Page 181 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 181
פרק רביעי 166
הפיצול בין הכוללים השונים בירושלים נמשך עד לאחר שנות השבעים .כדי לצמצם
את הפירוד ההולך וגדל הוקם בשנת תרכ"ו (" )1866הוועד הכללי לכל הכוללים".
הוועד הכללי ניסה לאחד את כל הכוללים תחת קורת גג אחת ,לפקח על כל צורכי
העדה ולייצגה כלפי חוץ .אך איחוד הכוללים לא היה מלא .הכוללים המשיכו לשמור
על עצמאותם בנושאים רבים ,כמו כספי החלוקה ,בניית בתים ועוד .היו גם כוללים
שלא הצטרפו לוועד הכללי .עם זאת קיבל הוועד הכללי תפקידי ייצוג כלפי השלטונות
העות'מאניים .מבחינה זו תפקידו החל להיות מקביל לתפקיד של החכם באשי ,שעמד
בראש העדה הספרדית בעיר וייצג את כולה .הקמתו של הוועד הכללי האשכנזי,
וגידולה של הקבוצה האשכנזית שקיבלה מעמד עצמאי למחצה לקראת סוף שנות
השישים ,מסמנים את התחזקותה של הקהילה היהודית ,שלאחר מכן מצאה את ביטויה
גם בתהליך היציאה אל מחוץ לחומות16.
הקמה נוספת של בתי כנסת וישיבות ,והקמת מוסדות חינוך,
בריאות וחסד
בעקבות גידולה של האוכלוסייה היהודית בעיר העתיקה והתפצלותה לכוללים רבים
הוקמו מוסדות ציבור רבים ,ובראש ובראשונה של בתי כנסת רבים נוספים .מספרם,
גודלם ותפארתם ,במשך כל המאה התשע עשרה ,עומדים ללא ספק ביחס ישיר
לגודלה ולהתפתחותה של הקהילה היהודית בעיר העתיקה בתקופה זו .אציין כאן
כמה מהחשובים שבהם .כבר ציינתי את בתי הכנסת של העדה האשכנזית־הפרושית
שנבנו בשנות השלושים ,בתקופת השלטון המצרי ,בית הכנסת מנחם ציון ,שנבנה
בשטח חצר החורבה ,וסוכת שלום .בראשית שנות החמישים הקימו הפרושים בחצר
החורבה בית מדרש שני בשם "שערי ציון" ,שנקרא גם "בית מדרש חדש" .בשנת
1854השתדלו פרנסי עדה זו להשיג רישיון מן השלטון לבניינו של בית כנסת גדול
בשטח החורבה ,אך הדבר לא עלה בידם .רק בשנת תרט"ז ( ,)1856בנסיעתו הרביעית
לארץ ,עבר מונטפיורי דרך איסטנבול וקיבל לידיו פירמאן מלכותי בדבר בנייתו של
בית כנסת גדול בשטח .הבנייה נמשכה זמן רב .ביום כ"ד באלול תרכ"ד ( )1864חגגה
ירושלים את חנוכתו של בית הכנסת והוא נקרא בית הכנסת "בית יעקב" על שם
הברון יעקב אדמונד רוטשילד .בביקורו השישי של מונטפיורי בארץ ,ב־ ,1868נערכה
לכבודו קבלת פנים מפוארת בבית הכנסת .לאחר מכן הפכה חצר החורבה למרכז דתי־
רוחני וארגוני־קהילתי של היישוב בירושלים ,בעיקר של העדה הפרושית .בחצר היו
בתי כנסת ,תלמודי תורה ,ישיבת "עץ חיים" ,ביתו של הרב שמואל סלאנט ,בית דין
16על הכוללים הרבים שקמו בירושלים בשנים 1880–1840ראו שם ,עמ' .336–331על הירידה
במעמדו ובהשפעתו של ארגון הפקוא"ם משנות הארבעים ופטירתו של צבי הירש לעהרן ,ראו
מורגנשטרן ,השיבה לירושלים ,עמ' .324–316
