Page 190 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫ירושלים – עיר הקודש ‪175‬‬
‫יהדות הגולה‪ ,‬ומכאן גם היה לאחד מחשובי הרבנים בירושלים ושימש כתובת נאמנה‬
‫להעברת התרומות הכספיות לקהילה‪ .‬אולם חולשת ההנהגה של הרב סלאנט ובית‬
‫הדין של העדה הפרושית הייתה בואם של רבנים נוספים‪ ,‬שהיו בעלי סמכות בעולם‬
‫היהודי המסורתי‪ ,‬וכבר שימשו רבנים במשך שנים רבות בקהילות שונות‪ .‬בהם בלט‬
‫הרב יהושע לייב דיסקין‪ ,‬שטרם עלייתו לירושלים‪ ,‬ב־‪ ,1877‬היה רב בקהילת בריסק‬
‫שבליטא‪ ,‬ומהקהילות החשובות באירופה‪ ,‬ונודע כאחד מן הרבנים הגדולים‪ .‬נוסף על‬
‫הסמכות ההלכתית שלו הוא גם נהנה מתמיכה כספית גדולה מחסידיו שבחו"ל‪ ,‬עד‬
‫שהיה ביכולתו להחזיק ישיבה ("אהל משה") ולהקים בית יתומים גדול‪ .‬עברו‪ ,‬מעמדו‬
‫הכלכלי‪ ,‬הסמכות שממנה נהנה ועוד‪ ,‬העמידוהו כמתחרה לרב סלאנט‪ .‬עם בואו אף‬
‫הקים בית דין משלו‪ ,‬אך הוא נתבטל לאחר זמן‪ .‬חסידיו לא הכירו ברב סלאנט כרבה‬
‫של ירושלים‪ .‬גם הקהילה החסידית הקימה בית דין משלה בירושלים‪ ,‬ולא הכירה‬
‫בסמכות של הקהילה הפרושית‪ .‬כן התבססו בירושלים עוד רבנים בעלי סמכות רבנית‬
‫נודעת‪ ,‬וגם הם פעלו בעיר הקודש‪ .‬כל אלה מלמדים על חולשתו הבסיסית של ועד‬
‫כל הכוללים שהרב סלאנט עמד בראשו‪ .‬חולשה זו בלטה גם משום שכולל הונגריה‬
‫היה אחד הכוללים הגדולים והעשירים ביותר‪ ,‬ואף הוא פרש מוועד כל הכוללים‬
‫ולא הכיר בסמכותו‪ .‬עובדות אלה מאשרות שמבנה הכוח הפוליטי בעדה האשכנזית‬
‫של היישוב הישן היה מפוזר בין הכוללים השונים ומוסדות החינוך והצדקה ולא‬
‫אפשר את הקמתה של הנהגה קהילתית אחת לעדה האשכנזית בירושלים‪ .‬הרב שמואל‬
‫סלאנט מת ב־‪ ,1909‬ומאז ועד מלחמת העולם הראשונה לא הצליחה העדה האשכנזית‬
‫לבחור לעצמה רב שיהיה מקובל על הכול‪ .‬דבר זה נתאפשר רק לאחר מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬בתקופת שלטון המנדט הבריטי‪ ,‬כאשר שני רבנים נקבעו ליישוב היהודי‬

‫בארץ־ישראל‪ :‬הרב הספרדי הראשי הראשון לציון והרב הראשי האשכנזי‪31.‬‬

‫ראשית העיתונות העברית בירושלים ותחילת חדירת ההשכלה‬
‫ליישוב הישן‬

‫אחת התופעות המעניינות שהתרחשו בירושלים של היישוב הישן הייתה התחלת‬
‫ההוצאה לאור של עיתונים עבריים‪ .‬כבר בתרכ"ג (‪ )1863‬נוסדו בירושלים שני‬
‫עיתונים עבריים ראשונים‪ :‬הלבנון והחבצלת‪ .‬אין הדבר מתיישב עם התיאור הקודם‬
‫של אופיו של היישוב היהודי הישן בירושלים ועל כן הוא מלמד על ניצני חדירת‬
‫תנועת ההשכלה לירושלים‪ .‬בשנת ‪ 1860‬ייסד הד"ר חיים צבי לוריא בפרנקפורט על‬
‫נהר אודר את "החברה ליישוב ארץ־ישראל"‪ ,‬שהרבנים קלישר‪ ,‬אלקלעי וגוטמאכר‬

‫נתנו לה את ידם‪32.‬‬

‫פרידמן‪ ,‬שם‪ .‬שם‪ .‬גם קניאל‪ ,‬המשך ותמורה‪ :‬החלוקה ומשטרה במוקד היחסים הבינקבוצתיים‪,‬‬ ‫‪3 1‬‬
‫עמ' ‪.101-60‬‬ ‫‪3 2‬‬

‫מטרת חברת יישוב ארץ־ישראל הייתה משולשת‪( :‬א) יישוב ארץ־ישראל; (ב) דאגה לעניי‬
‫ישראל ולפרנסתם; (ג) תמיכה בתלמידי חכמים‪ .‬שנתיים לפניה הוקמה חברת "בתי מחסה"‬