Page 189 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 189

‫פרק רביעי‬  ‫‪174‬‬

‫להבנת חלקם של מוסדות אלה בתמיכת הקיום של היישוב הישן בירושלים יש‬
‫להבהיר כי הישיבות האשכנזיות הירושלמיות במאה התשע עשרה היו שונות מישיבות‬
‫אחרות מכמה בחינות‪ .‬בדרך כלל ישיבות היו בית אולפנה לצעירים‪ ,‬הרי שבירושלים‬
‫הן היו גם עסק וגם מקצוע‪ .‬מחמת אופיו של היישוב הישן‪ ,‬היה לימוד התורה לאידאל‬
‫שחלק ניכר מבני היישוב עשוהו עיסוק עיקרי ולעתים אף יחיד‪ .‬בישיבה למדו אפוא‬
‫בני גילים שונים‪ ,‬צעירים וזקנים‪ ,‬רווקים ונשואים‪ .‬הישיבה שילמה "שכר לימוד"‪,‬‬
‫לתלמידיה‪ ,‬לתמיכה בכלכלתם ובכלכלת בני משפחתם‪ .‬כמו כן מוסדות חינוך נוספים‪,‬‬
‫כמו תלמודי תורה ומוסדות הצדקה והסעד שקמו באותה תקופה בירושלים‪ ,‬תמכו בבני‬
‫היישוב הישן‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬מוסדות אלה‪ ,‬שנזקקו להנהלה‪ ,‬לאדמיניסטרציה ולשירותים‪,‬‬
‫פרנסו משפחות רבות של פקידים ובעלי מלאכה‪ .‬ואכן נמצא כי אחד מן העיסוקים‬
‫המבוקשים ביותר בירושלים היה פקידות באחד ממוסדות החינוך והצדקה‪ .‬למוסדות‬
‫אלה היה גם תפקיד כלכלי נוסף‪ ,‬בעל חשיבות מרובה בכלכלה של היישוב הישן‬
‫בירושלים‪ .‬לצורכי התחזוקה היום־יומית של המוסדות הם נזקקו להון שוטף‪ ,‬אך‬
‫התרומות מחו"ל לא תמיד הגיעו בזמן המתאים‪ .‬לעומת זאת בידי חלק מבני היישוב‬
‫הישן היה הון במזומן‪ ,‬והם ביקשו להשקיעו בעסק מכניס‪ .‬לפיכך הם הלוו כספים‬
‫לשימושם השוטף ובתמורה קיבלו שטרות למוכ"ז‪ ,‬ששימשו ככסף העובר לסוחר‪ .‬כך‬
‫מילאו מוסדות אלה מעין תפקיד של מוסדות בנקאיים‪ ,‬שהאשראי שלהם הפעיל חלק‬

                                   ‫חשוב מכלכלתו של היישוב הישן בעיר ירושלים‪30.‬‬
‫למרות הפיצול הרב של היישוב הישן נעשו גם ניסיונות ליצור הנהלה אחידה‪.‬‬
‫המאמץ העיקרי נעשה כבר ב־‪ ,1866‬כשהוחלט‪ ,‬ביזמתם של הרב שמואל סלאנט‬
‫ור' מאיר אוירבך‪ ,‬רבני הקבוצה האשכנזית‪ ,‬להקים את הוועד הכללי‪ .‬הכוונה הייתה‬
‫שמוסד זה ימלא לפחות חלק מן התפקידים המוטלים בדרך כלל על הנהגת הציבור‪.‬‬
‫הוועד היה מורכב מנציגיהם של רוב הכוללים האשכנזיים ותפקידיו הרשמיים‬
‫העיקריים היו כדלהלן‪( :‬א) ייצוג הקבוצה האשכנזית בפני השלטון העות'מאני‪ ,‬בעיקר‬
‫לשם תשלום מס הפדיון משירות צבאי לאותם אשכנזים שהיו נתינים עות'מאניים;‬
‫(ב) תשלום משכורתם של דייני בתי הדין של הקבוצה האשכנזית ומימון שאר צורכי‬
‫בתי הדין; (ג) תחזוקת בתי המחסה של הקבוצה האשכנזית‪ ,‬כגון חורבת רבי יהודה‬
‫חסיד; (ד) תמיכה באנשים שלא השתייכו לשום כולל‪ ,‬ארגון ועזרה בשעת חירום‪ ,‬כגון‬

                                                                   ‫בזמן בצורת ומגפות‪.‬‬
‫בראש ועד כל הכוללים עמד הרב שמואל סלאנט עד ליום מותו‪ .‬הרב עלה ארצה‬
‫ב־‪ .1841‬סמוך לבואו הקים את בית הדין הראשון של העדה האשכנזית‪ ,‬לימים "בית‬
‫דין צדק של הפרושים"‪ ,‬שמקום מושבו היה בחורבת רבי יהודה החסיד‪ .‬בזכות אישיותו‬
‫נעשה עד מהרה לאישיות הרבנית המרכזית ועמד בראש המוסדות הגדולים והעיקריים‬
‫של הקבוצה האשכנזית‪ .‬אולם לרבנותו היה אופי מיוחד במינו‪ ,‬שכן הרב סלאנט לא‬
‫קיבל מעולם כתב רבנות‪ .‬אחד מהמקורות לסמכותו היה המעמד המכובד שהיה לו בעיני‬

‫‪ 	30‬על חברת היישוב היהודי הישן בירושלים‪ ,‬ראו פרידמן‪ ,‬חברה ודת‪ ,‬עמ' ‪ 32–1‬ראו גם קניאל‪,‬‬
        ‫המשך ותמורה‪ :‬החלוקה והכוללים‪ ,‬עמ' ‪ ;12–7‬הפער האידיאולוגי־ערכי‪ ,‬עמ' ‪.45-35‬‬
   184   185   186   187   188   189   190   191   192   193   194