Page 168 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 168

‫מהי ארץ־ישראל של המאה התשע עשרה? הריקה היא אם מלאה? ‪153‬‬
‫זה‪ :‬עד כמה הייתה ארץ־ישראל ארץ מאוכלסת‪ ,‬לפני כ־‪ 140‬שנה‪ ,‬כשהתנועה הציונית‬

                                                      ‫החלה ביישובה של ארץ־ישראל?‬
‫התשובה היא‪ ,‬כמצוין כבר לעיל‪ ,‬כי בימים ההם ישבו בארץ כ־‪ 350,000‬תושבי‬
‫קבע בכ־‪ 700‬יישובים ועוד כ־‪ 30,000–20,000‬בדווים נודדים‪ .‬מספר היהודים הגיע‬
‫ב־‪ 1880‬לכ־‪ .27,000‬אפשר אפוא לסכם ולומר כי הארץ אמנם לא הייתה ריקה‪ ,‬אך‬
‫אפשר בהחלט להגדירה‪ :‬ארץ דלילת אוכלוסין‪ .‬בראשית המאה היא הייתה אף דלילה‬
‫יותר‪ .‬להערכתי היא הגיעה אז רק לכדי ‪ 250,000‬נפש‪ ,‬ומספר היהודים בה היה קטן‬
‫עוד יותר‪ .‬בארבע ערי הקודש היו כ־‪ 7,000‬יהודים‪ :‬בירושלים ‪ ;2,250‬בצפת ‪;2,500‬‬
‫בטבריה ‪ ;1,250‬בחברון ‪ ,500‬והשאר בכמה מערי הארץ הנוספות‪ ,‬עכו ואולי גם ערים‬
‫אחרות‪ ,‬ובכמה כפרים בגליל‪ ,‬פקיעין‪ ,‬שפרעם ועוד‪ .‬חשוב להדגיש כי בתוך שטח ארץ‬
‫זו‪ ,‬דלילת האוכלוסין‪ ,‬היו גם אזורים רבים שהיו כמעט ריקים מאוכלוסייה ובאזורים‬
‫המאוכלסים היו היישובים יישובים קטנים בעיקרם‪ ,‬מצומצמים בשטחם ועלובים‬
‫בצורתם‪ .‬מספר היישובים הגדולים והמפותחים היה מועט ביותר‪ ,‬לפיכך דימויה של‬

                                      ‫הארץ היה כשל ארץ ריקה מעוטת אוכלוסייה‪85.‬‬
‫הדימוי של ריקנות ועזובה התחזק מחמת הנחשלות של החקלאות‪ ,‬המסחר‪ ,‬המלאכה‪,‬‬
‫התחבורה ושאר ענפי הכלכלה‪ .‬לכל אלה היה צביון מסורתי‪ ,‬מפגר וקופא על שמריו‪.‬‬
‫דמות הארץ החלה משתנה במאה התשע עשרה‪ .‬גלגלי התמורה והמודרניזציה החלו‬
‫נעים בה כבר משנות השלושים והארבעים של המאה‪ .‬בתחילה בקצב אטי‪ ,‬שהלך וגדל‬
‫מעשור לעשור‪ .‬דומה כי שיא השפל‪ ,‬של האוכלוסייה והמצב הכלכלי‪ ,‬היה בתקופה‬
‫של ראשית המאה התשע עשרה ואולי אף במאות שקדמו לה‪ ,‬במאה השבע עשרה‬
‫ובמאה השמונה עשרה‪ .‬בשנות השבעים של המאה התשע עשרה כבר הייתה הארץ‬
‫בתהליך של שינוי‪ .‬בשנת ‪ ,1882‬כשהחלוצים הראשונים החלו מגיעים‪ ,‬הם כבר מצאוה‬

                                                                     ‫בשחר של תמורה‪.‬‬
‫אחת האמירות הנודעות‪ ,‬באשר לריקנותה של ארץ־ישראל‪ ,‬שהחלה להיות נפוצה‬
‫עוד לפני ראשית ההתיישבות הציונית בה‪ ,‬היא זו שנודעה במשפט שלה‪" :‬ארץ ללא‬
‫עם‪ ,‬לעם ללא ארץ"‪ .‬היו שייחסו אמירה זו לסופר היהודי ישראל זנגוויל‪ ,‬שהצטרף‬
‫לבנימין־זאב הרצל‪ ,‬בראשית הנהגתו את התנועה הציונית המדינית‪ .‬אלא שנראה כי‬
‫באשר לאמירה זו קדמו לזנגוויל אישים רבים נוספים והוא שאל אותה מהם‪ .‬בהן גם‬
‫זו של הלורד שפטסבורי‪ ,‬שכבר בראשית שנות הארבעים של המאה התשע עשרה‬
‫העלה את הרעיון שעם פירוקה של האימפריה העות'מאנית צריך יהיה לדאוג להחזרת‬
‫העם היהודי לארץ אבותיו‪ 86.‬שפטסבורי שאב את רעיונותיו מהתנועה הנוצרית‬

‫תיאורים וסיכומים על ארץ־ישראל בשנים ‪ ,1880–1800‬ראו ארבל‪ ,‬התקופות הגדולות‪ ,‬ב‪:‬‬              ‫‪8	 5‬‬
‫פרובינציה באימפריה מידרדרת‪ .‬שם אין מקורות לדברים וכתבו אותם מחברים שונים‪ ,‬בכוונה‬          ‫‪8	 6‬‬

                                                         ‫לתת תמונה ציורית כללית על הארץ‪.‬‬
‫זנגוויל הקים לאחר מכן את הארגון "הטריטוריאליסטי" היהודי‪ ,‬שדגל בהקמת מדינה יהודית‬
‫בכל טריטוריה אפשרית ולאו דווקא בארץ־ישראל‪ .‬עליו ועל ארגונו‪ ,‬בהקשר להצעת אוגנדה‬
‫של הרצל‪ ,‬נכתב רבות‪ .‬אין הכוונה לעסוק כאן באלה‪ ,‬אלא רק במימרה "ארץ ללא עם‪ ,‬לעם‬
   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173