Page 167 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שלישי‬ ‫‪152‬‬

‫כת הטמפלרים הגרמנים‪ ,‬שאנשיה החלו מגיעים לארץ בסוף שנות השישים ובשנות‬
‫השבעים של המאה התשע עשרה‪ ,‬כבר לפני תחילתה של העלייה היהודית החדשה‪.‬‬
‫בראשית שנות השמונים הייתה בארץ קהילה פרוטסטנטית בת מאות נפשות‪ .‬רישומה‬

‫ופעילות אנשיה בנוף הארץ הייתה ניכרת‪82.‬‬

‫המוסלמים והדרוזים‬

‫אם נפחית מן הסך הכללי של ‪ 350,000‬תושבי ארץ־ישראל‪ ,‬בשנות השבעים של המאה‬
‫התשע עשרה‪ ,‬את ‪ 27,000‬היהודים ואת ‪ 35,000‬הנוצרים‪ ,‬נמצא שהרוב המכריע של‬
‫תושבי הארץ באותה עת‪ ,‬כ־‪ 290,000‬נפש‪ ,‬היו מוסלמים‪ 83.‬העדה המוסלמית הייתה‬
‫העדה האחידה ביותר בארץ בהרכבה האתני והדתי‪ .‬הרוב המכריע שלה היה מוסלמי־‬
‫סוני‪ .‬בירושלים היו גם קבוצות קטנות של מוסלמים הודים וצפון־אפריקנים (מוגרבים)‬
‫בעלי ייחוד משלהם‪ .‬בגליל היו גם כמה כפרים מתואליים ובערים חיפה ועכו היו‬
‫בהאיים‪ ,‬אך הקבוצה הבולטת ביותר הייתה הדרוזים‪ .‬האוכלוסייה הדרוזית התרכזה‬
‫בארץ בשני אזורים‪ :‬בכרמל ובמרכז הגליל‪ .‬בכרמל היו שני יישובים בלבד‪ :‬עוספיה‬
‫ודלית אל־כרמל‪ ,‬יישובים בינוניים בגודלם‪ .‬במעבר מהכרמל לגליל‪ ,‬בעיירה שפרעם‪,‬‬
‫היו הדרוזים כרבע מתושבי העיירה‪ 500 ,‬נפש לערך‪ .‬ריכוזם העיקרי היה במרכז‬
‫הגליל‪ ,‬שם ישבו הדרוזים בגוש של ‪ 13‬כפרים‪ .‬בחלק מהכפרים היו כל התושבים‬
‫דרוזים‪ ,‬ובחלקם הייתה האוכלוסייה מעורבת דרוזית־מוסלמית ואף דרוזית־נוצרית‪ .‬יש‬
‫לציין את הקרבה והצמידות של הדרוזים בגוש מרכזי אחד‪ .‬בשנות השבעים של המאה‬

‫התשע עשרה הגיעה האוכלוסייה הדרוזית בארץ למעט יותר מ־‪ 4,000‬נפש‪84.‬‬

‫סיכום‪" :‬ארץ ללא עם‪ ,‬לעם ללא ארץ"‪ ,‬נכון או לא נכון?‬

‫תמונת התפרושת היישובית של יישובי ארץ־ישראל בשנות השבעים של המאה התשע‬
‫עשרה מאפשרת לענות כעת על השאלה העיקרית שהצגתי בכותרת הסיכום של פרק‬

‫סיכום קצר על הפרוטסטנטים בארץ‪ ,‬במאה התשע עשרה‪ ,‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ .13‬כן ראו בן־‬ ‫‪8 2‬‬
‫אריה‪ ,‬הנוף היישובי‪ ,‬עמ' ‪ .115‬על הפרוטסטנטים בבריטניה‪ ,‬בגרמניה‪ ,‬בארצות הברית במאה‬ ‫‪ 83‬‬
‫התשע עשרה‪ ,‬ראו י' פרי‪" ,‬הנצרות המערבית‪ :‬פרוטסטנטים"‪ ,‬בתוך ברטל וגורן‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ'‬ ‫‪8 4‬‬

‫‪.145–141‬‬
‫על השלטונות העות'מאניים והעדה המוסלמית בשלהי השלטון העות'מאני‪ ,‬ראו קושניר‪,‬‬
‫עות'מאנים‪ ,‬עמ' ‪ .56–51‬על התמורות המנהליות‪ ,‬ההרכב החברתי‪ ,‬המעמדות‪ ,‬חיי הדת‬
‫והכלכלה באוכלוסייה המוסלמית בירושלים בשנים ‪ ,1914–1840‬ראו מ' עבאסי‪ ,‬בתוך ברטל‬

‫וגורן‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.140–127‬‬
‫סיכום קצר על המוסלמים והדרוזים בארץ במאה התשע עשרה‪ ,‬ראו בן־אריה‪ ,‬הנוף היישובי‪,‬‬

‫עמ' ‪.116–115‬‬