Page 211 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק רביעי‬ ‫‪196‬‬

‫המושבה החדשה עשה המהנדס תאודור זנדל‪ .‬במעמד חגיגי זה אף נקבע שם למושבה‪:‬‬
‫"שרונה"‪ .‬בראשית ‪ 1872‬התיישבו שתי המשפחות הראשונות במושבה‪ ,‬ובקיץ אותה‬
‫שנה נסתיימה בניית שבעת הבתים הראשונים‪ ,‬והוחל בהקמת בית הקהילה‪ .‬אלא שזמן‬
‫קצר לאחר מכן החלו פוגעות מחלות‪ ,‬ובראשן הקדחת‪ ,‬במתיישבים החדשים‪ ,‬וממדי‬
‫המחלה והמוות היו גבוהים‪ .‬בייחוד הייתה התמותה גבוהה בקרב הילדים‪ .‬האסון נבע‬
‫בעיקר מריבוי ביצות בקרבה למקום‪ .‬לאחר זמן התגברו על המחלות‪ ,‬במידה מסוימת‬
‫גם כתוצאה מנטיעת עצי האקליפטוס שסייעו בהכחדת היתוש הקטלני‪ .‬מספר תושבי‬
‫שרונה הגיע ל־‪ .80‬כל המתיישבים היו חקלאים‪ ,‬כורמים ברובם‪ .‬נוסף על כך עסקו‬
‫בהסעות‪ ,‬בעיקר בקו יפו–ירושלים‪ ,‬בשיתוף עם אנשי המושבה הגרמנית ביפו‪ .‬בשלהי‬
‫‪ 1875‬רכשו הגרמנים חלקה נוספת בסמוך לשרונה‪ ,‬ואדמותיהם באזור הגיעו ל־‪1,500‬‬
‫דונם‪ .‬שרונה המשיכה להתקיים כמושבה גרמנית עד פרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬אז‬

‫פונו מהארץ התושבים הגרמנים‪108.‬‬

‫המושבה הגרמנית בירושלים‬
‫מבחינות רבות היעד העיקרי של הטמפלרים היה יעד דתי וכוון למקדש בירושלים‪.‬‬
‫למרות זאת התאחרה הבנייה של שכונה גרמנית בירושלים‪ ,‬עד לשנות השבעים‪ ,‬לאחר‬
‫הקמה קודמת של שלוש השכונות שהוזכרו לעיל‪ .‬מתיישבים בודדים מתנועה זו‪,‬‬
‫מהם בעלי מלאכה וסוחרים עצמאיים ומקצתם עובדים בשירות מוסדות שונים‪ ,‬החלו‬
‫מתקבצים בעיר‪ ,‬כבר עם ראשית ההגעה של אנשי התנועה לארץ‪ .‬בתחילה התגוררו‬
‫בעיר העתיקה‪ .‬בראשית שנות השבעים רכש מטיאס פרנק כמה חלקות אדמה בעמק‪,‬‬
‫שלימים כונה בשם "עמק רפאים"‪ .‬ב־‪ 25‬באפריל ‪ 1873‬הוא הניח את אבן הפינה‬
‫לטחנת קיטור ולבית מגורים על אחת החלקות שרכש‪ .‬בית זה‪ ,‬שעל שערו נחקקה‬
‫הכתובת "אבן עזר"‪ ,‬עתיד היה להיות היסוד למושבה הגרמנית בירושלים‪ .‬בשנת ‪1874‬‬
‫הקימו להם עוד שני מתיישבים בתים‪ ,‬בסמוך לביתו של פרנק‪ ,‬ואילו ב־‪ 1875‬כבר מנה‬
‫הרחוב שבעה בניינים‪ .‬הטמפלרים שישבו בירושלים המשיכו לפעול ביזמתם‪ ,‬והנהלת‬
‫האגודה החלה לתת את הדעת על העיר‪ .‬כבר ביוני ‪ 1873‬החליט ועד האגודה בגרמניה‬
‫כי באה העת להקים בירושלים את המרכז הרוחני של הטמפלרים‪ ,‬אך ההנהגה בארץ‬
‫לא הצליחה לפעול לקידום הרעיון‪ .‬רק בסתיו ‪ 1877‬יצאה ההודעה הדרמטית מיפו כי‬
‫באביב הקרוב אכן ייעשה "הצעד לירושלים"‪ .‬באביב ‪ 1878‬הועבר מיפו לירושלים על‬
‫גבי כמאה גמלים ציוד בית הספר וציוד של הנהלת אגודת הטמפלרים‪ .‬ארבעים איש‪,‬‬
‫בעיקר אנשי ההנהלה‪ ,‬מורים ותלמידים‪ ,‬נוספו על קהילת הטמפלרים בירושלים‪ ,‬שעתה‬
‫הפכה רשמית למושבה הגרמנית הרביעית במספר ולמרכז התנועה בארץ‪ .‬ההחלטה על‬
‫העלייה הטמפלרית לירושלים באה בשנים קשות בארץ‪ ,‬שנות המלחמה בין רוסיה‬

‫‪ 1 08‬פרטים על הקמת שרונה כמושבה גרמנית‪ ,‬ראו גם כרמל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;33–31‬בן־ארצי‪ ,‬שם‪,‬‬
‫שרונה‪ ,‬לפי המפתח; מן‪ ,‬שרונה‪ .‬ספר זה מתרכז בעיקרו בזמן שלאחר עזיבת הגרמנים‪ ,‬אך‬

‫אפשר ללמוד ממנו רבות גם על המושבה קודם‪.‬‬