Page 4 - etmol 65

‫איננו דורש להקפיא כל התנגדות ללא תנאי‪ ,‬להמתין באפס‬ ‫צרור של תעודו ת בר־כוכבא לאחר שנתגלו במדבר יהודה‬
‫מעשה ולייחל עד אשר יתרחש הנס ויופיע מושיע פלאי‬
‫מהמרום‪ ,‬כדי להרעיף ולהגשים את הגאולה פתאום ומיד‪,‬‬ ‫קטילתו בגזירת החכמים‪ ,‬ולהבחין בין המלומדים בשלוש‬
‫בלי התמודדות צבאית‪ .‬בן‪-‬כוזיבא צועד עם המורדים במסי­‬ ‫קבוצות‪ :‬ראשונה דואגת מפאת עמדה תמימה ואורתודוקסית‬
‫לות יהודה המכבי ומחנה בני חשמונאי‪ ,‬המייצגים חסידות‬ ‫ליישר בין המקורות המנוגדים ולהאחיז בקרקע היסטורית‬
‫קנאית ופעילה‪ ,‬כדי לפלס בהיאבקותם דרך לישועה מפוא­‬ ‫מציאותית את הסיפור‪ :‬שניה דוחקת אותו לקרן זוית או‬
‫מתעלמת כליל ממנו תוך שתיקה‪ :‬שלישית שרויה בין‬
‫רת‪.‬‬ ‫הקצוות ומחפשת בו גרעין קדמון מהימן‪ .‬כלומר הד‬
‫לאופוזיציה פנימית ומחלוקת בעת התלהטות הרוח המשי­‬
‫לעומתו‪ ,‬מבצבצת מהתלמוד הבבלי עמדה סבילה קיצונית‬
‫ואנטי‪-‬מהפכנית‪ ,‬הסתגלות עקיבה לנסיבות הגולה )כמו‬ ‫חית המלחמתית‪.‬‬
‫בעיקרון ״דינא דמלכותא דינא״ ‪ -‬דין המלכות הוא דין ואין‬ ‫אולם הקטע המוקשה והמביך אינו יחיד וגלמוד‪ ,‬אלא‬
‫לערערו( ואילוצי השעבוד המתמשך‪ .‬התלמוד הבבלי חובק‬ ‫משתזר במכלול הגירסאות הבבליות שאינן הולמות ביסודן‬
‫במחרוזת משולשת ודרמאטית את חורבן ירושלים‪ ,‬את‬ ‫את המסורת הארצישראלית‪ .‬הסתירה המהותית על כל‬
‫חורבן טור מלכא ואת חורבן ביתר‪ .‬כל שלוש הפורענויות‪,‬‬ ‫אפיקיה וגלגוליה‪ ,‬אינה מצטמצמת לאגדה בודדת ויוצאת‬
‫המתרחשות בימי אספסיינוס‪ ,‬יצוקות בתבניות דומות‪ ,‬כמו‬ ‫דופן‪ ,‬גם לא לאישיות בר־כוכבא ומלחמתו‪ ,‬אלא מתפרסת‬
‫גם בדפוסים ססגוניים דומים‪ .‬לעומת הירושלמי הרואה את‬ ‫על פני כל העידן של המרידות הגדולות‪ ,‬המתרחשות בין‬
‫סוף חורבן הבית בתבוסת ביתר‪ ,‬צופה הבבלי שלוש‬ ‫מסעות אספסיינוס לבין חורבן ביתר‪ ,‬לפי התיאורים בשני‬
‫מערכות מלחמתיות‪ ,‬ומצרף את חורבן טור מלכא כדי להוות‬
‫חוליה שניה בשרשרת‪ .‬קללת חורבן הבית‪ ,‬על שלושת‬ ‫התלמודים‪.‬‬
‫שלביה‪ ,‬מותווית על‪-‬פי גישה עקרונית ומייצגת השקפות‬
‫מוגדרות המאפיינות את אמוראי בבל ואת תלמידיהם בגלו­‬ ‫הירושלמי‪ :‬המרד צודק בעיקרו‬
‫יות ישראל‪ .‬תאונות מקריות‪ ,‬פעוטות ערך וקלות משקל‪ ,‬הן‬
‫הירושלמי בסיפוריו השונים קובע‪ ,‬כי לא עילה חומרית‬
‫הגורמות לאסון חוזר ומתחולל שלוש פעמים‪ .‬אין התלמוד‬ ‫אלא עילה מוסרית הריצה את גלגלי הפורענות‪ .‬המרד צודק‬
‫הבבלי מזכיר מרידות יזומות כדי לא לחטוא ולא להחטיא‬ ‫היה בעיקרו‪ ,‬אולם חולשה רוחנית ולא חולשה גשמית‬
‫בקילוס נסיונות מרידה במלכויות או הפרת איסור מפורש‬ ‫הכשילה אותו‪ .‬ספיחי עוונות האתמול הנביטו עוד זרע חטא‬
‫לדחוק את הקץ‪ .‬אין תנועות מהפכניות גורפות המונים‪ ,‬אין‬ ‫בהווה וגרמו לתבוסת ביתר‪ .‬אין סתירות בין האגדות‬
‫הרקומות באותו הפרק ואם כי חסרות הן מסגרת עלילתית‬
‫כיסופי גאולה‪ ,‬אין סיסמאות משיחיות‪ ,‬אין מנהיגות ציבו­‬ ‫רצופה‪ ,‬הרי מאגד אותן חוט סמוי והדוק‪ .‬אין בהן תגובות‬
‫רית מעוררת להתקוממות‪ .‬ממילא נחלשו תהיות לגבי‬ ‫נזעמות‪ ,‬אף לא גידוף ולא גינוי המתקוממים ומנהיגותם‬
‫אחריות סוציאלית או לאומית והתלבטויות מוסריות באשר‬ ‫בגלל כשלונם‪ .‬לא נתעוות בהן דיוקן המרד ולא נתמקד זוהר‬
‫לטעמי הכשלון וצידוקו‪ .‬נותרו איפוא תגובות פזיזות על‬ ‫גבורתו‪ .‬אין בהן התרפסות ולא גינוני פיוס כלפי האויב‬
‫פגיעות זעירות‪ ,‬התלקחויות נמהרות ותקריות מקומיות‪,‬‬ ‫המנצח ושלטון עריצותו‪ ,‬כמו בתלמוד הבבלי‪ .‬הירושלמי‬

‫המתרחשות בגזירת אלוהים‪.‬‬