Page 177 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 177

‫פרק רביעי‬                                                                                      ‫‪162‬‬

‫התחזקות היישוב היהודי בירושלים בימי השלטון המצרי‪,‬‬
                       ‫‪1840–1831‬‬

    ‫שינויי השלטון המצרי‪ ,‬תיקון ארבעת בתי הכנסת הספרדיים והקמת‬
                                                    ‫בתי כנסת אשכנזיים‬

‫מפנה חשוב במעמדה של הקהילה היהודית בירושלים חל בראשית שנות השלושים‪,‬‬
‫משנכנסו ארץ־ישראל וסוריה לשלטונם של מוחמד עלי ובנו החורג איברהים פחה‪.‬‬
‫בתקופה זו נקבעה ירושלים לעיר השלטון במערב הירדן‪ ,‬שנייה לדמשק בלבד‪ ,‬ויוקרתה‬
‫עלתה מאוד‪ .‬עוד חשוב לציין כי השלטון המצרי בעיר בשנים ‪ 1840–1831‬היה פתוח‬
‫יותר לשינויים מאשר השלטון העות'מאני שקדם לו‪ .‬בפרק זמן זה הותר ליהודי‬
‫ירושלים לשפץ ולשקם בתי כנסת‪ ,‬דבר שנאסר עליהם בתקופת השלטון הטורקי‪.‬‬
‫כן הורשו להתפלל ליד הכותל המערבי ביתר חופשיות ולא נזקקו לאישור מיוחד מן‬
‫השלטונות העות'מאניים‪ .‬התפתחות חשובה חלה ב־‪ ,1834‬כשהיהודים קיבלו רישיון‬
‫(פירמאן) לשפץ את ארבעת בתי הכנסת הספרדיים‪ ,‬שהיו במצב קשה לאחר חדירת‬
‫גשם דרך גגותיהם הרעועים‪ .‬לאחר קבלת הרישיון‪ ,‬בנתה הקהילה היהודית את בתי‬
‫הכנסת מחדש והוסיפה להם גגות אבן ועליהן כיפות‪ .‬בנייה זו הסתיימה באוגוסט‬

                                                                            ‫אותה שנה‪7.‬‬
‫בשנות שלטונו של המושל המצרי איברהים פחה נבנה בירושלים גם בית המדרש‬
‫ובית הכנסת הראשון של עדת האשכנזים הפרושים‪ ,‬הוא בית הכנסת "מנחם ציון"‪,‬‬
‫שנבנה באחד מאגפיה של חצר החורבה‪ .‬בית הכנסת נחנך לאחר רעידת האדמה‬
‫ב־‪ ,1837‬ומשום כך נקרא בשם "מנחם ציון"‪ .‬ראש המשתדלים והמתעסקים בהחזרתה‬
‫של החורבה לרשותה של הקבוצה האשכנזית ולבניית בית כנסת זה‪ ,‬היה ר' אברהם‬
‫שלמה זלמן צורף‪ ,‬שקודם לבניית בית הכנסת השיג פסק דין מן הקאדי הירושלמי‬
‫המעיד על זכותם של האשכנזים על שטח החורבה‪ .‬צורף אף ירד מצרימה לשם קבלת‬

                                                          ‫הרישיון לבניית בית הכנסת‪8.‬‬
‫מנהיג אחר של העדה הפרושית בירושלים של אז‪ ,‬ר' ישעיהו ברדקי‪ ,‬מראשי‬

‫ספרדית בעיקרה‪ ,‬ועל הישיבות הספרדיות‪ ,‬כספי החלוקה שלהן וראשית הסיוע מהפקוא"ם‬                    ‫	‪7‬‬
‫לעדה האשכנזית‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .323–321‬על ארגון הפקוא"ם ראו‬                   ‫‪	8‬‬

                                ‫מורגנשטרן‪ ,‬משיחיות וגם השיבה לירושלים‪ ,‬לפי פרקי הספר‪.‬‬
‫לתיאור שיפוץ בתי הכנסת הספרדיים ב־‪ ,1834‬ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪,339–337‬‬

                                                                                 ‫והמקורות שם‪.‬‬
‫על ש"ז צורף‪ ,‬אבי משפחת סלומון הנודעת‪ ,‬ראו ברטל ושמיר‪ ,‬בית סלומון‪ .‬במאמרו של‬
‫ש' מנדלבוים‪ ,‬בספר זה‪ ,‬עמ' ‪ .32‬שם חוזר הסיפור ש"הוא מוכר כקרבן הראשון שנפל על‬
‫מזבח בניין הארץ בעת החדשה"‪ .‬אך אין הדבר כך‪ .‬רציחתו של צורף בעיר העתיקה הייתה‬

  ‫טרם החל הסכסוך היהודי‪-‬ערבי‪ .‬הרצח היה כנראה במהלך שוד‪ ,‬בלי קשר לעניין הלאומי‪.‬‬
   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182