Page 209 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 209

‫פרק רביעי‬  ‫‪194‬‬

‫"טמפלגזלשאפט" (‪ ,)Tempelgesellschaft‬כלומר "חברת המקדש"‪" :‬אותו בניין שאינו‬
                          ‫עשוי עץ או אבן‪ ,‬אלא הוא עם האל שיהיה משכן לאל"‪104.‬‬

‫הטמפלרים חיברו תפילות משלהם‪ ,‬ביטלו את הכמורה והפקידו את ההדרכה‬
‫הרוחנית בידי מנהיגי העדה‪ .‬ההגירה לארץ הייתה קשורה ברצון להינצל מרדיפות‬
‫דתיות ומאווירה עוינת‪ ,‬ששררה נגדם בדרום גרמניה‪ ,‬בגורמים כלכליים וכמובן‬
‫במשיכה לארץ הקודש‪ .‬בקרב בני הדור הראשון שהגיעו לארץ היה הרקע הדתי חזק‬
‫ביותר‪ .‬הבאים ארצה האמינו שביכולתם להקים חברה נוצרית אמתית‪ ,‬מעין "ממלכת‬
‫אלוהים" קטנה‪ ,‬שבמרכזה תעמוד ירושלים‪ .‬עם זאת הם היו רחוקים מכל צורה של‬
‫מיסיון‪ ,‬או של ציד נפשות לנצרות‪ .‬רוב המתיישבים נולדו בעיירות קטנות בדרום‬
‫גרמניה‪ .‬מבין ‪ 3,000‬חברי הכת‪ ,‬שהתקבצו סביב הופמן‪ ,‬נבחרו "המתיישבים" באופן‬

                   ‫קפדני ביותר‪ ,‬והם הקימו את המושבות הגרמניות בארץ־ישראל‪105.‬‬

                                        ‫המושבה הטמפלרית הראשונה בחיפה‬
‫בשלהי שנת ‪ 1866‬גמלה ההחלטה בקרב הטמפלרים להוציא לפועל את רעיון‬
‫ההתיישבות בארץ־ישראל‪ .‬בתחילה קיוו לקבל פירמאן מהסולטן העות'מאני לרכישת‬
‫כברת ארץ להתנחלותם‪ ,‬אך משלא השיגו זאת‪ ,‬החליטו להסתפק בינתיים בהקמת‬
‫"תחנות"‪ ,‬שיסייעו להשגת ידיעות‪ ,‬שעשויות להיות חשובות להתיישבות המתוכננת‪,‬‬
‫וגם ישמשו גרעין למקדש בארץ־ישראל‪ ,‬שאפשר יהיה להרחיבו בהדרגה‪ .‬בתחילה‪,‬‬
‫במרס ‪ ,1868‬סוכם שהתחנה הראשונה תוקם בנצרת‪ .‬אך כבר בסוף אוקטובר אותה‬
‫שנה שונה הסיכום והוחלט שתחנה זו תהיה בחיפה‪ .‬מחלוקת שפרצה בין שני ראשי‬
‫האגודה כריסטוף הופמן וגאורג דוד הרדג‪ ,‬הפרידה ביניהם‪ .‬הופמן עבר ליפו להקים‬
‫תחנה משלו שם‪ ,‬אך אחר כך היה לו חלק חשוב גם בהקמה של המושבה הגרמנית‬
‫בחיפה‪ .‬העדפת חיפה נומקה גם בקרבתה אל הים‪ .‬בשנת ‪ 1870‬נסתיימה הבנייה‬
‫של הבתים הראשונים במושבה‪ .‬בהם נכלל גם "בית העם"‪ ,‬שנועד לשכן את בית‬
‫הספר הגרמני ולשמש מקום לאספות המתיישבים‪ .‬מעל שער הבית נחקקה (בגרמנית)‬
‫הכתובת‪" :‬אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני‪ ."1869 ,‬על פי הסקר הבריטי של ארץ־‬
‫ישראל המערבית מנתה המושבה הגרמנית בחיפה בתום שלב ההתנחלות שלה (‪)1875‬‬
‫‪ 311‬נפש‪ .‬בבעלות המושבה היו אז כ־‪ 2,640‬דונם אדמה חקלאית ועוד כ־‪ 440‬דונם‬
‫גפנים ומטעים אחרים‪ .‬כן החזיקו המתיישבים ב־‪ 250‬ראשי בקר‪ .‬בסך הכול מספר‬
‫הבניינים במושבה הגיע ל־‪( 85‬כולל מבני שירות)‪ .‬למתיישבים היו גם שתי טחנות‬

                                                               ‫קמח‪ ,‬היחידות בחיפה‪106.‬‬

‫‪ 	104‬על הטמפלרים הגרמנים בארץ‪ ,‬ראו ספרו הראשוני והחשוב של כרמל‪ ,‬ההתיישבות הגרמנית‪.‬‬
                 ‫יש לציין כי לטמפלרים הגרמנים אין שום קשר למסדר הטמפלרים הצלבני‪.‬‬

    ‫‪ 1	 05‬פרטים נוספים על ההיסטוריה של הקבוצה הטמפלרית ועל האידאולוגיה שלה‪ ,‬ראו שם‪.‬‬
‫‪ 1	 06‬פרטים על המושבה הגרמנית בחיפה ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ ;27–19‬בן־ארצי‪ ,‬הטמפלרים‪ ,‬לפי המפתח‪:‬‬

                        ‫חיפה‪ .‬מושבה זו זכתה לשימור בחלקה הגדול וידע רב הצטבר עליה‪.‬‬
   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214