Page 201 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק רביעי‬ ‫‪186‬‬

‫היציאה מחוץ לחומות ירושלים וההקמה של שכונות יהודיות‬
‫מחוץ לחומות‪1877–1857 ,‬‬

‫על היציאה וההקמה של שכונות יהודיות חדשות‪ ,‬מחוץ לחומות העיר העתיקה‬
‫בירושלים‪ ,‬נכתב רבות‪ 78.‬השאלה שברצוני להתמקד בה הפעם היא כיצד יש להעריך‬
‫את הבנייה של שכונות אלה בזמן הראשוני שלה‪ ,‬עד לתקופת העלייה הראשונה‪,‬‬
‫במסגרת היחס הכללי לפעילות היהודית בארץ עד למועד זה‪ .‬על כן אתמקד בתהליכי‬
‫ההקמה של תשע השכונות שקמו בעשרים השנים הראשונות בלבד של הבנייה מחוץ‬

‫לחומות‪.1877–1857 :‬‬
‫השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות היא שכונת משכנות שאננים‪.‬‬
‫בספרי עיר בראי תקופה‪ ,‬ירושלים החדשה בראשיתה כבר עמדתי על כך‪ ,‬כי זמן‬
‫הקמתה (‪ )1860–1857‬חופף במידה רבה לבנייה של שני מתחמים נוספים חשובים‬
‫בירושלים שמחוץ לחומות‪ :‬מגרש הרוסים ותחילת ההקמה של המוסד הגרמני שנלר‪.‬‬
‫רכישת הקרקעות והבנייה של שלושתם הייתה לאחר תום מלחמת קרים (‪.)1856‬‬
‫משהתחזקו הרפורמות בחוקה העות'מאנית ניתנה רשות לרכישת קרקעות בארץ‪,‬‬
‫גם ללא־מוסלמים‪ ,‬אך רק לאלה שהיו בעלי נתינות עות'מאנית‪ .‬אחרים היו צריכים‬
‫פירמאן מיוחד מהסולטן העות'מאני לרכישה כזו‪ .‬ואכן כך אירע בשלושת המתחמים‬
‫שציינתי‪ .‬מונטפיורי עבר דרך איסטנבול על מנת לקבל אישור לרכישת הקרקע‬
‫עבור משכנות שאננים‪ .‬בתחילה חשב לבנות במקום בית חולים‪ ,‬אך משנתברר כי‬
‫תושבי העיר העתיקה היהודים יפחדו לצאת מחוץ לחומות אליו וגם משום שבינתיים‬
‫בנה רוטשילד בית חולים בעיר העתיקה‪ ,‬החליט מונטפיורי לבנות "מעונות לעניי‬
‫ירושלים"‪ .‬בתחילה‪ ,‬מפחד התושבים לגור במקום‪ ,‬נראה כי אף שילמו לתושבים על‬
‫נכונותם לגור במעונות‪ ,‬והיו מהם שאף חזרו לעת ערב לעיר העתיקה‪ .‬במשך השנים‬
‫מעמד המקום עלה‪ .‬הדירות שנבנו הושכרו ונקבעו למתיישבים תקנות מגורים‪ .‬נוספו‬
‫שני בתי כנסת קטנים‪ ,‬אחד לאשכנזים ואחד לספרדים‪ ,‬והמגורים התבססו‪ .‬סיכום‬
‫מפעל ההתיישבות היהודי הראשון מחוץ לחומות מלמד כי בעצם לא הוקם ביזמת‬
‫יהודי ירושלים‪ ,‬אלא ביזמתו של גורם מבחוץ‪ ,‬השר מונטפיורי‪ .‬עם זאת הוא התווה‬

‫דרך בפני יהודי ירושלים על אפשרות יציאה למגורים אל מחוץ לחומות‪79.‬‬
‫ניסיון התיישבות יהודי שנעשה כבר ב־‪ ,1860‬היה במוצא‪ .‬שני יהודים מירושלים —‬
‫יהושע ילין‪ ,‬אבי דוד ילין‪ ,‬ושאול יהודה — קנו אדמות במקום במטרה לפתח בו‬
‫משק חקלאי‪ ,‬אך המשך התפתחותו כבר היה קשור בקידום של הדרך מיפו לירושלים‪.‬‬

‫על השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות בירושלים‪ ,‬ועל תהליך ההתפתחות והבנייה‬ ‫‪ 78‬‬
‫של שכונות אלה בשלהי התקופה העות'מאנית‪ ,‬ראו ספרי‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬ב‪ .‬בהמשך הפרק‬ ‫‪7 9‬‬
‫אכוון בהערותיי למקור זה‪ .‬וכן ר' קרק‪ ,‬שכונות בירושלים החדשה ותקנות השכונות‪ ,‬ירושלים‬

‫תשמ"א‪.‬‬
‫בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬ב‪ ,‬משכנות שאננים‪ ,‬עמ' ‪ ;115–109‬מגרש הרוסים‪ ,‬עמ' ‪ .109–105‬על‬

‫שנלר‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.104–101‬‬