Page 186 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫ירושלים – עיר הקודש ‪171‬‬
‫ישיבה כדי שהשלוח יימנה על לומדיה‪ .‬במשך הזמן התבטלו ישיבות רבות‪ ,‬בדרך כלל‬
‫משום שהכספים שנועדו להן לא הספיקו‪ ,‬אך גם הוקמו ישיבות חדשות‪ .‬ד"ר פרנקל‪,‬‬
‫שביקר בירושלים ב־‪ ,1856‬כינה ישיבות אלה בשם "מוסדות צדקה" וציין כי בזמן‬
‫ביקורו מצא כ־‪ 36‬ישיבות‪ ,‬שרובן נוסדו מכספים שהגיעו מיהודים בחו"ל‪ .‬פירות הקרן‬
‫חולקו לחכמים ההוגים בתלמוד ומתפללים לשלום התורמים‪ .‬בישיבות הספרדיות שקמו‬
‫בעיר אציין כאן את ישיבת "כנסת יחזקאל"‪ ,‬שנוסדה בשנת תרט"ז (‪ .)1857‬לאחר מותו‬
‫של מייסדה רבי שלמה יהודה נתמזגה הישיבה עם ישיבת "חסד אל" שנוסדה ב־‪.1860‬‬
‫הישיבה הוחזקה מכספי הנדיב ר' שלמה יהודה‪ ,‬שעלה לירושלים מבגדד בשנת תרט"ז‬

‫(‪ )1857‬והביא עמו הון רב והכנסות מעיזבונות אביו שחי בכלכותה שבהודו‪26.‬‬
‫למרות הגידול הרב באוכלוסייה של העדה הספרדית‪ ,‬וההצטרפות של בני עדות‬
‫מזרח נוספות לעיר משנות הארבעים עד שנות השמונים‪ ,‬דומה כי ההתחזקות של‬
‫הקבוצה האשכנזית בעיר החלה מאפילה עליהן‪ .‬בשנת ‪ 1870‬הגיעה האוכלוסייה‬
‫הכללית בירושלים לכ־‪ 22,000‬נפש‪ ,‬כמחציתם יהודים‪ ,‬ומהם ‪ 5,500‬ספרדים וכמספר‬
‫הזה אשכנזים‪ .‬בשנת ‪ 1880‬כבר הגיעה האוכלוסייה הכללית בעיר לכ־‪ 31,000‬נפש‪,‬‬
‫ומספר היהודים בה כבר הגיע ל־‪ 17,000‬נפש‪ .‬אך כעת החלוקה כבר הייתה ‪9,000‬‬
‫אשכנזים ו־‪ 8,000‬ספרדים‪ .‬בהמשך שנות השלטון העות'מאני‪ ,‬משנת ‪ 1880‬עד ערב‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬חל גידול מרשים ביותר באוכלוסייה הכללית בעיר ובתוכה‬
‫באוכלוסייה היהודית‪ .‬האוכלוסייה הכללית כבר הגיעה לכ־‪ 70,000‬נפש‪ ,‬בשעה‬
‫שהאוכלוסייה היהודית בתוכה הגיעה ל־‪ 45,000‬נפש‪ ,‬מהם ‪ 25,000‬אשכנזים ו־‪20,000‬‬
‫ספרדים‪ .‬ההתחזקות של החברה האשכנזית הלכה ובלטה‪ ,‬אם כי גם העדה הספרדית‬

‫ועדות המזרח האחרות גדלו מאוד וחלו בהן התפתחויות חשובות‪27.‬‬

‫לאופיו של היישוב הישן ומשטר כספי החלוקה‬

‫למהותו של היישוב הישן?‬

‫כאמור בסוף התקופה העות'מאנית הלך וגדל היישוב היהודי האשכנזי בירושלים‪.‬‬
‫עם הזמן נקבע לו המונח "היישוב הישן"‪ ,‬זאת בניגוד לשם "היישוב החדש" שנקבע‬
‫ליישוב היהודי הציוני שהחל מגיע ארצה עם ראשית העלייה הראשונה ב־‪ .1882‬בפרק‬

‫על חמש עדות המזרח ראו גם בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א–ב‪ ,‬לפי המפתחות‪ .‬על יהודי ארצות‬ ‫‪ 26‬‬
‫האסלאם בשלהי התקופה העות'מאנית‪ ,‬ראו דרויאן ובן יעקב‪ ,‬יהודי ארצות האסלאם‪ .‬על‬ ‫‪ 27‬‬
‫הישיבות הספרדיות ועל האישים היהודים שעמדו מאחורי הקמתן‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪,‬‬

‫א‪ ,‬עמ' ‪.347–346‬‬
‫על גידול האוכלוסייה היהודית בירושלים בסוף השלטון העות'מאני (‪ ,)1914–1870‬ראו שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ .410–395‬על התפתחות הקהילה היהודית כולה בירושלים בסוף השלטון העות'מאני‪,‬‬

‫אדון בפרק השישי‪ ,‬בדיון הכללי על הגידול העירוני היהודי בארץ‪.‬‬