Page 175 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 175

‫פרק רביעי‬                                                                                     ‫‪160‬‬

                ‫הקהילה היהודית‪ ,‬הספרדית והאשכנזית בירושלים טרם‬
                                                          ‫השלטון המצרי‬

‫בראשית המאה התשע עשרה‪ ,‬החלק העיקרי של הקהילה היהודית בירושלים היה העדה‬
‫היהודית־ספרדית‪ .‬מקורה ביהודים ספרדים שהחלו מגיעים לארץ‪ ,‬בייחוד לאחר גירוש‬
‫יהודי ספרד לארצות ולאזורים באימפריה העות'מאנית‪ :‬טורקיה עצמה‪ ,‬הבלקן ועוד‪.‬‬
‫משם עברו ונספחו כנראה ליהודים שגרו בארץ עוד לפני כן וכונו בשם "מסתערבים"‪.‬‬
‫בתחילת המאה התשע עשרה‪ ,‬מגורי היהודים הספרדים התמקדו סביב מערכת ארבעת‬
‫בתי הכנסת הספרדיים‪ ,‬שהיו מחוברים ביניהם וידועים היום בשם "בתי הכנסת של רבן‬
‫יוחנן בן־זכאי"‪ .‬נראה כי בשלושים השנים הראשונות של המאה התשע עשרה‪ ,‬בשל‬
‫האיסור על לא־מוסלמים להקים בתי תפילה חדשים‪ ,‬היה מעמד רשמי רק לבתי כנסת‬
‫אלה‪ .‬בראשית המאה התשע עשרה השלטון העות'מאני הכיר רק ביהודים הספרדים‬

                                                                   ‫כנציגי העם היהודי‪4.‬‬
‫הקבוצה היהודית האשכנזית‪ ,‬שלימים כונתה "היישוב הישן"‪ ,‬החלה לגדול‬
‫ולהתפתח בירושלים רק בראשית המאה התשע עשרה‪ .‬יהודים מחברה זו חיו גם‬
‫בערים אחרות בארץ‪ ,‬כמו צפת‪ ,‬טבריה וחברון‪ .‬המשך הגידול העיקרי שלהם במאה‬
‫התשע עשרה התרחש בעיקרו בירושלים‪ .‬כבר בראשית המאה השמונה עשרה (‪)1700‬‬
‫הגיעה לירושלים קבוצה גדולה של יהודים חסידים־מקובלים בהנהגת רבי יהודה‬
‫חסיד‪ ,‬והקימה את בית הכנסת הנודע של רבי יהודה חסיד‪ .‬מפאת חובות כספיים‬
‫לתושבים המוסלמים בירושלים הם נאלצו לנטוש אותו והוא נקרא "חורבת רבי יהודה‬
‫חסיד"‪ .‬רק בעשור השני של המאה התשע עשרה חזרה קבוצת יהודים אשכנזים מצפת‬
‫לירושלים‪ ,‬בראשות הרב מנחם מנדל משקלוב והרב אברהם שלמה זלמן צורף‪ .‬נראה‬
‫כי בראשית בואם לירושלים נספחו האשכנזים אל הספרדים‪ .‬התפללו איתם באותם‬
‫בתי כנסת‪ ,‬קברו את מתיהם בבית הקברות הספרדי‪ ,‬וכל אורחות חייהם היו על פי‬
‫החוקים והמשפטים של הספרדים‪ .‬גם את מלבושם שינו לפי מנהג הספרדים‪ ,‬ולא היו‬
‫ניכרים כיוצאי אירופה‪ .‬רק אחר כך‪ ,‬משגדלה הקבוצה האשכנזית‪ ,‬היא הקימה לעצמה‬
‫מסגרת נפרדת‪ 5,‬ובשנת תקע"ו (‪ )1816‬החלה להקים גם בית כנסת משלה‪ .‬האשכנזים‬
‫שכרו את הבית‪ ,‬שהקים במאה השמונה עשרה רבי חיים בן עטר‪ ,‬וקראוהו בשם "אור‬
‫החיים"‪ .‬כן הקימו בתי כנסת קטנים נוספים‪ ,‬אך ספק אם היה להם מעמד רשמי‬

‫בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .410–395‬השוואה בעניין זה ליפו־תל אביב ראו להלן‪ ,‬בפרק‬             ‫	‪4‬‬
                                                                        ‫התשיעי‪ ,‬והמקורות שם‪.‬‬  ‫	‪5‬‬

‫על הספרדים ראו במפורט אפרתי‪ ,‬העדה הספרדית; בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.320–319‬‬
                                                  ‫בבית הכנסת "האמצעי" התפללו האשכנזים‪.‬‬

‫על "עדת הפרושים" ראו להלן‪ .‬ההסבר המקובל לשמם הוא על שום הפרישה שלהם מהחסידות‬
‫וההתנגדות לה‪ .‬לפיכך לעתים נקראו "המתנגדים"‪ .‬הסבר מדויק יותר של אטקס‪ ,‬ראו ברנאי‪,‬‬
‫היסטוריוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪ .160‬וראו שם כל הפרק‪ ,‬עמ' ‪ .176–160‬ועל ההשקפה שהיו מניעים‬

                       ‫משיחיים בעליית תלמידי הגר"א לירושלים ראו מורגנשטרן‪ ,‬משיחיות‪.‬‬
   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180