Page 182 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 182

‫ירושלים – עיר הקודש ‪167‬‬
‫צדק ושירותים ציבוריים‪" ,‬חברה קדישא"‪" ,‬ועד השחיטה"‪ ,‬מקווה ומקום התוועדות‬

                                                                         ‫של הכוללים‪17.‬‬
‫גם העדה החסידית הקימה בתי כנסת משלה בעיר העתיקה‪ .‬הצלחתם של הפרושים‬
‫בהקמתו של בית הכנסת המפואר שלהם עוררה את קנאתם של החסידים‪ ,‬שביקשו גם‬
‫הם להקים לבני עדתם בית כנסת גדול שלא ייפול בהדרו מבית הכנסת בית יעקב‪.‬‬
‫ר' ניסן ב"ק‪ ,‬העסקן המסור של עדת החסידים כולל ווהלין‪ ,‬השקיע עמל רב במפעל‬
‫וגם זכה לסיימו‪ .‬בשנת ‪ 1856‬נרכש מגרש מתאים‪ .‬בשנת ‪ 1862‬החלה הבנייה‪ ,‬אך רק‬
‫באב תרל"ג (‪ )1873‬נחנך בית הכנסת "תפארת ישראל" שנקרא גם על שמו של ניסן‬
‫ב"ק‪ ,‬ממנהיגי העדה החסידית בירושלים‪ .‬נוסף על שני בתי הכנסת הגדולים שקמו‬
‫בעיר העתיקה נוסדו בה גם בתי כנסת קטנים‪ .‬אציין כמה מהם‪ :‬בית הכנסת של‬
‫חב"ד‪ ,‬שהוקם בקצהו הדרומי של רחוב חב"ד‪ .‬בשנת ‪ 1858‬נבנתה הקומה הראשונה‬
‫שלו וב־‪ 1879‬הקומה השנייה; בית הכנסת של הרב מקאליש‪ ,‬הוא הרב מאיר אוירבך‪,‬‬
‫שעלה ארצה ב־‪ .1859‬בית כנסת זה נבנה ב־‪ 1860‬בחלקו הדרומי של הרובע‪ ,‬בצדו‬
‫המזרחי של רחוב היהודים‪ .‬לידו הוקמה "החצר הוורשאית"‪ ,‬ובה כעשרה חדרי מגורים;‬
‫בית הכנסת של כולל פולין‪ ,‬שנוסד בתרכ"ח (‪ )1868‬בעזרת תרומות שהגיעו מפולין‪,‬‬
‫בעיקר מר' דוד רייז ינובר‪ ,‬ונבנה בקצהו הצפוני של הרובע‪ ,‬ממזרח לרחוב היהודים;‬
‫בית הכנסת "בית הלל" על שמו של הלל פינקלשטיין‪ ,‬שהשתייך לכולל הורודנא‪,‬‬
‫הוקם בקומה העליונה של "חצר החוש" ברחוב חב"ד‪ .‬בחצר זו נמצא גם בית הכנסת‪,‬‬

                                                        ‫"אהבת ציון" של כולל הו"ד‪18.‬‬
‫גם מוסדות בריאות ציבוריים הוקמו בעיר העתיקה‪ .‬תחילה הוקמה מרפאה בידי‬
‫ד"ר שמעון פרנקל‪ ,‬שליחו של מונטפיורי‪ ,‬שהגיע לעיר ב־‪ 1842‬ושהה בה עד ‪.1858‬‬
‫המוסד השני‪" ,‬בית החולים רוטשילד"‪ ,‬הוקם ב־‪ 1854‬והיה תוצאה של שליחותו של‬
‫ד"ר אלברט כהן‪ ,‬נציג משפחת רוטשילד‪ .‬מפעל שלישי‪ ,‬שהוקם זמן קצר לאחר בית‬
‫החולים רוטשילד‪ ,‬הוא בית החולים "ביקור חולים"‪ ,‬שנוסד בשנת תרט"ז (‪.)1857‬‬
‫שלושת מפעלי הבריאות האלה היו מפעלי הבריאות היהודיים העיקריים עד ליציאה‬
‫מחוץ לחומות‪ .‬עם יציאת בית החולים רוטשילד מחוץ לחומות (‪ )1888‬הוקם במקומו‬

                                           ‫בעיר העתיקה בית החולים "משגב לדך"‪19.‬‬

‫על המשך הקמת בתי הכנסת ברובע היהודי בעיר העתיקה ועל הקמת בית הכנסת הגדול‬                    ‫‪1	 7‬‬
‫"חורבת רבי יהודה חסיד"‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .346–339‬על תהליך ייסוד ישיבת עץ חיים ועל‬
‫מה שעלה בגורלה‪ ,‬ראו מלאכי‪ ,‬היישוב הישן‪ ,‬עמ' ‪ ,119–105‬והמקורות שם‪ .‬מלאכי היה‬                 ‫‪1	 8‬‬
‫מהחוקרים החשובים של היישוב הישן‪ .‬ראו אסופה של מאמריו בענייני ארץ־ישראל‪ ,‬מנגד‬                ‫‪	19‬‬

                                                 ‫תראה‪ .‬שם מבוא מפורט‪ ,‬ובו רשימת מקורות‪.‬‬
‫על בתי הכנסת הרבים שהוקמו ברובע היהודי בעיר העתיקה במאה התשע עשרה‪ ,‬ראו בן־‬
‫אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א‪ ,‬לפי המפתח‪ .‬לתקופה מאוחרת יותר‪ ,‬סוף תקופת המנדט‪ ,‬ראו בן־אריה‪,‬‬

                                                            ‫הרובע היהודי‪ ,‬גם כן לפי המפתח‪.‬‬
‫על אלברט כהן וראשית המודרניזציה בקרב יהודי ירושלים כבר בשנים ‪ ,1860–1854‬ראו‬
‫מורגנשטרן‪ ,‬השיבה לירושלים‪ ,‬עמ' ‪ .371–356‬על בתי החולים היהודים בעיר העתיקה ראו‬
   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187