Page 191 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 191

‫פרק רביעי‬                                                                                         ‫‪176‬‬

‫לכאורה ליישוב היהודי בארץ באותם ימים לא היה צורך ממשי בעיתונות‪ .‬דומה‬
‫כי העיתונות הירושלמית שנוסדה נועדה לצורכי תעמולה בין קוראי עברית וחובבי‬
‫היישוב בתפוצות‪ ,‬בעיקר ברוסיה‪ ,‬וגם לצורך תעסוקה בירושלים עצמה‪ ,‬שבה קמו אז‬
‫בתי דפוס רבים‪ .‬אולם לא עבר זמן רב ונתברר שבארץ‪ ,‬בעיקר בקרב הדור הצעיר‪ ,‬יש‬
‫קהל ער‪ ,‬הצמא להשכלה ומבקש אשנב לעולם הגדול שמחוץ לירושלים הכלואה בין‬
‫החומות‪ .‬כך החלה עיתונות זו נושאת תפקידים מקיפים ואחראיים מאלה שנשאה בהם‬
‫אחותה הבכירה‪ ,‬העיתונות העברית בתפוצות‪ .‬שכן העיתונות בארץ הייתה למקשרת‬
‫ולמייצגת את היישוב בירושלים לגולה היהודית ואף בימה לספרות עברית בארץ־‬

                            ‫ישראל‪ ,‬ספרות תורנית וספרות יפה‪ ,‬מתורגמת ומקורית‪33.‬‬
‫לאחר כשנה לערך נאלצו שני העיתונים להיסגר כיוון שלא הצליחו לקבל את‬
‫הפירמאנים הנדרשים מאיסטנבול‪ .‬עורך הלבנון יחיאל בריל (ברי"ל) החליט להעביר‬
‫את העיתון לפריס (תרכ"ה)‪ .‬בעת מלחמת פרוסיה‪-‬צרפת (‪ )1870‬הוא הועבר למיינץ‪,‬‬
‫שם הופיע כתוספת עברית להאיזרעליט של הרב ד"ר מאיר להמן‪ ,‬ונעשה לדברה‬
‫של האורתודוקסיה הקיצונית‪ .‬אולם בפריס וגם במיינץ הרבה הלבנון לעסוק בענייני‬
‫היישוב והביא ידיעות מן הנעשה בארץ־ישראל‪ ,‬פרי עטם של אישים מהארץ‪ .‬לאחר‬
‫הפרעות בדרום רוסיה ב־‪ 1881‬היה יחיאל בריל לחובב ציון מובהק והקדיש את עיתונו‬
‫לרעיון התחייה‪ .‬בשנת ‪ 1882‬הפסיק ברי"ל את הוצאת העיתון ויצא בשליחות הברון‬

                            ‫לסייע ביישוב הארץ‪ .‬בשנת ‪ 1886‬נפטר ברי"ל בלונדון‪34.‬‬
‫לעומת הלבנון עיתון החבצלת חידש את פעילותו משנת תר"ל (‪ )1870‬עד תרמ"ב‬
‫(‪ .)1882‬היה זה בזכות העורך הראשון שלו ישראל ב"ק‪ ,‬מראשי החסידים בירושלים‪35.‬‬

‫ביזמת כולל הו"ד (הולנד־דויטשלנד) בירושלים‪ ,‬שבראשה עמד הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר‪.‬‬                  ‫‪	33‬‬
‫על התגובות של העיתונות העברית בחו"ל להקמת חברת יישוב ארץ־ישראל‪ ,‬ועל ספרו של‬
‫הס‪ ,‬רומי וירושלים‪ ,‬שאימצה חברה זו‪ ,‬ראו שלמון‪ ,‬דת וציונות‪ ,‬עמ' ‪ ,74–44‬וההערות שם‪.‬‬                  ‫‪3	 4‬‬
‫על דוד גורדון ועיתון המגיד‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ,96–75‬והמקורות בהערות שם‪ .‬שני הביטאונים‬                  ‫‪	35‬‬
‫היהודיים שהגיבו על התכנית היו העיתונים המגיד ודר איזראעליט‪ ,‬וראו עליהם שם‪ .‬על‬

                                                     ‫קלישר ואלקלעי ראו גם להלן‪ ,‬הערה ‪.60‬‬
‫על העיתונות העברית בארץ־ישראל בשנים ‪ ,1904–1863‬ראו ירדני‪ ,‬העיתונות העברית‪ .‬על‬
‫הרקע לייסוד העיתונים הראשונים בירושלים‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ,19–17‬ובמבוא‪ ,‬עמ' ‪ ,14–11‬שם‬
‫גם על מגמות הספר‪ ,‬מבנהו והמקורות בו‪ .‬עיתונות זו נעשתה היום מקור חשוב להכרתה‬
‫וללימודה של ירושלים ושל הקשרים של ארצות העולם אליה במאה התשע עשרה‪ .‬ראו גם בן־‬
‫אריה‪ ,‬העיתונות העברית כמקור‪ .‬שם גם על המפעל המחקרי של הספרייה הלאומית בשיתוף‬

                                                                                      ‫יד בן־צבי‪.‬‬
‫ירדני‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .29‬בריל היה חתנו של יעקב הלוי ספיר‪ ,‬שנודע במסעותיו לתימן‪ .‬בעניין זה‬

     ‫ראו לונץ‪ ,‬נתיבות ציון‪ ,‬עמ' ‪ ,228‬בדיון על התפתחות ההשכלה והמשכילים בירושלים‪.‬‬
‫על עיתון החבצלת‪ ,‬צביונו‪ ,‬עמדתו בבעיה הלאומית‪ ,‬תגובתו לתכניות ליישוב ארץ־ישראל‪,‬‬
‫כמו גם על י"ד פרומקין ונושאים נוספים‪ ,‬ראו ירדני‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .81–34‬ירדני מחלקת את‬
‫ספרה לשני חלקים‪ ,‬החלק הראשון‪ :‬תקופת היישוב הישן (תרכ"ג–תרמ"ב)‪ ,‬והחלק השני תקופת‬
‫העלייה הראשונה (תרמ"ב–תרס"ד)‪ .‬בספר זה אעסוק בעיתונות רק בתקופה הראשונה‪ .‬בנוגע‬
   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196