Page 212 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 212

‫ירושלים – עיר הקודש ‪197‬‬

‫לטורקיה‪ ,‬שהזכרתי לעיל‪ ,‬אך הדבר לא השפיע עליה‪ .‬בסוף שנות השבעים חזרו החיים‬
‫בארץ למסלולם‪ .‬מצבה הכלכלי של הארץ החל להשתפר והמושבות הגרמניות בארץ‬
‫התפתחו והתבססו‪ .‬כבר ב־‪ 1882‬הוחל בירושלים בהקמת בניין שני לבית הספר הגבוה‬
‫של הטמפלרים‪ .‬הבניין הראשון‪ ,‬שהוקם זמן קצר לאחר מעבר המרכז לירושלים‪ ,‬נבנה‬
‫בצמצום רב‪ ,‬בהתחשב במצוקה הכספית‪ .‬עתה ניגשו להקמת בניין נוסף ומרווח הרבה‬
‫מקודמו‪ .‬כן החלו בבניית בית עם גדול מידות‪ ,‬שהוקם בתרומת חברי האגודה בארץ‬
‫ובחו"ל‪ .‬הבניין נחנך ברוב עם‪ ,‬בנוכחות מושל ירושלים‪ ,‬הקונסולים הזרים ואורחים‬

                                                                ‫נכבדים רבים אחרים‪109.‬‬
‫המושבה הגרמנית בירושלים החלה לפרוח‪ .‬גם המושבות הטמפלריות האחרות‬
‫החלו מתבססות בארץ‪ .‬הדור הצעיר בתוך המושבות אף ביקש להקים מושבות חדשות‬
‫לצורכי הקיום שלו‪ .‬בראשית המאה העשרים נוסדו שלוש מושבות טמפלריות נוספות‬

                      ‫בארץ‪ :‬וילהלמה ליד פתח תקוה‪ ,‬וולדהיים ובית לחם בגליל‪110.‬‬

‫אך הבעייה המרכזית שנוצרה אצל הקהילה הטמפלרית הגרמנית בארץ הייתה העובדה‬
‫שלא הגיעה אליה תגבורת מארץ האם‪ ,‬ובמושבות נשארה אותה אוכלוסייה בסיסית‬
‫ראשונית‪ .‬בשנת ‪ 1868‬מנתה אגודת הטמפלרים כ־‪ 3,000‬נפש‪ ,‬מהן התנחלו בארץ‬
‫כ־‪ 750‬נפש‪ .‬בשנת ‪ 1898‬היה סך כל המתיישבים במושבות הטמפלרים בארץ‪1,343 ,‬‬
‫נפש‪ :‬בחיפה ‪ 454‬נפש (מהן ‪ 140‬שלא מאגודת הטמפלרים); ביפו ‪ 320‬נפש (מהן‬
‫‪ 40‬לא טמפלרים); בירושלים ‪ 300‬נפש (שמונה משפחות עדיין גרו בעיר העתיקה);‬

                                    ‫בשרונה ‪ 269‬נפש (משפחה אחת לא טמפלרית)‪111.‬‬
‫במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬לאחר הכיבוש הבריטי‪ ,‬נאלצו כל המתיישבים הגרמנים‬
‫לעזוב את הארץ‪ ,‬לפי דרישת השלטונות הבריטיים בגלל היותם נתיני אויב‪ .‬עם תחילת‬
‫השלטון האזרחי הבריטי בארץ (‪ ,)1920‬הורשו רבים מהם לחזור ארצה‪ ,‬אך לא תמיד‬
‫הצליחו לחזור למקומות מגוריהם הקודמים‪ .‬קהילות הטמפלרים הקודמות לא חזרו‬
‫למעמד הקודם שהיה להן‪ .‬לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה שוב גורשו הטמפלרים‬

                                                          ‫מהארץ‪ ,‬ולא חזרו אליה עוד‪.‬‬

‫‪ 	109‬על ראשית ההתנחלות הגרמנית הטמפלרית בירושלים והקמת המושבות שלה‪ ,‬ראו כרמל‪ ,‬שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ .39–33‬על מבני ציבור במושבות הגרמניות‪ ,‬בייחוד בתי הקהילה‪ ,‬כנסייה‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬ראו‬
‫בן־ארצי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .156–147‬על המושבה הגרמנית בירושלים‪ ,‬ראו גם בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪,‬‬

                                                                              ‫ב‪ ,‬עמ' ‪.183–178‬‬
‫‪ 	110‬על מושבות אלה ראו בן־ארצי‪ ,‬שם‪ ,‬לפי המפתח בשמות מקומות אלה‪ :‬וילהלמה‪ ,‬וולדהים‬
‫ובית לחם‪ .‬על המשך ההתיישבות הטמפלרית הגרמנית החקלאית בארץ‪ ,‬כמו גם על נושאים‬
‫נוספים הקשורים להן‪ ,‬ראו כרמל‪ ,‬ההתיישבות הגרמנית; בן־ארצי‪ ,‬הטמפלרים; מן‪ ,‬שרונה;‬

                                                                        ‫טלמן‪ ,‬מוסדות גרמניים‪.‬‬
‫‪ 1	 11‬פרטים סטטיסטיים על האוכלוסייה הטמפלרית בארץ‪ ,‬ראו כרמל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪,41–39 ,34‬‬

                                                                                 ‫והמקורות שם‪.‬‬
   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217