Page 206 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 206

‫ירושלים – עיר הקודש ‪191‬‬
‫הקמת "קרן מזכרת משה" הביאה לידי חידוש פעילות הבנייה של שכונות יהודיות‬
‫בירושלים ב־‪ .1882‬אך תהליך זה החל מתרחש במקביל להתפתחויות חשובות נוספות‬
‫שאירעו בזמן זה‪ ,‬ועל כן אדון בהן בפרק הבא‪ .‬באותה עת כמה מאנשי השכונות‬
‫בירושלים הפנימו את העובדה שהעתיד היישובי היהודי נמצא בחלקים אחרים של‬
‫הארץ‪ ,‬והם החלו מתארגנים ליציאה מהחומות כשרעיון הפרודוקטיביזציה נושף‬
‫בעורפם‪ .‬בשנות השבעים החלו תכניותיהם בתחום זה להיות מעשיות יותר ויותר ואף‬
‫נבדקו האפשרויות לביצוען‪ .‬כך עלה הרעיון להקמה הראשונה של פתח תקוה בידי‬
‫קבוצת אנשים מהיישוב הישן בירושלים‪ ,‬שקודם לכן היו פעילים ביציאה לשכונות‬
‫מחוץ לחומות‪ 96.‬התבטאות מעניינת בכיוון זה‪ ,‬המלמדת על הקשר שבין בניית‬
‫השכונות היהודיות החדשות בירושלים להקמתה של פתח תקוה‪ ,‬הם דברי הברכה‬
‫שנאמרו בעת חנוכת בית הכנסת הראשון בשכונת משכנות ישראל בירושלים‪ ,‬בחול‬
‫המועד פסח תרל"ז (‪ .)1877‬גוטמן‪ ,‬לימים ממייסדיה הראשונים של פתח תקוה‪ ,‬בירך‬
‫את רב השכונה בברכת "מזל טוב" על בניית בית הכנסת‪ ,‬ואמר גם הדברים הבאים‪:‬‬
‫"יתן ה' ונזכה לברך איש את רעהו בברכה הזאת במהרה בחנוכת בית המדרש הראשון‬
‫[‪ ]...‬בקולוניה הראשונה [‪ ]...‬מיושבת מאחינו בני ישראל"‪ ,‬וכל הקהל ענה אחריו‬
‫אמן‪ 97.‬אלא שלפתח תקוה בא משבר‪ ,‬ולאחר שתי שנות חיים שם נאלצו המתיישבים‬

                             ‫הראשונים לעזוב את המקום‪ .‬בעניין זה אדון בפרק הבא‪.‬‬

‫ראשית ההתיישבות החקלאית המילנריסטית והטמפלרית־‬
            ‫גרמנית עוד לפני העלייה הראשונה‬

                                   ‫ההתיישבות החקלאית המילנריסטית‬

‫בנוסף לגידול הרב של היישוב היהודי הישן בירושלים במאה התשע־עשרה הביאו‬
‫השינויים באימפריה העות'מאנית וההשקפות הנוצריות המילנריסטיות‪ ,‬שהחלו‬
‫מתחזקות בארצות המערב במאה התשע עשרה‪ ,‬גם לידי ניסיונות התיישבות חקלאית‬

                                   ‫בארץ־ישראל של מאמינים נוצרים מארצות אלה‪98.‬‬

‫של יהושע ילין‪ ,‬והשנייה ליוסף מיוחס‪ ,‬ממשפחת מיוחס‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬ב‪,‬‬                   ‫‪9	 6‬‬
                                                                                  ‫עמ' ‪.163-158‬‬
                                                                                                ‫‪9	 7‬‬
‫מתיישבי פתח תקוה ניסו קודם להקימה במקומות אחרים‪ .‬לשם כך ניסו לרכוש קרקעות באזור‬                 ‫‪9	 8‬‬
‫יריחו‪ ,‬ומכאן השם למושבתם "והיה עמק עכור לפתח תקוה"‪ .‬לאחר שניסיונם שם לא עלה‬

                                                        ‫יפה‪ ,‬עברו לאזור ליד מעיינות הירקון‪.‬‬
                                                     ‫בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.177–170‬‬
‫על ראשית החדירה של אישים מהמערב לירושלים וגם על ניסיונות ההתיישבות החקלאית‬
‫שלהם‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .101–93‬שם גם על הבתים הראשונים מחוץ לחומות בירושלים‬
   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211