Page 203 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 203

‫פרק רביעי‬                                                                                      ‫‪188‬‬

‫השכונה החמישית‪ ,‬שנבנתה בירושלים שמחוץ לחומות‪ ,‬היא שכונת מאה שערים‪.‬‬
‫והרעיון שעמד מאחורי הקמתה היה אחר‪ .‬בשכונה התקבצו ‪ 140‬משפחות מאנשי‬
‫העיר העתיקה‪ .‬הבנייה החלה בתרל"ד (‪ )1874‬ונגמרה בתרמ"ב (‪ .)1882‬מצבם הכספי‬
‫של רוב חברי האגודה היה דחוק והם התפרנסו מכספי החלוקה‪ .‬שטח השכונה הגדול‬
‫נקנה מערביי הכפר ליפתא‪ .‬בשנת ‪ 1874‬כבר אפשר היה לרשום את הקרקע גם על‬
‫שם נתינים זרים‪ ,‬לרגל שינוי בחוק העות'מאני מ־‪ ,1867‬ואכן זו נרשמה על שם הסוחר‬
‫בן־ציון ליאון‪ ,‬נתין בריטי‪ .‬תכנן אותה האדריכל הגרמני שיק‪ ,‬במערך של ריבוע סגור‬
‫בקירות חיצוניים של הבתים‪ .‬שערי הברזל בה ננעלו מדי ערב‪ .‬במרכז יועד שטח‬
‫למבני ציבור‪ .‬הבונים‪ ,‬יוצאי מזרח אירופה‪ ,‬בנו עיירה דוגמת השטעטלאך‪ ,‬שבעיירות‬
‫באירופה‪ ,‬במחשבה ובכוונה תחילה‪ .‬מייסדיה הכינו ספר תקנות‪ ,‬שעיקר מטרתו היה‬
‫לשמור על אופייה החרדי של השכונה‪ ,‬ונאמר בו כי "אסור לשום איש למשכן נחלתו‬
‫לא רק לשאינו ישראל אלא גם לאחד מכת הפורצים בדברי רז"ל"‪ .‬כדי למנוע חדירת‬
‫"רוחות חדשות"‪ ,‬ובייחוד בכל הקשור להשכלה‪ ,‬נקבע שהתקנות הן לדורות ואין‬
‫לשנותן‪ .‬השכונה הוקמה לא רק כ"קהילה קדושה" (ארגון דתי)‪ ,‬אלא גם קיבלה על‬
‫עצמה תפקידים של מעין עיירה‪ .‬הנהלת השכונה עסקה בכל ענייני השכונה ובצורכי‬
‫התושבים והייתה מעין גטו מרצון‪ ,‬מסוגר ומבודד‪ .‬כדי שלא ייטמא במגע נבנו מסביבו‬

                                             ‫חומות‪ ,‬השומרות על הגוף ועל הנשמה‪86.‬‬
‫שתי שכונות חשובות נוספות‪ ,‬שנבנו בשנים ‪ 1877–1875‬בירושלים‪ ,‬הן שכונת‬
‫אבן ישראל ומשכנות ישראל‪ ,‬שתיהן ברחוב אגריפס‪ ,‬בקרבה לרחוב יפו‪ ,‬בקרקעות‬
‫שנקנו זו ליד זו‪ .‬ההתארגנות בבנייה של שכונות אלה נעשתה גם היא בידי "אגודות"‬
‫מתוך תושבי העיר העתיקה‪ ,‬שגם הן חיו מתמיכת כספי החלוקה‪ .‬היו אלה אגודות‬
‫שמאחוריהן עמד הגוף‪ ,‬שהוזכר לעיל‪ ,‬ונקרא "הוועד הכללי של כל הכוללים כנסת‬
‫ישראל"‪ ,‬שכלל בתוכו אנשים "ליברלים‪ ,‬משכילים"‪ ,‬אם כי גם הם דתיים במלוא מובן‬
‫המילה‪ .‬האיש הפעיל בהם היה ר' יוסף ריבלין‪ ,‬שנודע אחר כך כ"אבי השכונות"‪.‬‬
‫בבנייה שלהן היו גם משפחות ספרדיות ומעורבות (אשכנזיות‪-‬ספרדיות)‪ ,‬יהושע ילין‬
‫(אבי דוד ילין)‪ ,‬יואל משה סלומון‪ ,‬דוד גוטמן ואחרים‪ ,‬שהיו קשורים גם להקמת נחלת‬
‫שבעה והיישוב מוצא (בניסיון הראשון ב־‪ ,)1860‬ואחר כך היו גם מבין המתיישבים‬

                                             ‫הראשונים שיצאו לפתח תקוה‪ ,‬ב־‪87.1878‬‬
‫שתי שכונות אחרונות שהוקמו בירושלים עוד בשנות השבעים‪ ,‬שתיהן ב־‪ ,1877‬הן‬
‫שכונת בית יעקב‪ ,‬שכונה קטנה על דרך יפו‪ ,‬בריחוק הרב ביותר באותם ימים מהעיר‬
‫העתיקה‪ ,‬ליד המקום שהוקם אחר כך בית החולים "שערי צדק" (הישן)‪ .‬השכונה‬
‫התארגנה לבנייה כשכונת "אגודה"‪ ,‬אך לרגל ריחוקה מהעיר העתיקה וקשיים כספיים‬

                                                                              ‫והקדיש גם אותה‪.‬‬  ‫‪	86‬‬
 ‫על בניית מאה שערים‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ,158–154‬והמקורות שם גם לדברים המובאים לעיל‪.‬‬                  ‫‪	87‬‬
‫על אבן ישראל ומשכנות ישראל ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .163–158‬על חברות המשכילים בירושלים‪,‬‬

                                                                            ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.582–577‬‬
   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208