Page 179 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 179
פרק רביעי 164
ובראשונה גרם הדבר להתחזקותה של העדה הפרושית בעיר ,שכן רבים מבני עדה זו
היגרו לירושלים מצפת ומטבריה .משם הגיעו לעיר גם חסידים רבים .בשנים שלאחר
הרעש אפשר אפוא לראות גם את ראשית היווצרותה של קהילת החסידים בירושלים
— "כולל חסידי ווהלין" .בתחילה המשיכו חסידים אלה לקבל את כספי ה"חלוקה"
מקופת עדת החסידים שבצפת וטבריה13.
הגידול של היישוב היהודי־אשכנזי בירושלים — היישוב הישן,
1880–1840
חידוש השלטון העות'מאני ,שינויי תקופת התנט'ימאת
חידוש השלטון העות'מאני בירושלים ב־ 1840לא הביא לידי הפסקת התפתחותה של
הקהילה היהודית בירושלים ,אלא להפך ,הגביר אותה עוד יותר .כאמור גידול זה
נבע במידה רבה מן השינויים שחלו בתנאים הפוליטיים של הארץ .כיבושה החוזר
של הארץ בידי העות'מאנים התאפשר במידה רבה בזכות העזרה הגדולה שקיבלו
העות'מאנים ממעצמות אירופה ובעיקר מבריטניה .בתמורה התחייב השלטון לנהוג
בליברליות רבה ,ולמעשה המשיך בקו הליברלי שהחל בו השלטון המצרי.
השלטון העות'מאני החוזר היה שונה מזה שלפני הכיבוש המצרי .משטר הפחות לא
שב על כנו ,ובמקומו החל משטר ריכוזי .ירושלים שימשה מרכז לשלטון העות'מאני
של דרום ארץ־ישראל .בשנת 1839נכנסה לתוקפה מערכת הרפורמות של השלטון
העות'מאני והיא נודעה בשם ה"תנט'ימאת" ,ובה תקנות בדבר הענקת שוויון לנתינים
הלא־מוסלמים שבאימפריה העות'מאנית .כאמור המעמד שהוענק לקונסולים הזרים
החל להתחזק כבר בתקופת השלטון המצרי .בעקבות התקנות החדשות התבצר מעמדם
עד כדי כך שהם היו נכונים לקבל הוראות מממשלותיהם בלבד ,וגיבשו סביבם ממלכה
בזעיר אנפין .בשנות הארבעים נתחזק מאוד גם מעמדן של הקונסוליות בירושלים .חלק
גדול של היהודים שהגיע אז לירושלים ניצל את חוקת הקפיטולציות ,שחודשה גם
היא ,שמר על נתינותו הקודמת וזכה להגנה של מעמד הנתינים הזרים .יהודי ירושלים
התחלקו אפוא לשני סוגי תושבים :לנתינים עות'מאנים משלמי מסים (רעאיא) ,שרובם
היו בני העדה הספרדית ,ולתושבים שחסו בצל המדינות הזרות וכונו "פראנקים"14.
עדות ראשונית על הרעש בצפת ,ראו מ' אליאב" ,עדות ראיה על מוראות הרעש בצפת בתקצ"ז 1 3
( ,")1839קתדרה( 79 ,ניסן תשנ"ו) ,עמ' .78–53על מצבה הקשה של קהילת צפת בהמשך 14
המאה התשע עשרה ראו איילבוים ,ארץ הצבי ,בעיקר בדברי העורכת במבואות ,בנספחים
ובהערות.
על התחזקות מעמד היהודים בשנות הארבעים ,ראו בן־אריה ,בראי תקופה ,א ,עמ' ,325–324
והמקורות שם.
