Page 169 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שלישי‬ ‫‪154‬‬

‫המילנריסטית‪ ,‬שהתחזקה במאה התשע עשרה והאמינה שחזרת היהודים לארץ התנ"ך‬
‫תביא עמה בראשית המילניום (האלף) המתקרב את ההופעה מחדש של המשיח‬

‫הנוצרי‪87.‬‬
‫חוץ משפטסבורי היו עוד אישים‪ ,‬בעיקרם נוצרים מילנריסטים‪ ,‬שהשתמשו במימרה‬
‫זו כדי לחזק את עמדתם באשר לאמונה הנוצרית על עתיד החזרה היהודית לארץ‬
‫הקודש‪ 88.‬כותבים רבים‪ ,‬בעיקר מהצד הערבי והאנטי־ציוני‪ ,‬מנסים להצביע על מימרה‬
‫זו כמשקפת את עמדת התנועה הציונית דווקא‪ ,‬והם מביאים אותה כדוגמה להתעלמות‬
‫היהודים מקיומה של האוכלוסייה הערבית בארץ אל מול זו של היישוב היהודי הציוני‪,‬‬
‫שהחל חודר אליה ומונע מהערבים מלהקים את מדינתם‪ .‬יש שאף מרחיקים לכת‬

‫ומייחסים מימרה זו לזמן הצהרת בלפור ולאחריה‪ ,‬במשך כל תקופת המנדט‪89.‬‬
‫עם זאת חשוב לציין כי בחברה הישראלית היהודית‪ ,‬עד היום יש ארגונים ואישים‬
‫הממשיכים לטעון שאכן ארץ־ישראל שלפני התנועה הציונית הייתה במידה רבה‬
‫ארץ ריקה מאוכלוסייה‪ 90.‬הם גם מוסיפים שגידולה של האוכלוסייה הערבית בארץ‬
‫היה בעיקרו תוצאה של פיתוח הארץ בידי התנועה הציונית‪ ,‬שהביאה להגירה ערבית‬
‫מהארצות השכנות אליה‪ 91.‬שני הדברים אינם נכונים‪ .‬כפי שהוכח בפרק זה‪ ,‬הנתונים‬
‫על האוכלוסייה הערבית שחיה בארץ עם ראשית העלייה הציונית מפריכים את הדעה‬
‫הראשונה‪ .‬ובאשר לנושא ההגירה‪ ,‬הלימוד הדמוגרפי בעולם כולו מלמד שגידול‬
‫אוכלוסייה התרחש בתקופות היסטוריות בהרבה מקומות שבהם התמותה החלה לרדת‬
‫בגלל חדירת הפעילות הרפואית ואמצעי הרפואה‪ ,‬בשעה שהילודה באותם מקומות‬

‫ללא ארץ"‪.‬‬ ‫‪ 87‬‬
‫על הלורד שפטסבורי (אשלי) הרחבתי את הדיון בפרק הראשון‪ ,‬בנושא עלילת הדם בדמשק‪,‬‬ ‫‪8 8‬‬
‫‪8 9‬‬
‫ראו שם הערות ‪.98–95‬‬
‫לבדיקה כרונולוגית של הכותבים שציינו מימרה זו‪ ,‬מאז שפטסבורי ועד הצהרת בלפור‪ ,‬ראו‬ ‫‪9 0‬‬
‫מואיר‪ ,‬ארץ ללא עם‪ .‬רוב המציינים היו אישים נוצרים בעלי השקפות מילנריסטיות‪ .‬שם גם‬ ‫‪9 1‬‬

‫הפניות למאמרים נוספים שנתפרסמו בנושא זה‪.‬‬
‫ראו מואיר‪ ,‬שם‪ ,‬בעיקר בהפניות ובמובאות‪ .‬שגיאה עיקרית של הכותבים היא בהשתמשם‬
‫במימרה שנאמרה על ידי אסכולה מסוימת בתקופת זמן מסוימת (במאה התשע עשרה)‬
‫ומעבירים אותה גם לתקופות אחרות ולנסיבות אחרות‪ .‬בשגיאה זו לוקה גם ספרה של קרמר‪,‬‬
‫פלשתינה‪ .‬הדיון במימרה זו מופיע שם בפרק השמיני‪ ,‬העוסק בתקופת המנדט‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ'‬

‫‪.170–164‬‬
‫רבים מהדוגלים בדעה זו מביאים לעדות את תיאוריו של הסופר הנודע מארק טוויין‪ ,‬שביקר‬
‫בארץ ב־‪ .1867‬תיאורים כמו אלה שלו נמצאים בספרים רבים בספרות הנוסעים של המאה‬
‫התשע עשרה‪ ,‬שעליה כבר דנתי לעיל בחיבור‪ ,‬בפרק השני‪ .‬אלא שהכותבים לא הבחינו אז‬

‫בין ארץ לא מפותחת ולא מתקדמת‪ ,‬כמו שתיארתי לעיל‪ ,‬לבין ארץ ריקה מתושבים‪.‬‬
‫דוגמה לכך הוא ספרה של העיתונאית פיטרס‪ ,‬מקדמת דנא‪ .‬הספר עורר בשעתו סערה‪ ,‬בגלל‬
‫גילויים חדשים כביכול על מצב ריקנותה של הארץ‪ .‬אלא שההבנות שם אינן נכונות‪ .‬הן‬
‫מסתמכות על מקורות לא מתאימים ופירוש לא נכון שלהם‪ .‬הספר זכה לגל ביקורות אקדמיות‬

‫קשות על תוכנו‪.‬‬