Page 202 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫ירושלים – עיר הקודש ‪187‬‬
‫הקמה של ח'אן‪ ,‬תחנת דרכים ובית קפה‪ 80.‬ניסיון אחר להקים יישוב חקלאי שישמש‬
‫דוגמה להתיישבות חקלאית בארץ‪ ,‬בעמק רפאים מחוץ לירושלים‪ ,‬לא זכה להתגשם‪.‬‬
‫זו הייתה תכניתו‪ ,‬המוקדמת מאוד‪ ,‬של ה ֵגר מיכאל בועז ישראל (ורדר קרסון) שהציע‬

‫אותה כבר ב־‪81.1854‬‬
‫השכונה היהודית השנייה שנבנתה מחוץ לחומות‪ ,‬שכונת מחנה ישראל‪ ,‬נבנתה גם‬
‫היא בידי יזם אחד‪ ,‬הפעם איש ירושלים‪ ,‬רב העדה המרוקנית בעיר העתיקה ר' דוד‬
‫בן שמעון (דב"ש)‪ .‬הוא נתכוון ל"ייסד מקום מגורים לעניים מבני עדת המערבים"‪,‬‬
‫כיוון שבאותה עת האמירו מחירי הדירות "ועניי העדה לא יכלו לעמוד בכך"‪ .‬כנראה‬
‫הושפע גם מהבנייה של מונטפיורי במשכנות שאננים‪ .‬ר' דוד בן שמעון רכש את‬
‫הקרקע לשכונה בשנים תרכ"ו–תרכ"ח (‪ .)1868–1866‬במרכזה בנה בית כנסת מהודר‬
‫שנקרא אחר כך‪ ,‬על שם ספרו‪" ,‬צוף דבש"‪ ,‬ולידו בתי מעון לעניי העדה‪ .‬השכונה‬

‫הייתה קטנה‪ ,‬כ־‪ 30–20‬בתי אב‪ ,‬אך סייעה לאפשרות המגורים מחוץ לחומות‪82.‬‬
‫השכונה השלישית שנבנתה מחוץ לחומות בירושלים‪ ,‬שכונת נחלת שבעה‪ ,‬מלמדת‬
‫על אופי אחר של בנייה‪ .‬הפעם נבנתה השכונה בידי קבוצה של משפחות שגרו בעיר‬
‫העתיקה‪ ,‬משפחות בעלות אופי "משכילי"‪ ,‬שהתלכדו יחד להקמת "אגודה משותפת"‬
‫לצורכי בניית השכונה‪ 83.‬עם זאת כשנבנתה השכונה ב־‪ 1869‬הקונים עדיין חששו‬
‫מבעיית קניית הקרקע‪ ,‬בגלל היותם נתינים זרים ולא נתינים עות'מאנים‪ ,‬על כן‬
‫בחרו שאת רישום הקרקע תעשה אחת מנשות המייסדים‪ ,‬שכנראה החזיקה בנתינות‬
‫עות'מאנית ואף לבשה לבוש ערבי בעת רישום הקרקעות על שם האגודה‪ .‬בשנים‬
‫הראשונות לאחר הקמת השכונה‪ ,‬עדיין פחדו התושבים לגור באזור שמחוץ לחומות‬
‫והיו חוזרים בכל לילה לעיר העתיקה‪ .‬עם זאת הפכה שכונה זו להיות אחת השכונות‬

‫המובילות ביציאה מחוץ לחומות גם בדרך שבה ניהלה אגודה שפעלה בשיתוף‪84.‬‬
‫המתחם היהודי הרביעי שנבנה מחוץ לחומות הוא בית ההקדש "בית דוד"‪ ,‬שהקים‬
‫ב־‪ 1873–1872‬הנדיב ר' דוד רייז מינובר‪ ,‬שבערוב ימיו עבר לגור בשכונת נחלת‬
‫שבעה‪ .‬הוא הושפע מאנשיה ונידב סכום כסף שהיה דרוש להקמת "בתי דוד" שנועדו‬
‫ל"עניי כולל פרושים וחסידים"‪ ,‬עשרה בתי דירות צמודים‪ ,‬בצורת מלבן‪ ,‬שבמרכזם בור‬
‫מים ובית כנסת‪ .‬לפי כתב ההקדש הוקדש הבית לעניי הקבוצה האשכנזית בירושלים‬

‫והבאים אליה‪ ,‬ונקבע סדר עדיפויות לזכות הדיור בבית‪85.‬‬

‫על מוצא ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .136 ,101‬היום במקום יש מבנה שימור ותולדותיו נכתבו במפורט‪.‬‬ ‫‪ 80‬‬
‫וראו גם להלן‪ ,‬פרק חמישי‪ ,‬הערה ‪.75‬‬
‫‪8 1‬‬
‫על רעיון זה ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ,101‬והמקורות שם‪ .‬היו כוונות לשתף את כולל הו"ד ולהקים‬
‫חברה להתיישבות חקלאית בשם "תפארת ישראל"‪ ,‬אך כל אלה היו כנראה תכניות בלבד‪.‬‬ ‫‪8 2‬‬
‫על הקמת שכונת מחנה ישראל‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.148–145‬‬ ‫‪8 3‬‬

‫על משפחות יהודיות משכילות בירושלים‪ ,‬וי"מ סלומון ביניהם‪ ,‬ראו שלמון‪ ,‬בין משכילים‬ ‫‪ 84‬‬
‫לשמרנים‪ ,‬עמ' ‪.69–66‬‬ ‫‪8 5‬‬

‫על שכונת נחלת שבעה ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.152–149‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .154–152‬שם על כתב ההקדש של דוד רייז ינובר‪ ,‬שגם קנה חצר בעיר העתיקה‬