Page 164 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫מהי ארץ־ישראל של המאה התשע עשרה? הריקה היא אם מלאה? ‪149‬‬

‫אוכלוסיית העדות הדתיות‪ ,‬הנוצרים והערבים־מוסלמים‬

‫העדות הנוצריות המקומיות; הכנסייה היוונית־אורתודוקסית‬
‫והעדה היוונית־קתולית‬

‫העדות הנוצריות המקומיות היו מיעוט קטן מכלל אוכלוסיית הקבע של ארץ־ישראל‬
‫בשנות השבעים של המאה התשע עשרה‪ .‬כמו היהודים הם התרכזו בעיקר בכמה‬
‫יישובים עירוניים‪ .‬בירושלים הם מנו ‪ 6,500‬נפש; בבית לחם ‪ 4,600‬נפש; בנצרת ‪3,900‬‬
‫נפש; ביפו ‪ 3,000‬נפש; בחיפה ‪ 2,000‬נפש; בעכו ‪ 1,500‬נפש‪ .‬היו כמה מאות נוצרים‬
‫בשכם ובעזה‪ ,‬ואילו בחברון‪ ,‬בצפת ובטבריה לא הייתה כמעט אוכלוסייה נוצרית‪.‬‬
‫בסך הכול האוכלוסייה הנוצרית בערים הגיעה לכ־‪ 22,000‬נפש‪ ,‬ושאר התושבים‬
‫הנוצרים כ־‪ 15,000–10,000‬נפש ישבו ביישובים כפריים‪ .‬כלל אוכלוסיית הנוצרים‬
‫בארץ הייתה כ־‪ 10%‬מהאוכלוסייה בארץ‪ ,‬שמנתה כאמור כ־‪ 350,000‬נפש‪ .‬ביישובים‬
‫הכפריים התרכזה אוכלוסיית הנוצרים רק בכ־‪ 50‬כפרים‪ ,‬פחות מ־‪ 10%‬מכלל יישובי‬
‫הארץ‪ ,‬שהגיעו אז לכ־‪ .700‬מבחינת התפרושת‪ ,‬בסנג'קים של עזה ושכם היה מספר‬
‫הנוצרים מועט מאוד‪ .‬בסנג'ק ירושלים הם התרכזו בכפרים ליד רמאללה וליד בית‬
‫לחם‪ .‬בסנג'ק עכו סביב נצרת ומרכז הגליל התחתון והעליון‪ .‬שם היה עיקר הריכוז‬
‫שלהם‪ .‬הנוצרים היו דוברי ערבית‪ ,‬וחוץ ממנהגים הקשורים בדת הם לא נבדלו באורח‬
‫החיים שלהם מהמוסלמים‪ .‬במאה התשע עשרה חלו עליהם לעתים הגבלות חוקיות‬

‫כמו ההגבלות שחלו על היהודים‪76.‬‬
‫רוב הנוצרים המקומיים השתייכו לכנסייה היוונית־אורתודוקסית שמרכזה ומושב‬
‫הפטריארך והסינוד שלה היה באיסטנבול‪ .‬במאה התשע עשרה ירד משקלה של הכנסייה‬
‫בקרב הנוצרים המקומיים‪ .‬כל מוסדותיה של העדה היוונית־אורתודוקסית נוהלו בידי‬
‫נזירים יוונים‪ ,‬והם שמרו בקפדנות שערבים מקומיים לא יחדרו למוסדותיהם‪ ,‬אלא‬
‫ברמות הנמוכות ובמקומות מרוחקים בלבד‪ .‬באמצע המאה התשע עשרה‪ ,‬בעקבות‬
‫הקמת הפטריארכיה הלטינית־קתולית והבישופות הפרוטסטנטית בירושלים‪ ,‬החליט גם‬
‫הפטריארך היווני לעזוב את איסטנבול ולחזור למקומו בירושלים‪ .‬הנציגות הראשית‬
‫של הכנסייה היוונית בירושלים ובארץ־ישראל‪ ,‬מסדר אחוות הקבר הקדוש החזיקו‬
‫וניהלו את כל ענייני הכנסייה‪ .‬לאחוות הקבר הקדוש היו נכסים קרקעיים רבים‬
‫בירושלים ובמקומות אחרים בארץ ומחוצה לה‪ .‬הכנסותיה היו גבוהות ובידי מנהליה‬
‫היה כסף רב‪ .‬כסף זה נוצל לשמירה על בני העדה מלנטוש את הכנסייה‪ ,‬שכן הפעילות‬
‫המיסיונרית הקתולית והפרוטסטנטית כוונה במידה רבה כלפי בני עדה זו‪ .‬הכנסייה‬
‫סיפקה מזון לעניים‪ ,‬לעתים גם בגדים וחפצים אחרים ואף מקומות מגורים‪ ,‬ובעיקר‬

‫‪ 76‬על השלטונות העות'מאניים‪ ,‬מעצמות המערב והעדות הלא־מוסלמיות‪ ,‬ראו קושניר‪ ,‬עות'מאנים‪,‬‬
‫עמ' ‪.51–45‬‬