Page 165 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שלישי‬ ‫‪150‬‬

‫שילמה את מסי חברי העדה לשלטונות‪ .‬מאחורי העדה היוונית־אורתודוקסית עמדה‬
‫רוסיה‪ ,‬שגם היא הייתה פעילה מאוד בבנייה בארץ‪77.‬‬

‫העדה היוונית־קתולית קרויה גם "הכנסייה המלכיתית"‪ ,‬קמה לאחר פילוג בכנסייה‬
‫היוונית־אורתודוקסית בצפון סוריה ב־‪ .1700‬חלק מהעדה פרש והתארגן בכנסייה‬
‫משלו ועשה "הסכם איחוד" (אוניה) עם הכנסייה הקתולית‪ :‬קבלת מרותו העליונה‬
‫של האפיפיור‪ ,‬מתוך השארת עצמאות בכל הנוגע לשפה‪ ,‬לתוכן התפילה ולמנהגים‪,‬‬
‫ובכללם נישואי הכמרים וארגון הכנסייה‪ .‬לעומת הכנסייה היוונית־אורתודוקסית‪ ,‬שכל‬
‫נושאי המשרות בה היו יוונים‪ ,‬הכנסייה היוונית־קתולית הייתה כנסייה ערבית לאומית‪.‬‬
‫במאה התשע עשרה היא החלה חודרת לירושלים‪ ,‬ובגליל היו כמה כפרים שתושביהם‬

‫היו בני עדה זו‪78.‬‬

‫הכנסייה הלטינית־קתולית והארמנים‬

‫הכנסייה הלטינית־קתולית הופיעה בארץ־ישראל עם נוסעי הצלב‪ .‬לאחר גירוש הצלבנים‬
‫ירד כוחה של הכנסייה הקתולית בארץ‪ .‬ואולם לאחר כיבוש הארץ בידי העות'מאנים‬
‫וההסכמים המדיניים והכלכליים שנחתמו עם צרפת בימי פרנסואה הראשון מלך‬
‫צרפת והסולטן סולימאן (סלימאן) המחוקק שוב גבר כוחה‪ .‬עד ‪ 1847‬דאגו הנזירים‬
‫הפרנציסקנים ממשמר הארץ הקדושה (‪ )Custodia di Terra Santa‬לאינטרסים הקתוליים‬
‫בארץ ובעיקר למקומות הקדושים לצליינים‪ .‬המרכז היה בירושלים‪ .‬הכנסייה הקתולית‬
‫הוציאה סכומי כסף גדולים להחזקת עמדות דתיות ברחבי הארץ ולהעברת תושבים‬
‫מקומיים‪ ,‬בעיקר מבין האורתודוקסים‪ ,‬לדת הקתולית‪ .‬הכנסות הקתולים בארץ באו‬
‫ברובן ממגביות שנערכו באירופה‪ .‬בשנת ‪ 1847‬הוקמה מחדש הפטריארכיה הלטינית‬
‫בירושלים ובמאה התשע עשרה חדרו לארץ מסדרים קתוליים שונים‪ ,‬כמו האחיות‬
‫סנט ג'וזף‪ ,‬האחיות ציון‪ ,‬הדומיניקנים‪ ,‬הבנדיקטים‪ ,‬הלזריסטים והטרפיסטים‪ .‬הכנסייה‬
‫הקתולית‪ ,‬על חלקיה השונים‪ ,‬הייתה פעילה מאוד במאה התשע עשרה‪ ,‬בעיקר משנות‬
‫הארבעים‪ ,‬בהקמת מוסדות חינוך רבים‪ ,‬ובהם בתי ספר בערי הארץ ואף באזורים כפריים‪.‬‬
‫הכנסייה הקימה הרבה אכסניות לצליינים‪ ,‬מוסדות בריאות‪ ,‬בתי חולים ומוסדות צדקה‬
‫וחסד‪ .‬הקהילות הערביות הקתוליות היו קטנות‪ ,‬אך בעיקר במחצית השנייה של המאה‬

‫התשע עשרה הן נעזרו במסדרים ובנזירים אירופים והתחזקו מאוד‪79.‬‬
‫במאה התשע עשרה חיו רוב הארמנים בתחומי הממלכה העות'מאנית והיו אזרחי‬

‫על הכנסייה היוונית־אורתודוקסית‪ ,‬ראו קולבי‪ ,‬נצרות‪ ,‬עמ' ‪ 81-77‬וכן בן־אריה‪ ,‬הנוף היישובי‪,‬‬ ‫‪ 77‬‬
‫עמ' ‪ .114–113‬על הכנסייה היוונית־אורתודוקסית בירושלים במאה התשע עשרה‪ ,‬ראו י' הרני‪,‬‬
‫‪7 8‬‬
‫"העדות הנוצריות‪ :‬הכנסיות המזרחיות"‪ ,‬בתוך ברטל וגורן‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.154–147‬‬ ‫‪7 9‬‬
‫סיכום קצר על הכנסייה היוונית־קתולית במאה התשע עשרה‪ ,‬ראו קולבי‪ ,‬נצרות‪ ,‬עמ'‬

‫‪ .100-98‬וכן בן־אריה‪ ,‬הנוף היישובי‪ ,‬עמ' ‪.114‬‬
‫סיכום קצר על הכנסייה הלטינית (קתולית) במאה התשע עשרה‪ ,‬ראו קולבי‪ ,‬נצרות‪ ,‬עמ'‬

‫‪ .97-94‬וכן בן־אריה‪ ,‬הנוף היישובי‪ ,‬עמ' ‪.115–114‬‬