Page 214 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫ירושלים – עיר הקודש ‪199‬‬
‫בבקשה לרכישת קרקעות בארץ השייכות למדינה‪ ,‬למען יהודים‪ 114.‬הצגתי את השאלה‬
‫האם יש לראות בתכנית זו אפיזודה או בבואה? עתה מבקש אני להציג שאלה כללית‬
‫הרבה יותר הנוגעת לכל התכניות שהועלו בתקופה שציינתי ועמדתי עליהן בקצרה‬
‫בפרק זה‪ :‬האם גם הן בהיסטוריה המיוחדת של ארץ־ישראל היו בבחינת אפיזודה או‬

‫בבואה?‬
‫נראה כי יש להבחין בהן שני שלבי משנה‪ :‬השלב הראשון‪ ,‬בראשית התקופה‬
‫שהוזכרה‪ ,‬משנות השלושים עד לסוף שנות החמישים‪ ,‬והשלב השני‪ ,‬בשנות השישים‬
‫והשבעים‪ .‬דומה כי הרעיונות והתכניות של השלב הראשון עדיין היו נחלתם של‬
‫אישים בודדים‪ ,‬הוזים וחוזים‪ ,‬הן יהודים הן לא יהודים‪ ,‬שניזונו מציפיות משיחיות‬
‫מילנריסטיות לא יהודיות‪ ,‬או מתקוות וחזונות של יהודים מאמינים‪ ,‬שלא היו מקובלות‬
‫על הרוב המכריע של העם היהודי‪ .‬רוב זה דגל בהשקפה ש"אין לעלות בחומה" ואין‬
‫לדחוק את הקץ עד לבוא "שעת הגאולה"‪ .‬העלייה היהודית לארץ‪ ,‬שהגיעה בזמן הזה‪,‬‬
‫היא שהקימה את מה שנקרא אחר כך היישוב הישן של יהודי ארץ־ישראל‪ .‬מניעיה‬
‫היו שאיפות לגור ולחיות בעיר הקודש ירושלים‪ ,‬לעסוק בה בלימוד תורה ואף לזכות‬
‫למות בה‪ ,‬כל זאת מתוך אמונות יהודיות ותיקות‪ .‬במאה התשע עשרה מספרם הלך‬
‫וגדל‪ ,‬בעיקר בעקבות שינויים באפשרויות התחבורה לארץ ושינויים תחוקתיים של‬
‫השלטון העות'מאני‪ ,‬שאפשרו את דרך החיים המיוחדת שלהם בירושלים‪ .‬הם לא‬
‫חשבו כלל על רכישת קרקעות בארץ‪ .‬נראה כי גם התמורות התרבותיות והחברתיות‬
‫בארצות אירופה וסכנות ההשפעה על החברה היהודית בהן‪ ,‬חיזקו את רצון העלייה‬
‫לארץ הקדושה על מנת לחיות בה ולהתבצר בעיר הקודש במסגרת חברתית־דתית‬

‫מיוחדת של האורתודוקסיה היהודית‪.‬‬
‫בשלב השני‪ ,‬שלאחר מלחמת קרים‪ ,‬שעה שהשינויים התחבורתיים והמדיניים־‬
‫פוליטיים בארץ התחזקו‪ ,‬התחזק גם גל העלייה המסורתי הקודם‪ ,‬מתוך אותם מניעים‬
‫שהוזכרו‪ ,‬אך נוצר גם מצב חדש והוא שמקור הקיום המרכזי של עלייה זו‪ ,‬כספי‬
‫החלוקה‪ ,‬לא הספיק לאוכלוסייה ההולכת וגדלה‪ .‬תנאי החיים בעיר הלכו ונעשו קשים‬
‫יותר ויותר ולא־שוויוניים‪ .‬גם אצל בני עדות המזרח גדלה מאוד האוכלוסייה בעיר‬
‫וגם אצלה תנאי הקיום נעשו קשים והזעקה למקורות פרנסה ולצורכי דיור הלכה‬
‫וגדלה מאוד‪ .‬מכאן עלו הרעיונות ליציאה החוצה‪ ,‬לעבודה‪ ,‬לפרודוקטיביזציה‪ .‬בשלב‬
‫זה נושא רכישת הקרקעות בארץ‪ ,‬של מונטפיורי ומקורביו ושל אנשי ירושלים עצמם‪,‬‬
‫נעשה למטרה קיומית בפני עצמה‪ ,‬לצורכי פרנסה‪ ,‬ולא היה בהם חזון להבאה של‬

‫עלייה יהודית חדשה‪.‬‬
‫נראה כי אז גם החל מעין ראשית פילוג בין שתי קבוצות ביישוב שנמצא כבר‬
‫בארץ‪ .‬הקבוצה הראשונה‪ ,‬שהייתה הרוב המכריע של אנשי היישוב הישן‪ ,‬דחתה מכול‬
‫וכול רכישת קרקעות‪ ,‬שכן המשיכה לדגול בדרכי הקיום הקודמות‪ .‬הקבוצה השנייה‪,‬‬
‫מיעוט מהאוכלוסייה היהודית הזו שחיה בארץ‪ ,‬החלה מושפעת גם מהשקפות ההשכלה‬
‫היהודית‪ ,‬שחדרו מהעולם הכללי היהודי ארצה‪ .‬היא הסכימה על כן גם לנושא רכישת‬

‫‪ 114‬על הצעה זו ראו לעיל‪ ,‬הערות ‪ .71–69‬לפירוט ראו בן־אריה‪ ,‬אפיזודה או בבואה‪.‬‬