Page 176 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 176

‫ירושלים – עיר הקודש ‪161‬‬
‫כלשהו של בית כנסת מוכר‪ .‬בעשורים השני והשלישי של המאה התשע עשרה חלה‬
‫התאוששות מה בקהילה היהודית‪ .‬מקורות יהודיים מוסרים על המשך בואם של יהודים‬
‫אשכנזים לעיר‪ ,‬אנשי "העדה הפרושית"‪ ,‬תלמידי הגר"א (הגאון ר' אליהו מווילנה)‪.‬‬
‫עם זאת נראה כי באותה עת נוספו מעט משפחות וקבוצות קטנות של יהודים ולא‬

                                                               ‫הייתה זו תוספת ניכרת‪.‬‬

       ‫מקורות המחיה של יהודי ירושלים בראשית המאה התשע עשרה‬

‫מה היו מקורות המחיה של היהודים בירושלים בראשית המאה? מעטים התקיימו‬
‫מקמעונאות וממלאכה זעירה‪ ,‬אך הרוב המכריע חי מכספים שנשלחו מחו"ל‪ .‬עד‬
‫להקמתה של העדה האשכנזית בירושלים ניזונו כל יהודי ירושלים מקופתה של העדה‬
‫הספרדית‪ ,‬שנתמכה בכספים שהגיעו מטורקיה‪ ,‬מאפריקה הצפונית ומאירופה המערבית‪.‬‬
‫משנוסדה הקבוצה האשכנזית בירושלים היא נסתייעה כנראה בכספים שהגיעו משקלוב‬
‫ואחר כך מקופות תמיכה לארץ הקודש שהיו ברוסיה‪ ,‬בליטא ובפולין ומרכזן היה‬
‫בווילנה‪ .‬את כספי התרומות שנאספו בתפוצות הגולה הביאו השד"רים (שלוחי דרבנן)‬
‫לירושלים והם חולקו לאנשי הקהילה היהודית שחיו אז בעיר‪ .‬בני הקהילה היהודית‪-‬‬
‫הספרדית עסקו במלאכה ובמסחר‪ ,‬ורק תלמידי חכמים והנהלת הקהילה חיו מהכספים‬
‫שהגיעו מבחוץ‪ .‬בראשית המאה היו לאנשי העדה הספרדית בירושלים גם כמה ישיבות‬
‫ובתי כנסת קטנים‪ ,‬חוץ ממכלול ארבעת בתי הכנסת הספרדיים‪ .‬יש לציין כי באותם‬
‫הימים המונח "ישיבה" אצל הספרדים לא היה זהה למונח בימינו‪ .‬שלא כישיבות‬
‫הנהוגות בערי אירופה‪ ,‬שנועדו להגדיל את ידיעת התורה והתלמוד בין הבחורים ועולי‬
‫הימים‪ ,‬נועדו הישיבות לחכמים נודעים שיבואו ללמוד בהן‪ .‬הישיבה הספרדית הייתה‬
‫קרן קבועה שבאה לתמוך בחכמים‪ .‬מכאן שעיקר ייעודה של הישיבה היה לתמוך‬
‫תמיכה כלכלית במשפחות החכמים‪ .‬הישיבות היו קטנות ומספר חבריהן היה מועט‪.‬‬
‫בגדולות שבישיבות‪ ,‬כמו ישיבת "בית אל" או ישיבת "פררה"‪ ,‬נמנו ‪ 25‬חכמים‪ ,‬אך‬
‫באחרות הגיע מספר החכמים ל־‪ ,10‬ואף לפחות מזה‪ .‬שיעור התמיכה הכספית היה‬
‫שונה מישיבה לישיבה‪ ,‬בהתאם לגודלה של הקרן שעמדה לרשותם‪ .‬לעתים השתייכו‬
‫החכמים לכמה ישיבות‪ ,‬וכך הגדילו את הכנסתם‪ .‬בדרך כלל חיזרו גבאי הישיבות‬
‫אחרי רבנים מפורסמים כדי להגדיל את שם הישיבה‪ .‬במאות השבע עשרה והשמונה‬
‫עשרה הגיעה התמיכה לישיבות מארצות האימפריה העות'מאנית‪ ,‬ובעיקר מן הבירה‬
‫איסטנבול‪ .‬אולם במאה השמונה עשרה הגיעה תמיכה גדולה מיהודי איטליה‪ .‬בתחילת‬
‫המאה התשע עשרה עבר מרכז הכובד לארצות צפון אפריקה‪ ,‬ורוב השד"רים נשלחו‬
‫לשם‪ .‬משנות העשרים תמיכה גדולה באה מארצות אירופה המערביות והמרכזיות‬
‫באמצעות המרכז שבאמסטרדם‪ ,‬שנודע בשם‪" :‬הפקידים והאמרכלים" (הפקוא"ם)‪.‬‬
‫סיכום שלושים השנים הראשונות של המאה התשע עשרה מלמד כי כבר בראשית‬

   ‫המאה החלו מתגלים ניצני התפתחות ראשונים‪ ,‬של יישוב יהודי חדש בירושלים‪6.‬‬

‫‪ 	6‬על מקורות הקיום של העדה היהודית בירושלים‪ ,‬שבראשית המאה התשע עשרה הייתה‬
   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181