Page 214 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 214
ירושלים – עיר הקודש 199
בבקשה לרכישת קרקעות בארץ השייכות למדינה ,למען יהודים 114.הצגתי את השאלה
האם יש לראות בתכנית זו אפיזודה או בבואה? עתה מבקש אני להציג שאלה כללית
הרבה יותר הנוגעת לכל התכניות שהועלו בתקופה שציינתי ועמדתי עליהן בקצרה
בפרק זה :האם גם הן בהיסטוריה המיוחדת של ארץ־ישראל היו בבחינת אפיזודה או
בבואה?
נראה כי יש להבחין בהן שני שלבי משנה :השלב הראשון ,בראשית התקופה
שהוזכרה ,משנות השלושים עד לסוף שנות החמישים ,והשלב השני ,בשנות השישים
והשבעים .דומה כי הרעיונות והתכניות של השלב הראשון עדיין היו נחלתם של
אישים בודדים ,הוזים וחוזים ,הן יהודים הן לא יהודים ,שניזונו מציפיות משיחיות
מילנריסטיות לא יהודיות ,או מתקוות וחזונות של יהודים מאמינים ,שלא היו מקובלות
על הרוב המכריע של העם היהודי .רוב זה דגל בהשקפה ש"אין לעלות בחומה" ואין
לדחוק את הקץ עד לבוא "שעת הגאולה" .העלייה היהודית לארץ ,שהגיעה בזמן הזה,
היא שהקימה את מה שנקרא אחר כך היישוב הישן של יהודי ארץ־ישראל .מניעיה
היו שאיפות לגור ולחיות בעיר הקודש ירושלים ,לעסוק בה בלימוד תורה ואף לזכות
למות בה ,כל זאת מתוך אמונות יהודיות ותיקות .במאה התשע עשרה מספרם הלך
וגדל ,בעיקר בעקבות שינויים באפשרויות התחבורה לארץ ושינויים תחוקתיים של
השלטון העות'מאני ,שאפשרו את דרך החיים המיוחדת שלהם בירושלים .הם לא
חשבו כלל על רכישת קרקעות בארץ .נראה כי גם התמורות התרבותיות והחברתיות
בארצות אירופה וסכנות ההשפעה על החברה היהודית בהן ,חיזקו את רצון העלייה
לארץ הקדושה על מנת לחיות בה ולהתבצר בעיר הקודש במסגרת חברתית־דתית
מיוחדת של האורתודוקסיה היהודית.
בשלב השני ,שלאחר מלחמת קרים ,שעה שהשינויים התחבורתיים והמדיניים־
פוליטיים בארץ התחזקו ,התחזק גם גל העלייה המסורתי הקודם ,מתוך אותם מניעים
שהוזכרו ,אך נוצר גם מצב חדש והוא שמקור הקיום המרכזי של עלייה זו ,כספי
החלוקה ,לא הספיק לאוכלוסייה ההולכת וגדלה .תנאי החיים בעיר הלכו ונעשו קשים
יותר ויותר ולא־שוויוניים .גם אצל בני עדות המזרח גדלה מאוד האוכלוסייה בעיר
וגם אצלה תנאי הקיום נעשו קשים והזעקה למקורות פרנסה ולצורכי דיור הלכה
וגדלה מאוד .מכאן עלו הרעיונות ליציאה החוצה ,לעבודה ,לפרודוקטיביזציה .בשלב
זה נושא רכישת הקרקעות בארץ ,של מונטפיורי ומקורביו ושל אנשי ירושלים עצמם,
נעשה למטרה קיומית בפני עצמה ,לצורכי פרנסה ,ולא היה בהם חזון להבאה של
עלייה יהודית חדשה.
נראה כי אז גם החל מעין ראשית פילוג בין שתי קבוצות ביישוב שנמצא כבר
בארץ .הקבוצה הראשונה ,שהייתה הרוב המכריע של אנשי היישוב הישן ,דחתה מכול
וכול רכישת קרקעות ,שכן המשיכה לדגול בדרכי הקיום הקודמות .הקבוצה השנייה,
מיעוט מהאוכלוסייה היהודית הזו שחיה בארץ ,החלה מושפעת גם מהשקפות ההשכלה
היהודית ,שחדרו מהעולם הכללי היהודי ארצה .היא הסכימה על כן גם לנושא רכישת
114על הצעה זו ראו לעיל ,הערות .71–69לפירוט ראו בן־אריה ,אפיזודה או בבואה.