Page 183 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק רביעי‬ ‫‪168‬‬

‫גם מוסדות סעד הוקמו בעיר העתיקה‪ .‬אלה נסתייעו בבני משפחת רוטשילד ובמשה‬
‫מונטפיורי‪ .‬במוסדות שהוקמו אציין את "בית משכון להלוואות"‪" ,‬קופה לחלוקת לחם‬
‫לעניים"‪ ,‬קופה וקרן תמיכה לעזרה ליולדות עניות ומוסדות סיוע נוספים‪ .‬העדות‬
‫והכוללים הקימו מפעלי צדקה וחסד‪ ,‬חברה קדישא אשכנזית בשנת תרס"ו (‪,)1855‬‬
‫"אגודת ביקור חולים"‪ ,‬בתי תמחוי‪ ,‬שהגישו מזון חם ומבושל לזקנים חסרי משפחה‬

‫ועניים‪ ,‬וכן הוחל בהקמתם של בתי יתומים ומושב זקנים‪20.‬‬
‫עד לראשית שנות החמישים לא היו בירושלים מוסדות חינוך מודרניים‪ .‬הלימוד‬
‫נערך ב"חדרים" ובישיבות‪ ,‬כמקובל בגולה‪ ,‬ונלמדו בהם לימודי קודש בלבד‪ .‬משנות‬
‫השישים הוקמו בירושלים מוסדות חינוך חדשים שאפשר לחלקם לשני סוגים‪ :‬מוסדות‬
‫שהוקמו מלכתחילה לשם הקניית הכשרה מקצועית‪ ,‬ומוסדות שהיה בכוונתם להרחיב‬
‫את השכלת התלמידים‪ .‬מוסדות אלה עוררו את עיקר המחלוקת בתוך הקהילה‬
‫השמרנית‪ .‬את בתי הספר לבנות יש לשייך למוסדות להכשרה מקצועית‪ ,‬וזאת משום‬
‫שהבנות לא למדו בחדרים ובישיבות‪ ,‬ונתעורר הצורך להקנות להן הכשרה מקצועית‬
‫מתאימה במלאכה‪ ,‬בתפירה‪ ,‬ברקמה ועוד‪ .‬נראה כי את הצעדים הראשונים להקמת‬
‫בתי ספר מקצועיים יהודיים בעיר העתיקה עשה ד"ר כהן‪ ,‬נציג משפחת רוטשילד‬
‫ומונטפיורי‪ .‬בשנות החמישים ניסה כהן להקים בית חינוך למלאכה בעיר‪ ,‬אך לא עלה‬
‫בידו‪ .‬גם מונטפיורי ניסה לפתח את הוראת הלימוד המקצועי בעיר‪ ,‬בניסיון להקים‬
‫בית אריגה בעיר‪ 21,‬וכן במשלוח של מכונת דפוס לר' ישראל ב"ק‪ ,‬מראשי התנועה‬
‫החסידית בעיר‪ .‬בשנות החמישים הקימו כהן ומונטפיורי שני בתי ספר לבנות‪ .‬שניהם‬
‫נתקלו בקשיים רבים‪ .‬בית הספר של מונטפיורי נסגר ב־‪ .1857‬בית הספר של רוטשילד‬
‫המשיך להתקיים‪ ,‬וב־‪ ,1864‬משנפטרה אוולינה דה־רוטשילד‪ ,‬החליטו שלושת אחיה‬
‫לקבל על עצמם את התמיכה בבית הספר‪ ,‬והסבו את שמו על שם הנפטרת‪ .‬זה היה‬

‫המוסד היהודי הראשון שיצא אל מחוץ לחומות‪22.‬‬
‫גם בתי חינוך מודרניים החלו קמים בעיר העתיקה‪ .‬הראשון הוא בית הספר "למל"‪,‬‬
‫שהוקם בשנת תרט"ו (‪ ,)1856‬למרות התנגדותם של קנאי ירושלים‪ .‬המוסד נפתח‬
‫בחסות אוסטרית ונמסר לפיקוחה של עדת הספרדים ולהשגחתו של "הראשון לציון"‪.‬‬
‫לאחר שנחתם שטר התקשרות בין ד"ר פרנקל‪ ,‬שליחו של מונטפיורי‪ ,‬לראשי העדה‬
‫הספרדית‪ .‬לימים יצא בית הספר אל מחוץ לחומות ובשנת תרמ"ח (‪ )1888‬התאחד עם‬
‫בית הספר שנוסד ליד בית היתומים האשכנזי‪ .‬מאז חל בו שינוי יסודי והתפתחותו‬
‫הייתה מתמדת‪ .‬עוד מוסד חינוכי הוא "בית המדרש דורש ציון"‪ ,‬שהוקם בשנת תרכ"ו‬

‫בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .383–379‬על תולדות הרפואה בירושלים ראו מאמרו המפורט‬ ‫‪2 0‬‬
‫של נ' שווקה‪" ,‬תולדות הרפואה בירושלים בתקופה העות'מאנית המאוחרת"‪ ,‬בתוך ברטל וגורן‪,‬‬ ‫‪ 21‬‬

‫ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.300–283‬‬ ‫‪ 22‬‬
‫על מוסדות הסעד והצדקה שהוקמו בירושלים‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.383‬‬
‫על תולדות בית האריגה של מונטפיורי בירושלים‪ ,‬ראו מלאכי‪ ,‬היישוב הישן‪ ,‬עמ' ‪–140‬‬

‫‪.167‬‬
‫על בתי ספר מקצועיים ובתי ספר לבנות‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬בראי תקופה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.387 ,385‬‬