Page 185 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 185

‫פרק רביעי‬                                                                                       ‫‪170‬‬

‫כראשון לציון‪ ,‬רבה הראשי היחיד של ירושלים‪ ,‬נמשך עד סוף התקופה העות'מאנית‪.‬‬
‫בהמשך תקופה זו‪ ,‬בשנים ‪ ,1880–1840‬המשיך גם הגידול באוכלוסיית בני העדה‬
‫הספרדית בעיר‪ .‬בחלקו הוא נבע מריבוי טבעי של המשפחות הוותיקות שחיו בה כבר‬
‫קודם לכן‪ ,‬כאמור משיפור תנאי הבריאות והתזונה בעיר ומעלייה יהודית־ספרדית‬
‫נוספת‪ ,‬שהגיעה לירושלים מארצות האימפריה העות'מאנית‪ .‬אך ההתפתחות החשובה‬

             ‫ביותר שאירעה בעיר הייתה החדירה של בני עדות מזרח אחרות אליה‪24.‬‬

            ‫ההגעה של בני עדות המזרח לירושלים וההקמה של ישיבות‬
                                                          ‫ספרדיות בעיר‬

‫במאה התשע עשרה החלו מגיעים לירושלים גם בני עדות המזרח מארצות שמעבר‬
‫לשטח האימפריה העות'מאנית‪ .‬בתחילה הגיעו חמש עדות‪ :‬המערבים (יוצאי צפון‬
‫אפריקה)‪ ,‬הגורג'ים (שנקראו אחר כך גרוזינים)‪ ,‬הבוכרים‪ ,‬הכורדים והפרסים‪ .‬תחילה‬
‫הגיעו לעיר העתיקה‪ ,‬שם נקלטו והתארגנו וממנה גם יצאו לבניית שכונות חדשות‬
‫בעיר שמחוץ לחומות‪ .‬היו גם כאלה שהגיעו ישירות לעיר החדשה‪ .‬כאלה היו בני‬

    ‫העדה התימנית‪ .‬בשנות השמונים הם הגיעו ישירות אל שכונות שמחוץ לחומות‪.‬‬
‫עד למחצית שנות החמישים של המאה התשע עשרה‪ ,‬כללה העדה הספרדית‬
‫בירושלים גם את בני עדות המזרח‪ ,‬אלא שהם החלו שואפים להקים לעצמם כוללים‬
‫של בני עדתם‪ .‬הראשונים שנפרדו מהעדה הספרדית היו בני עדת המערבים‪ .‬בשנת‬
‫תרי"ד (‪ )1854‬עלה לארץ גדול רבניה של העדה המערבית רבי דוד בן־שמעון‪,‬‬
‫ובעקבותיו נהרו רבים‪ .‬עקב מחלוקות שפרצו בין בני העדה לראשי העדה הספרדית‬
‫הם נבדלו מעדה זו והקימו כולל נפרד משלהם‪ 25.‬בדברים שכתב מונטפיורי על ביקורו‬
‫בעיר בשנת תרט"ו (‪ )1856‬הוא מזכיר כולל נפרד זה‪ .‬בשנת תרכ"ו (‪ )1866‬אף נבחר‬

                                                                       ‫ועד חדש לעדה‪.‬‬
‫הקבוצה השנייה‪ ,‬שהתבדלה מעדת הספרדים הכללית‪ ,‬הייתה העדה הגורג'ית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1863‬הייתה עלייה גדולה מארץ זו לירושלים‪ ,‬והעדה ביקשה להתארגן במסגרת‬
‫עצמאית‪ ,‬קודם בהתארגנות חלקית ואחר כך בכל התחומים‪ .‬הקבוצה השלישית הייתה‬
‫היהודים הבוכרים‪ ,‬וכבר בתרכ"ח (‪ )1868‬יש עדויות על נוכחותם ופעילותם בעיר‪.‬‬

                                                     ‫אחר כך הגיעו הכורדים והפרסים‪.‬‬
‫הגידול הרב באוכלוסייתה של העדה הספרדית בעיר הביא גם לידי הגדלת מספר‬
‫הישיבות הספרדיות בעיר‪ .‬שליחי החלוקה בחו"ל השתדלו למצוא יהודי עשיר שיכונן‬

‫על הגעת יהודי ספרד לארץ כבר החל מכיבוש ירושלים על ידי העות'מאנים במאה השש‬                       ‫‪2	 4‬‬
‫עשרה‪ ,‬ראו בספרה של ג'יניאו‪ ,‬בין ספרד לירושלים‪ ,‬עמ' ‪ 80-67‬והמקורות שם‪ .‬ועל הקהילה‬                ‫‪	25‬‬
‫היהודית בירושלים ומקרה הבוחן של משפחת מיוחס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .205–116‬ובמפורט על העדה‬

                                            ‫הספרדית בירושלים‪ ,‬ראו אפרתי‪ ,‬העדה הספרדית‪.‬‬
‫על מאבק יוצאי צפון אפריקה בהנהגת הכולל הספרדי‪ ,‬ראו גם מורגנשטרן‪ ,‬השיבה לירושלים‪,‬‬

                                                                                  ‫עמ' ‪.345–335‬‬
   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189   190