשטיין לזיל‪-‬‬
‫בחורים ובחורות יחדיו ‪ -‬והדבר‬                                                  ‫בהר‪-‬ציון )לך בהר‪-‬ציון(‪ .‬בהגיעו‬
‫עורר רעש גדול בחוגי החרדים‬                                                    ‫לגבול רוסיה דיבר אך ורק עברית‬
‫בירושלים ‪ -‬דרש ר׳ יעקב להתנהג‬                                                 ‫ועורר בכך את חשדם של שומרי‬
                                                                              ‫הגבול‪ ,‬שאסרוהו‪ .‬הוא שוחרר לב­‬
         ‫עם החלוצים ״במקל נועם״‪.‬‬
‫איש מופלא זה נפטר בשנת ‪.1900‬‬                                                             ‫סוף בהמלצת יהודי העיר‪.‬‬
‫בהרגישו שהגיעה שעתו לצאת מן‬
‫העולם‪ ,‬זימן ״מניין״ לחדרו‪ ,‬התוודה‬                                                   ‫שב־בהר־ציון‬
‫כדין וכאשר סיים תפילתו‪ ,‬יצאה‬
‫נשמתו בטהרה ביום כ״ז בכסלו‬                                                    ‫בשנת תרמ״ה )‪ (1885‬הגיע‬
                                                                              ‫לארץ‪-‬ישראל והוא כבן ‪ - 48‬והש־‬
                              ‫תרס׳׳א‪.‬‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14