Page 196 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫ירושלים – עיר הקודש ‪181‬‬
‫ובהם כבר התבלט בעיר תהליך היציאה מחוץ לחומות והאוכלוסייה היהודית שם‬

‫הלכה וגדלה‪58.‬‬
‫גורם אחר‪ ,‬שהביא לידי התפתחויות חשובות בירושלים‪ ,‬הוא נוכחותו של הקונסול‬
‫הבריטי ג'יימס פין‪ ,‬שהגיע לארץ‪ ,‬כבר ב־‪ ,1846‬בתור הקונסול הבריטי בעיר וחי בה‬
‫במשך ‪ 17‬שנה‪ ,‬עד ‪ .1863‬תוך כדי שהותו כקונסול בעיר אף פנה ב־‪ 15‬בספטמבר‬
‫‪ ,1857‬בתזכיר לשר החוץ הבריטי‪ ,‬ובו הציע ליישב יהודים בארץ על מנת שיפריחו את‬
‫שממותיה‪ .‬פין היה דמות שנויה במחלוקת בשאלה אם עזרתו ליהודים נבעה מסיבות‬

‫מיסיונריות מילנריסטיות אם לאו‪59.‬‬
‫בראשית שנות השישים‪ ,‬לאחר שנוסדה החברה ליישוב ארץ־ישראל‪ ,‬העלו את‬
‫רעיון הרכישה של ארץ־ישראל הרב קלישר בספרו דרישת ציון (‪ )1862‬והרב יהודה‬
‫בן שלמה חי (יש"ח) אלקלעי (‪ .)1878–1798‬בכתביהם קנה שביתה הרעיון להקים‬
‫חברת מניות לשם רכישתה של הארץ לצורכי הקמתם של כפרים ומושבות שינוהלו‬

‫בידי חברת המניות‪60.‬‬
‫בשנת ‪ 1860‬הוקמה בצרפת חברת כי"ח ("כל ישראל חברים")‪ .‬בשנת ‪ 1867‬פנה‬
‫הפקיד המתורגמן היהודי יוסף קריגר אל הוועד המרכזי של החברה בפריס בהצעה‬
‫לפתוח בית ספר בירושלים בהנהלתו‪ .‬בשנת ‪ 1868‬אף החל בית הספר לפעול בעיר‪,‬‬
‫אך נסגר כשנתיים לאחר מכן‪ ,‬ב־‪ ,1870‬עקב התנגדות הקנאים ובגלל קשיים כספיים‪61.‬‬
‫באותה שנה הקימה חברת כי"ח את בית הספר החקלאי מקווה ישראל ליד יפו‪.‬‬
‫אך בעשר השנים הראשונות פעילותו הייתה מוגבלת‪ .‬רק כעבור יותר מעשר שנים‪,‬‬
‫ב־‪ ,1882‬קם בירושלים בית הספר המקצועי הראשון בית הספר של חברת כל ישראל‬

‫ברטל במאמרו‪ ,‬מונטפיורי וארץ־ישראל‪ ,‬מנסה להעריך את כלל מפעלו של מונטפיורי בארץ‪.‬‬ ‫‪ 58‬‬
‫הוא מציין כי הערכותיהם של חוקרים וסופרים על פעלו של מונטפיורי בארץ־ישראל נעות‬
‫בין הערצה נוסח ספרות השבחים‪ ,‬והיעדר כל מידת ביקורת היסטורית‪ ,‬לבין ביקורת מסויגת‬ ‫‪ 59‬‬
‫בלשון מתנצלת‪ .‬כן הוא מתאר את הקושי הגדול לצרף חמישים שנות עשייה יחד‪ .‬גם קלנר‬ ‫‪6 0‬‬
‫בספרו (למען ציון‪ ,‬עמ' ‪ ,)41–23‬מקדיש את פרקו השני לאכזבות ממנהיגותו של מונטפיורי‬ ‫‪ 61‬‬
‫בסוף תקופת פעילותו (‪ ,)1882–1869‬בזמן ההתערבות הכלל־יהודית במצוקת היישוב‪ .‬בעניין‬

‫זה אעסוק בסיכום פרק זה‪.‬‬
‫על פעילותו של ג'יימס פין ואשתו אליזבת פין בירושלים‪ ,‬ראו במפורט בן־אריה‪ ,‬בראי‬
‫תקופה‪ ,‬א–ב‪ ,‬לפי המפתחות בסוף הספרים‪ .‬גם אליאב במאמרו‪ ,‬הקונסול פין‪ ,‬דן בשאלה אם‬
‫פעל מסיבות מיסיונריות‪ .‬אשתו אליזבת פין הייתה בתו של מק'קול‪ ,‬מראשי המיסיון האנגלי‪,‬‬
‫וראו בפרק הראשון‪ ,‬בדיון על עלילת הדם בדמשק‪ ,‬הערה ‪ .104‬כן ראו ספרו של פין עצמו‪,‬‬

‫עתות סופה‪ ,‬וכן להלן‪ ,‬הערה ‪.99‬‬
‫על הקמת החברה ליישוב ארץ־ישראל‪ ,‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ .32‬על הרב קלישר ראו ידידיה‪ ,‬עת‬
‫לחננה‪ ,‬בכמה מאמרים בספר זה‪ ,‬והמקורות שם‪ .‬לעת זקנה עלה הרב אלקלעי ארצה‪ ,‬ובשנים‬
‫תרל"ה–תרל"ו חי במקווה ישראל‪ .‬בתשרי תרל"ט נפטר בירושלים‪ ,‬ראו ירדני‪ ,‬העיתונות‬

‫העברית‪ ,‬עמ' ‪.54–52‬‬
‫על ניסיון זה להקים את בית הספר בעיר העתיקה‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.385‬‬

‫וראו בפירוט לנג‪ ,‬קריגר‪.‬‬