Page 7 - etmol 65

‫לאורך החוף הוחלט להקים את הנמל‬ ‫לשיתוף פעולה בין אנשי מסחר יהודים‬ ‫מאיר דיזנגוף מבקר בנמל ביומו הראשון‬
‫מדרום לשפך הירקון‪ ,‬סמוך לבנייני‬ ‫וערבים בשתי הערים השכנות‪ ,‬שהת­‬
‫התערוכה הגדולה‪ ,‬בה התקיים אז יריד‬ ‫בטא במחשבה אחידה על הצורך לבנות‬ ‫יפגע אם המרכז המסחרי יעבור לחיפה‪,‬‬
‫המזרח‪ .‬השיקולים לבחירת המקום היו;‬ ‫בהעדר נמל שיוכל להתחרות בו במרכז‬
‫הקירבה לשפך הירקון בו חשבו להיעזר‬ ‫נמל שישרת את שני הצדדים‪.‬‬ ‫הארץ‪ .‬זו הסיבה ליוזמה משותפת‬
‫כמעגן לסירות הנמל‪ :‬הקירבה לבנייני‬ ‫שבאה לידי ביטוי בישיבה מייסדת של‬
‫התערוכה שאפשר יהיה לנצלם‪ ,‬עם תום‬ ‫השביתה הערבית‬ ‫״אגודה למען נמל יפו־תל־אביב״‪,‬‬
‫היריד‪ ,‬כמחסנים‪ :‬בסביבה הקרובה היו‬ ‫שהתקיימה בעירית יפו במרס ‪.1934‬‬
‫ב‪ 19-‬באפריל ‪ 1936‬החלו פורעים‬ ‫בפגישה השתתפו ראשי הערים של יפו‬
‫מתקנים להחזקת סירות‪.‬‬ ‫ערבים מתנפלים על יהודים במקומות‬ ‫ותל״אביב‪ ,‬הנשיאים של לשכות המסחר‬
‫ב‪ 15-‬למאי התקבל אישור מהשלטו­‬ ‫שונים בארץ‪ ,‬וביפו נפלו הקרבנות‬ ‫בשתי הערים ואנשי עסקים יהודים‬
‫נות האנגלים לפרק סוגים אחדים של‬ ‫הראשונים‪ .‬מנהיגי הערבים הכריזו על‬
‫סחורות בחוף תל‪-‬אביב‪ .‬מושל המחוז‬ ‫שביתה כללית‪ ,‬שכוונה נגד הישוב‬ ‫וערבים בשתי הערים‪.‬‬
‫האנגלי הקפיד לא להשתמש במונח נמל‬ ‫היהודי והשלטון הבריטי כאחד‪ .‬ספני‬ ‫דיזנגוף אמר בישיבה‪ :‬״הגיעה העת‬
‫אלא ״מזח ומעגן סירות״‪ .‬למחרת החלו‬ ‫יפו השביתו את הנמל במטרה לפגוע‬ ‫לפעול באופן משותף להגשמת רעיון‬
‫בהקמת מזח עץ צר באורך של כחמי­‬ ‫ביישוב היהודי שהיה תלוי בנמל כמקור‬ ‫נמל יפו״תל״אביב‪ .‬הממשלה העדיפה‬
‫שים מטר אל תוך הים‪ .‬העבודה נעשתה‬ ‫אספקה עיקרי לחלק גדול מסחורתו‪,‬‬ ‫את חיפה על פני יפו‪ ,‬אולם עתה‪ ,‬עם‬
‫בקדחתנות ובמהירות מאחר שהיה חשש‬ ‫מצרכיו וציודו‪ .‬הקשר עם חיפה היה‬ ‫יסודו של הנמל בחיפה‪ ,‬הננו עדים לכך‬
‫כי השלטונות יבטלו את האישור בלחץ‬ ‫קשה והכביש לשם עבר אז דרך ערים‬ ‫שאין הוא מסוגל לשרת את כל הארץ‪.‬‬
‫הערבים‪ ,‬כעבור ‪ 24‬שעות עמד המזח‪.‬‬ ‫ערביות‪ ,‬כמו טול‪-‬כרם וקלקיליה‪ .‬מנהי­‬ ‫על כל הציבור המקומי‪ ,‬ללא הבדל דת‬
‫אנשי תיכנון בעלי נסיון בעבודות נמל‬ ‫גי היישוב ותושבי‪-‬תל‪-‬אביב לא העלו‬ ‫וגזע‪ ,‬לעמוד לימין האגודה במלחמתה‬
‫לא היו ביישוב היהודי‪ ,‬אבל לא חסרו‬ ‫על דעתם להיכנע לאיום של הקיצונים‬
‫מתנדבים שהיו מוכנים לעבוד יום ולילה‬ ‫הערבים והגיבו במהירות‪ .‬ביזמת ראשי‬ ‫הצודקת למען נמל יפו־תל־אביב״‪.‬‬
‫בלי הפוגה‪ .‬יש לציין במיוחד את‬ ‫לשכת המסחר של תל‪-‬אביב‪ ,‬בה היו‬ ‫אחריו נשא דברים סוחר ערבי‬
‫ה״סלוניקאים״‪ ,‬יהודי עיר זו ביוון שהיו‬ ‫חברים אנשי עסקים מכל התחומים‪,‬‬ ‫שאמר‪ ,‬כי אין כל סיבה לדחות את בניין‬
‫פועלי נמל ותיקים ‪ -‬חלקם הובא מנמל‬ ‫התכנס ״ועד תל‪-‬אביב לנמל ותחבורה״‪,‬‬ ‫הנמל‪ ,‬ואם הממשלה אינה נשמעת‬
‫חיפה ‪ -‬שהיו בקיאים בביצוע פעולות‪-‬‬ ‫בראשו עמדו ז‪ .‬הופין‪ ,‬מי שהיה מנהל‬ ‫לדרישות של אנשי שתי הערים ״אין‬
‫ים ועבודות הדורשות מאמץ גופני‪,‬‬ ‫בנק אפ״ק )קודמו של בנק לאומי( ונצי­‬ ‫לפנינו ברירה אחרת מאשר לאחד את‬
‫גי לשכת המסחר‪ .‬בוועד השתתפו אנשי‬ ‫כוחותינו ולהכריח אותה לבנות את‬
‫בעיקר בסבלות‪.‬‬ ‫מסחר ועסק‪ ,‬נציגי עירית תל‪-‬אביב‬ ‫הנמל לתועלתה של הארץ״‪ .‬שני הצד­‬
‫מזח העץ לא עמד במבחן ונשטף עם‬ ‫ונציגי אירגונים ישוביים שונים‪ .‬מייד‬ ‫דים הסכימו‪ ,‬כי ״הנמל יתחיל במקום‬
‫גלי הים‪ .‬במקומו החלו בבניין מזח‬ ‫הוחלט על בניין מזח ארעי שבו יוכלו‬ ‫שהוא נמצא כעת ביפו‪ ,‬ושנוכח צורך‬
‫מברזל לאורך ‪ 220‬מטר‪ ,‬רחב דיו כדי‬ ‫לפרק סחורות שיובאו באופן ישיר‬ ‫המסחר הגדל‪ ,‬יתפתח הנמל צפונה‪.‬‬
‫להתקין עליו פסים‪ ,‬עליהם הובילו‪ ,‬בידי‬ ‫לחוף תל‪-‬אביב‪ .‬לאחר בדיקות רבות‬ ‫בהנהלת האגודה ייוצגו יפו ותל־אביב‬
‫הפועלים‪ ,‬קרונות נושאות משא‪ .‬הפוע­‬
‫לים עבדו ביום ובלילה לאור פנסים‪.‬‬ ‫על יסוד של שוויון מוחלט‪.‬״‬
‫תוך כדי העבודה ב‪ 19-‬במאי‪ ,‬כמסופר‬ ‫החלטה זו נשארה על הנייר‪ ,‬אבל היא‬
‫למעלה‪ ,‬הגיעה אל מול המקום האניה‬ ‫מעידה כי היה לפחות אינטרס כלכלי‬
‫״צ׳יוורטי״ מיוגוסלביה עם מלט ועגנה‬
‫בלב ים‪ .‬ההתלהבות היתה רבה‪ ,‬הפרי­‬
‫קה נעשתה בידים ובעזרת סירות שגוי­‬
‫סו מהאגודות הימיות‪ .‬היא נמשכה זמן‬
‫רב אך עוררה התלהבות עצומה ביישוב‬
‫היהודי ואמונה בעתיד המפעל‪ .‬הערבים‬
‫ניסו להתנכל לעובדים ‪ -‬בלילות נורו‬
‫יריות על הפועלים ונעשו נסיונות לחבל‬
‫בסירות‪ ,‬אולם אלו לא מנעו את המשך‬

‫העבודה‪.‬‬

‫אוצר מפעלי ים‬

‫בסוף מאי התכנסו יוזמי הנמל‪ ,‬נציגי‬
‫המוסדות והסוחרים‪ ,‬והחליטו על הקמת‬
‫חברה שתקבל על עצמה את מימון בניין‬
‫הנמל וניהול העבודות הכרוכות בהקמ­‬
‫תו‪ .‬כך קמה חברת ״אוצר מפעלי ים״‪,‬‬
‫אשר היתה הבעלים של הנמל והאחר­‬
‫אית להפעלתו עד קום המדינה‪ .‬הוכרז‬
‫על חתימה של מניות החברה החדשה‪.‬‬
‫הציבור הוכיח את תמיכתו במפעל ואת‬
‫אמונתו בעתידו ורכש תוך שבוע ימים‬
‫את כל המניות שהוצעו למכירה‪ ,‬בסך‬
‫מאה אלף לירות שטרלינג‪ ,‬סכום גדול‬
‫מאוד במושגי אותם ימים‪ ,‬אשר הספיק‬