Page 210 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 210

‫ירושלים – עיר הקודש ‪195‬‬

                                                           ‫המושבה הגרמנית ביפו‬
‫לא עברו שלושה חודשים מאז השתקעו ראשי האגודה הטמפלרית בחיפה וכבר נדונה‬
‫אפשרות הקמתה של תחנה שנייה ביפו‪ .‬בראשית מרס ‪ 1869‬נקנו מן הסוחר מצלר‪,‬‬
‫איש מיסיון עולי הרגל מבזל‪ ,‬שפעל שנים רבות ביפו ונקרא עתה לצאת לרוסיה‪,‬‬
‫חמישה בניינים ששכנו על גבעה בתוך העיר‪ .‬בבניין הגדול שבהם הייתה טחנת קיטור‪,‬‬
‫מנסרה‪ ,‬מכבש שמן‪ ,‬בית חולים‪ ,‬בית מרקחת וקומת מגורים‪ .‬בבניין השני בגודלו‪,‬‬
‫שהיה של שלוש קומות בחזית ושתיים מאחור‪ ,‬היה מלון בן ‪ 19‬חדרים‪ .‬בית זה‪,‬‬
‫כמו שלושת הבתים האחרים‪ ,‬היו בתי אנשי המושבה האמריקנית‪ ,‬שכאמור עזבו את‬
‫העיר‪ .‬הסוחר מצלר רכש אותם מהם‪ ,‬ועכשיו עברו לידי הטמפלרים והעמידו את‬
‫היסוד למושבה הגרמנית שהייתה עתידה לקום ביפו‪ .‬באפריל ‪ 1869‬עקר הופמן‪ ,‬אחד‬
‫משני מנהיגי קבוצת הטמפלרים שהגיעו ארצה‪ ,‬מחיפה ליפו‪ .‬בשלב זה כבר רכשו‬
‫הגרמנים נכסים נוספים ביפו ובסמוך לה‪ ,‬כולל את האחוזה האמריקנית הר התקווה‪.‬‬
‫בראשית פעילותם ביפו הקדישו הטמפלרים מאמצים לפיתוח בית החולים במקום‪.‬‬
‫הופמן נתמנה למנהלו‪ ,‬וד"ר גוטלוב זנדל הרופא היה לדמות ידועה בעיר‪ .‬תשומת לב‬
‫מיוחדת הקדישה האגודה לפיתוח בית המלון ביפו‪ ,‬שניתן לו השם "מלון ירושלים"‪,‬‬
‫והוא החל מקבל אורחים נכבדים‪ .‬כשם שהיה הד"ר זנדל המלומד האירופי הראשון‬
‫ביפו‪ ,‬כך גם שימש מלון ירושלים שבו לאכסניה שהגישה לאורחיה שירות ברמה‬
‫אירופית והמלון המשובח בעיר‪ .‬בשלהי ‪ 1870‬מנתה המושבה ביפו ‪ 170‬נפש‪ .‬כמו‬
‫בחיפה רבים בה עסקו בהסעה ובהובלה‪ .‬גם כאן היו אלה הגרמנים שהכניסו את‬
‫העגלות והכרכרות הראשונות לשימוש‪ .‬העגלונים הגרמנים הובילו תפוזים מפרדסי‬
‫האזור אל נמל יפו‪ ,‬לשם יצוא‪ .‬כן הרבו הטמפלרים להסיע את הבאים מנמל יפו‬
‫לירושלים ואף הקימו חברה להסעת טיולים‪ ,‬שרבים השתמשו בה‪ ,‬כולל סוכן הנסיעות‬
‫קוק‪ ,‬שחתם עם המתיישבים על חוזה שלפיו הטיולים בארץ יבוצעו באמצעות החברה‬
‫הגרמנית של בני שרונה ויפו‪ .‬הטמפלרים סייעו אף בהכשרת הדרך שנסללה בין יפו‬
‫לירושלים‪ .‬את העבודה מסרו השלטונות למהנדס הגרמני תאודור זנדל‪ ,‬בנו של הרופא‬

                ‫הגרמני של המושבה‪ ,‬והוא העסיק בעבודתו רבים מאנשי המושבה‪107.‬‬

                                                                     ‫המושבה שרונה‬
‫בראשית ‪ 1870‬דנו הטמפלרים בתכנית לרכוש שטח אדמה גדול‪ ,‬בסמוך ליפו‪ ,‬לעיבוד‬
‫חקלאי‪ .‬התומכים ברעיון היו החקלאים הטמפלרים‪ .‬ראשי ההנהגה התלבטו בנושא‪,‬‬
‫אך לחץ החקלאים לא פסק‪ ,‬עד שבאוגוסט ‪ 1871‬הוסכם לרכוש למעלה מ־‪500‬‬
‫דונם אדמה חקלאית סמוך לירקון‪ ,‬מהלך שעה אחת מן המושבה ביפו‪ .‬את השטח‬
‫חילקה האגודה ל־‪ 18‬חלקות‪ 4 ,‬מהן נשמרו לצרכים ציבוריים והשאר נמכרו לחברי‬
‫האגודה‪ .‬בחגיגת הרכישה הוגרלו החלקות בין הנרשמים‪ .‬את מדידתה ותכנונה של‬

‫‪ 1	 07‬פרטים על המושבה הגרמנית ביפו ראו גם כרמל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;31–27‬בן־ארצי‪ ,‬שם‪ ,‬לפי המפתח‪,‬‬
‫יפו‪ .‬וכן ישנן כתבות ורשימות נוספות על מושבה זו ביפו‪ .‬גם כאן נעשו ניסיונות לשמר בתים‪,‬‬

                                                               ‫בעיקר את המבנים האמריקניים‪.‬‬
   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215