Page 210 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 210
ירושלים – עיר הקודש 195
המושבה הגרמנית ביפו
לא עברו שלושה חודשים מאז השתקעו ראשי האגודה הטמפלרית בחיפה וכבר נדונה
אפשרות הקמתה של תחנה שנייה ביפו .בראשית מרס 1869נקנו מן הסוחר מצלר,
איש מיסיון עולי הרגל מבזל ,שפעל שנים רבות ביפו ונקרא עתה לצאת לרוסיה,
חמישה בניינים ששכנו על גבעה בתוך העיר .בבניין הגדול שבהם הייתה טחנת קיטור,
מנסרה ,מכבש שמן ,בית חולים ,בית מרקחת וקומת מגורים .בבניין השני בגודלו,
שהיה של שלוש קומות בחזית ושתיים מאחור ,היה מלון בן 19חדרים .בית זה,
כמו שלושת הבתים האחרים ,היו בתי אנשי המושבה האמריקנית ,שכאמור עזבו את
העיר .הסוחר מצלר רכש אותם מהם ,ועכשיו עברו לידי הטמפלרים והעמידו את
היסוד למושבה הגרמנית שהייתה עתידה לקום ביפו .באפריל 1869עקר הופמן ,אחד
משני מנהיגי קבוצת הטמפלרים שהגיעו ארצה ,מחיפה ליפו .בשלב זה כבר רכשו
הגרמנים נכסים נוספים ביפו ובסמוך לה ,כולל את האחוזה האמריקנית הר התקווה.
בראשית פעילותם ביפו הקדישו הטמפלרים מאמצים לפיתוח בית החולים במקום.
הופמן נתמנה למנהלו ,וד"ר גוטלוב זנדל הרופא היה לדמות ידועה בעיר .תשומת לב
מיוחדת הקדישה האגודה לפיתוח בית המלון ביפו ,שניתן לו השם "מלון ירושלים",
והוא החל מקבל אורחים נכבדים .כשם שהיה הד"ר זנדל המלומד האירופי הראשון
ביפו ,כך גם שימש מלון ירושלים שבו לאכסניה שהגישה לאורחיה שירות ברמה
אירופית והמלון המשובח בעיר .בשלהי 1870מנתה המושבה ביפו 170נפש .כמו
בחיפה רבים בה עסקו בהסעה ובהובלה .גם כאן היו אלה הגרמנים שהכניסו את
העגלות והכרכרות הראשונות לשימוש .העגלונים הגרמנים הובילו תפוזים מפרדסי
האזור אל נמל יפו ,לשם יצוא .כן הרבו הטמפלרים להסיע את הבאים מנמל יפו
לירושלים ואף הקימו חברה להסעת טיולים ,שרבים השתמשו בה ,כולל סוכן הנסיעות
קוק ,שחתם עם המתיישבים על חוזה שלפיו הטיולים בארץ יבוצעו באמצעות החברה
הגרמנית של בני שרונה ויפו .הטמפלרים סייעו אף בהכשרת הדרך שנסללה בין יפו
לירושלים .את העבודה מסרו השלטונות למהנדס הגרמני תאודור זנדל ,בנו של הרופא
הגרמני של המושבה ,והוא העסיק בעבודתו רבים מאנשי המושבה107.
המושבה שרונה
בראשית 1870דנו הטמפלרים בתכנית לרכוש שטח אדמה גדול ,בסמוך ליפו ,לעיבוד
חקלאי .התומכים ברעיון היו החקלאים הטמפלרים .ראשי ההנהגה התלבטו בנושא,
אך לחץ החקלאים לא פסק ,עד שבאוגוסט 1871הוסכם לרכוש למעלה מ־500
דונם אדמה חקלאית סמוך לירקון ,מהלך שעה אחת מן המושבה ביפו .את השטח
חילקה האגודה ל־ 18חלקות 4 ,מהן נשמרו לצרכים ציבוריים והשאר נמכרו לחברי
האגודה .בחגיגת הרכישה הוגרלו החלקות בין הנרשמים .את מדידתה ותכנונה של
1 07פרטים על המושבה הגרמנית ביפו ראו גם כרמל ,שם ,עמ' ;31–27בן־ארצי ,שם ,לפי המפתח,
יפו .וכן ישנן כתבות ורשימות נוספות על מושבה זו ביפו .גם כאן נעשו ניסיונות לשמר בתים,
בעיקר את המבנים האמריקניים.