Page 184 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫ירושלים – עיר הקודש ‪169‬‬
‫(‪ )1866‬בידי הגביר ר' יוסף בלומנטל מפריס‪ ,‬לאחר שביקר קודם לכן שלוש פעמים‬
‫בעיר‪ .‬שלוש שנים אחר כך‪ ,‬ב־‪ ,1869‬נקנתה חצר גדולה עבורו‪ ,‬ושופץ מבנה מיוחד‬

‫לבית המדרש‪23.‬‬
‫סיכום התהליכים שהתפתחו בקהילה היהודית האשכנזית בירושלים בארבעים‬
‫השנים ‪ 1880–1840‬הם פועל יוצא מהגידול המרשים של בני קבוצה זו בעיר באותה‬
‫תקופה‪ .‬בשלב הבא‪ ,‬ב־‪ 35‬השנים האחרונות של השלטון העות'מאני בעיר‪ ,‬המשיכה‬
‫הקהילה היהודית בעיר לגדול ולהתרחב‪ ,‬אלא שעיקר התפתחותה התרחש מעתה‬
‫בשטח שמחוץ לחומות‪ ,‬ועל כך אעמוד להלן‪ .‬לפני כן אעבור לדון בהתפתחויות‬
‫שאירעו במאה התשע עשרה בקרב העדה הספרדית‪ ,‬הוותיקה בעיר‪ ,‬ועדות המזרח‬

‫שהצטרפו אליה‪.‬‬

‫הגידול וההתפצלות של עדת הספרדים ועדות המזרח‬
‫בירושלים‪1880–1840 ,‬‬

‫הגידול של עדת הספרדים ומינוי רב ראשי ספרדי בירושלים —‬
‫חכם באשי‬

‫במקביל לגידול המרשים של הקהילה היהודית האשכנזית בירושלים במאה התשע‬
‫עשרה חל גם גידול ניכר בגודלה של העדה הספרדית בעיר ובהרכבה‪ .‬בראשית המאה‬
‫התשע עשרה כללה הקהילה היהודית בירושלים כ־‪ 2,250‬נפש לערך‪ .‬כפי שכבר ציינתי‬
‫לעיל‪ ,‬בקהילה זו היו בני העדה הספרדית בלבד‪ .‬רוב המשפחות הגיעו מארצות הפזורה‬
‫היהודית־הספרדית שבתחומי האימפריה העות'מאנית‪ ,‬טורקיה והבלקן — יוון‪ ,‬בולגריה‬
‫וארצות אחרות‪ .‬יש לזכור כי המונח "ספרדים" מכוון בדרך כלל לאנשי ארצות דוברי‬
‫לדינו ולא לבני עדות המזרח האחרות‪ ,‬שלא שלטו בשפה זו כלל‪ ,‬חוץ מבני העדה‬
‫המרוקנית שהייתה להם שפת לדינו מיוחדת משלהם‪ .‬עדות המזרח שמעבר לאימפריה‬
‫הגיעו לעיר והתנחלו בה רק במאה התשע עשרה‪ .‬לאחר ‪ ,1840‬כשהשלטון העות'מאני‬
‫חזר לעיר‪ ,‬החלה תקופת הרפורמות (התנט'ימאת) והביאה עמה מינויים של נציגים‬
‫רשמיים לעדות הלא־מוסלמיות שבעיר‪ .‬אז נתקבלה פקודה מאיסטנבול המורה על‬
‫בחירתו של רב ראשי ליהודים בירושלים — חכם באשי‪ ,‬אדם שישמש מייצגה של‬
‫הקהילה היהודית בעיר‪ .‬לבא כוחו של החכם באשי ניתן גם תפקיד ייצוגי במג'ליס‬
‫(מועצת הפחה)‪ ,‬ולידו אושרה מועצת רבנים שיוכלו לשמש גם כבית דין שהשלטון‬
‫העות'מאני התחשב בו ונתן תוקף חוקי לפסקי הדין שלו‪ .‬אחר כך‪ ,‬משעלה מספרם של‬
‫הנתינים הזרים בירושלים‪ ,‬בייחוד של בני הקבוצה האשכנזית‪ ,‬נחלש מעמדו של החכם‬
‫באשי‪ ,‬שכן היהודים האשכנזים יצאו בעצם מתחום שיפוטו‪ .‬עם זאת המעמד שלו‬

‫‪ 23‬על הקמת בית הספר למל ובית המדרש דורש ציון בעיר העתיקה‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.389-386‬‬