Page 189 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 189
פרק רביעי 174
להבנת חלקם של מוסדות אלה בתמיכת הקיום של היישוב הישן בירושלים יש
להבהיר כי הישיבות האשכנזיות הירושלמיות במאה התשע עשרה היו שונות מישיבות
אחרות מכמה בחינות .בדרך כלל ישיבות היו בית אולפנה לצעירים ,הרי שבירושלים
הן היו גם עסק וגם מקצוע .מחמת אופיו של היישוב הישן ,היה לימוד התורה לאידאל
שחלק ניכר מבני היישוב עשוהו עיסוק עיקרי ולעתים אף יחיד .בישיבה למדו אפוא
בני גילים שונים ,צעירים וזקנים ,רווקים ונשואים .הישיבה שילמה "שכר לימוד",
לתלמידיה ,לתמיכה בכלכלתם ובכלכלת בני משפחתם .כמו כן מוסדות חינוך נוספים,
כמו תלמודי תורה ומוסדות הצדקה והסעד שקמו באותה תקופה בירושלים ,תמכו בבני
היישוב הישן .יתרה מזו ,מוסדות אלה ,שנזקקו להנהלה ,לאדמיניסטרציה ולשירותים,
פרנסו משפחות רבות של פקידים ובעלי מלאכה .ואכן נמצא כי אחד מן העיסוקים
המבוקשים ביותר בירושלים היה פקידות באחד ממוסדות החינוך והצדקה .למוסדות
אלה היה גם תפקיד כלכלי נוסף ,בעל חשיבות מרובה בכלכלה של היישוב הישן
בירושלים .לצורכי התחזוקה היום־יומית של המוסדות הם נזקקו להון שוטף ,אך
התרומות מחו"ל לא תמיד הגיעו בזמן המתאים .לעומת זאת בידי חלק מבני היישוב
הישן היה הון במזומן ,והם ביקשו להשקיעו בעסק מכניס .לפיכך הם הלוו כספים
לשימושם השוטף ובתמורה קיבלו שטרות למוכ"ז ,ששימשו ככסף העובר לסוחר .כך
מילאו מוסדות אלה מעין תפקיד של מוסדות בנקאיים ,שהאשראי שלהם הפעיל חלק
חשוב מכלכלתו של היישוב הישן בעיר ירושלים30.
למרות הפיצול הרב של היישוב הישן נעשו גם ניסיונות ליצור הנהלה אחידה.
המאמץ העיקרי נעשה כבר ב־ ,1866כשהוחלט ,ביזמתם של הרב שמואל סלאנט
ור' מאיר אוירבך ,רבני הקבוצה האשכנזית ,להקים את הוועד הכללי .הכוונה הייתה
שמוסד זה ימלא לפחות חלק מן התפקידים המוטלים בדרך כלל על הנהגת הציבור.
הוועד היה מורכב מנציגיהם של רוב הכוללים האשכנזיים ותפקידיו הרשמיים
העיקריים היו כדלהלן( :א) ייצוג הקבוצה האשכנזית בפני השלטון העות'מאני ,בעיקר
לשם תשלום מס הפדיון משירות צבאי לאותם אשכנזים שהיו נתינים עות'מאניים;
(ב) תשלום משכורתם של דייני בתי הדין של הקבוצה האשכנזית ומימון שאר צורכי
בתי הדין; (ג) תחזוקת בתי המחסה של הקבוצה האשכנזית ,כגון חורבת רבי יהודה
חסיד; (ד) תמיכה באנשים שלא השתייכו לשום כולל ,ארגון ועזרה בשעת חירום ,כגון
בזמן בצורת ומגפות.
בראש ועד כל הכוללים עמד הרב שמואל סלאנט עד ליום מותו .הרב עלה ארצה
ב־ .1841סמוך לבואו הקים את בית הדין הראשון של העדה האשכנזית ,לימים "בית
דין צדק של הפרושים" ,שמקום מושבו היה בחורבת רבי יהודה החסיד .בזכות אישיותו
נעשה עד מהרה לאישיות הרבנית המרכזית ועמד בראש המוסדות הגדולים והעיקריים
של הקבוצה האשכנזית .אולם לרבנותו היה אופי מיוחד במינו ,שכן הרב סלאנט לא
קיבל מעולם כתב רבנות .אחד מהמקורות לסמכותו היה המעמד המכובד שהיה לו בעיני
30על חברת היישוב היהודי הישן בירושלים ,ראו פרידמן ,חברה ודת ,עמ' 32–1ראו גם קניאל,
המשך ותמורה :החלוקה והכוללים ,עמ' ;12–7הפער האידיאולוגי־ערכי ,עמ' .45-35
