Page 170 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 170
מהי ארץ־ישראל של המאה התשע עשרה? הריקה היא אם מלאה? 155
המשיכה להיות גבוהה ,ואז החל תהליך גידול האוכלוסייה בקצב מהיר .תהליך
הגידול החל פוסק או מתמעט כשגם הילודה החלה יורדת" .מהפכה דמוגרפית" זו
אירעה גם בארץ־ישראל ובכל אזור המזרח התיכון ,ובחלקים מסוימים בו היא נמשכת
עד היום .ההגירה הערבית מהארצות השכנות לארץ־ישראל ,בתקופה שבה עסקתי
בפרק זה ,הייתה קטנה יחסית .בכל מקרה לא היא הייתה זו שהביאה לידי גידול של
האוכלוסייה הערבית בארץ 92.אין הדברים האלה באים להפחית ,כהוא זה ,מהמפעל
הציוני החשוב ,שהפריח את שממות הארץ והאזורים הלא־מיושבים בה ,וכאלה היו
רבים93.
ובאשר לשאלה שהעליתי בסיכום הפרק הזה :האם הארץ הייתה ריקה או מלאה
בראשית תחילת מפעל ההתיישבות הציונית בה? ותשובתי היא :גם מלאה וגם ריקה.
בפרקים הבאים ,כשאעסוק בהתיישבות היהודית בארץ־ישראל ,אראה כי בראשיתה
חדרה ההתיישבות בדרך כלל לאותם אזורים שהיו ריקים יחסית מאוכלוסייה ערבית,
כמו מישור החוף הארץ־ישראלי ,עמקי הגליל העליון ,עמק הירדן ,עמק יזרעאל
ועוד .באזורי ההרים :הגליל ,שומרון ויהודה ואף בכמה מאזורי מישור החוף נמצאה
אוכלוסייה ערבית שחיה בכפרים רבים שחיו אז במצב כלכלי של משק קיום חקלאי
לא מפותח .להלן ,בפרקים הבאים בחיבור ,ארחיב את הכתיבה על התפתחות החדירה
של היישוב היהודי לאזורים הריקים והלא־מיושבים בארץ וגם על ההתחזקות של
היישוב הערבי בה ,באזורי ההרים שבתוכה.
אך מבחינת התנועה הציונית ,חשובה הרבה יותר היא העובדה כי במאה התשע
עשרה לא הייתה ארץ־ישראל יחידה גאוגרפית מדינית עצמאית בפני עצמה ,אלא חלק
מהאימפריה העות'מאנית .בשנות השבעים של המאה התשע עשרה ,ארץ־ישראל עדיין
הייתה רחוקה מרחק רב ממעמד מדיני עצמאי כלשהו .התנועה הציונית ,והמתיישבים
היהודים בארץ־ישראל ,ידעו על היישובים והכפרים הערביים הרבים שהזכרתי לעיל,
אך לא ראו בהם לאום נפרד וקיוו ושאפו כי בתוך המרחב הערבי הגדול של האימפריה
העות'מאנית יימצא מקום גם לעם היהודי .רק ההתיישבות היהודית והתנועה הציונית,
לאחר ראשית פעולתן ,הן שהחלו תובעות מעמד עצמאי מיוחד לאזור .לאחר מלחמת
העולם הראשונה הביאה דרישה זו ליצירת יחידה מדינית נפרדת בשטח של ארץ־
ההגירה הערבית הבולטת לארץ הייתה בתקופת שליטת מוחמד עלי ,בשנות השלושים של 92
המאה התשע עשרה ,כשכפריים ממצרים הגיעו לארץ כדי להתיישב בה .לאחר מכן ,עם 9 3
חזרת השלטון העות'מאני לארץ ,במידה רבה פסק עניין זה ,חוץ ממקרים מיוחדים .בתקופת
הסולטאן האחרון עבד אל־חמיד השני אכן חלו תמורות חשובות בארץ ,אך הן כבר היו פרי
מדיניותו המיוחדת ,שעליה אעמוד להלן ,בפרק החמישי .בתקופת המנדט היו ההתפתחויות
בארץ שונות לגמרי.
ברור שאין להפחית במשמעות ההשפעה שהייתה לנושא של הפרחת השממה בארץ־ישראל
בידי התנועה הציונית .הדבר השפיע לטובה גם על האוכלוסייה הערבית שחיה בה ,כפי
שהדבר קורה בכל ארץ מתפתחת ,שתושביה נהנים מכל פיתוח שלה .אך אין להסביר את גידול
האוכלוסייה הערבית בגורם זה בלבד.
