Page 200 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 200

‫ירושלים – עיר הקודש ‪185‬‬
‫בינתיים עלו רעיונות נוספים לרכישת אדמת ארץ־ישראל ויישובה‪ .‬בשנת ‪1879‬‬
‫הציע לורנס אוליפנט את תכניתו להתיישבות יהודים בעבר הירדן‪ ,‬בארץ הגלעד‪ .‬הוא‬
‫הכין תכנית מפורטת שהעבירה למושל של וילאית דמשק ואף הצליח להגיע לסולטן‬

                                            ‫הטורקי לריאיון‪ ,‬אך זה דחה את תכניתו‪74.‬‬
‫יש לשים לב למועד שבו עלתה תכניתו של אוליפנט‪ .‬בשנת ‪ 1879‬מלאה שנה‬
‫להקמה הראשונה של פתח תקוה‪ .‬יש מקורות היסטוריים יהודיים שהכניסו תכנית‬
‫זו בתכניות ובשאיפות היהודיות‪ ,‬אבל לאמתו של דבר אוליפנט הונע מרעיונות‬
‫מילנריסטיים נוצריים ואין לשלב אותו במבשרי הציונות היהודים‪ ,‬אף שבשעתו היו‬
‫כאלה שטעו בכך‪ 75.‬את פעולתו יש לראות כמונעת מרעיונות מילנריסטיים בלבד‪.‬‬
‫לתכנית אוליפנט היו תגובות באנגליה‪ ,‬כבר אז רבים פקפקו באפשרות ביצועה‪.‬‬
‫הקולונל אלברט גולדסמיד עמד על הבעיה הביטחונית העשויה להיווצר במקום‪ ,‬וב־‪8‬‬
‫במאי ‪ 1882‬הציע תכנית כיצד לטפל בשאלה זו‪ .‬לימים נפגש עם הרצל‪ ,‬שניסה‬
‫למושכו לרעיון הציוני‪ 76.‬דיבורים על תכנית אוליפנט נמשכו עד ‪ ,1892‬אך גם ממנה‪,‬‬
‫כמו מתכניות קודמות‪ ,‬לא יצא דבר‪ .‬אוליפנט בנה את ביתו באזור הר הכרמל ביישוב‬

                                             ‫הדרוזי עוספייה‪ ,‬ופרסם את ספרו חיפה‪77.‬‬
‫נראה כי אפשר לסכם ולומר שלמרות החשיבות שאפשר לייחס לתכניות השונות‬
‫לרכישת אדמת ארץ־ישראל‪ ,‬ובהן גם פעילויות של אישים יהודים וגופים יהודיים‪ ,‬כמו‬
‫פעילותו של השר משה מונטפיורי‪ ,‬פעילות כי"ח והקמת מקווה ישראל בארץ ועוד‪,‬‬
‫הרי שבנוגע לעשייה הציונית הממשית בארץ תרומתם עדיין הייתה מועטת ביותר‪,‬‬
‫אם בכלל‪ .‬חשוב להוסיף עוד כמה עניינים הנוגעים ליציאה ולבנייה של השכונות‬

                     ‫היהודיות מחוץ לחומות בירושלים‪ ,‬ובכך אעסוק בתת־פרק הבא‪.‬‬

‫להצעת אוליפנט קדמו הצעות של אישים אחרים ליישוב יהודים בגלעד‪ ,‬ובהם יהושע ילין‪,‬‬                ‫‪	74‬‬
‫שהציע זאת בשנת תרל"א (‪ )1871‬וצ'רלס וורן‪ ,‬חוקר ירושלים‪ ,‬מקרן החקר הבריטית‪ ,‬שהעלה‬              ‫‪7	 5‬‬
‫הצעה זו ב־‪ ,1875‬ראו אילן‪ ,‬אוליפנט‪ .‬גם אילן‪ ,‬הכמיהה לעבר הירדן‪ .‬על וורן הארכאולוג ראו‬         ‫‪	76‬‬
‫בפרק השני‪ ,‬הערה ‪ .83‬על אוליפנט ועל וורן הארכאולוג‪ ,‬ראו גם פולובצקי‪ ,‬אינטלקטואלים‬             ‫‪7	 7‬‬

                                                         ‫ויקטוריאניים‪ ,‬עמ' ‪.145–119 ,117–99‬‬
‫על הכנסת תכנית אוליפנט בספרות ההיסטוריוגרפית הציונית‪ ,‬ראו קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬א‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,77–72‬ויש להבדיל בין התכניות השונות‪ .‬וראו שם גם על תכנית קאזאלט הבריטי‪ ,‬שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ .72‬על תגובת בן־יהודה לתכנית אוליפנט‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .77‬אף הביל"ויים ראו באוליפנט‬

                          ‫מושיע אפשרי לבעיותיהם‪ ,‬ראו גולדשטיין‪ ,‬חיבת ציון‪ ,‬עמ' ‪.63–58‬‬
‫על תכנית גולדסמיד‪ ,‬שנתעוררה בעקבות ספרו של אוליפנט‪ ,‬ראו אורן‪ ,‬גולדסמיד ועבר‬
‫הירדן‪ .‬שם על פגישתו של גולדסמיד עם הרצל‪ .‬על הקשרים עם אוליפנט‪ ,‬ראו שם‪ ,‬הערות‬
‫‪ .15 ,14‬ראו עליו גם פרק שישי‪ ,‬הערה ‪ .11‬גולדסמיד טען שהוא דניאל דירונדה‪ ,‬שעליו נסב‬
‫סיפורה הנודע של הסופרת האנגלית ג'ורג' אליוט‪ .‬על תמיכתו בהגירה היהודית לארגנטינה‬

                                                ‫ראו קלויזנר‪ ,‬התנועה לציון‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.150–149‬‬
‫ספרו של אוליפנט על חיפה תורגם לעברית וראה אור ב־‪ ,1976‬לאחר הוצאת קטעים נוצריים‬
‫ממנו‪ ,‬ראו אוליפנט‪ ,‬חיפה‪ .‬בעניין זה ראו הפרק השני‪ ,‬הערה ‪ .14‬במקורו הודפס הספר‬

                                                 ‫ב־‪ .1887‬שם פרקים רבים על מקומות בארץ‪.‬‬
   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205