Page 16 - etmol_129

‫נאלצה להמשיך ולתמוך במושבה‬ ‫נטל השואב אליו משאבים שלא היו‬ ‫קרקע להקמת שכונה לעולים מתימן‬
‫בגלל מצבם הקשה של התושבים‪.‬‬ ‫בנמצא ועבודה אין סופית‪.‬‬ ‫שהגיעו אותה שנה לפרדס־חנה‪ .‬גם‬
‫ההקצבה השנתית שעמדה לרשות‬ ‫הסוכנות עזרה ביישובם‪ ,‬זו היתה פעם‬
‫הפרדסנים מכספם בחמש השנים‬ ‫המתיישבים שהגיעו לפרדס‪-‬חנה‬ ‫ראשונה שהתיישבה במושבה קבוצה‬
‫הראשונות‪ ,‬היתה קטנה בהרבה מהד­‬ ‫היו ברובם אנשים שכבר עבדו בא ‪p‬‬ ‫מאורגנת שלא נבחרה על בסיס אישי‬
‫רוש לקיום ולפיתוח היחידה המשקית‪.‬‬ ‫בחקלאות‪ ,‬אך היו ממוצא ורקע שונים‬ ‫על־ידי פיק״א‪ .‬ועד המושבה ביקש‬
‫בלי עזרתה של פיק״א לא היה סיכוי‬ ‫זה מזה‪ .‬במאמצים רבים הצליחו‬ ‫מדי פעם את עזרת פיק״א גם בהפעלת‬
‫למהלך החיים התקין בהתחלה‪ .‬אבל‬ ‫להשיג את סכום הכסף שדרשה‬ ‫השפעתה על השלטון הבריטי כדי‬
‫עם עבור הזמן השתפרו תנאי החיים‬ ‫פיק״א‪ .‬הם היו מבוגרים יחסית‪ ,‬חלקם‬ ‫לקבל רשיונות שונים‪ ,‬אישורים או‬
‫במקום‪ ,‬האנשים התבססו‪ ,‬הדור השני‬ ‫הגדול בעלי משפחות‪ ,‬אבל לא נוצרו‬ ‫ביצוע עבודות כלשהן‪ .‬במקרה בולט‬
‫פיתח חיי חברה והכניס חיים לישוב‬ ‫קשרים חברתיים הדוקים במושבה‪ .‬כל‬ ‫במיוחד‪ ,‬פיק״א אף לקחה חלק פעיל‬
‫שהפך לאחר קום המדינה מבוקש‬ ‫משפחה מיצתה את כל הכוחות‬ ‫כמתווכת בין כל הגורמים באיזור‪,‬‬
‫בעבודה קשה משום שרק כך ניתן‬ ‫בכדי לקיים ״סולחה״ עם שכנים‬
‫למתיישבים חדשים‪.‬‬ ‫היה לעמוד בכל ההתחייבויות‪ .‬המ­‬ ‫ערבים לאחר שנהרג רועה ערבי על־‬
‫לאחר מלחמת העולם השניה התח­‬ ‫שפחה גם שמרה על מסגרת של שפה‬ ‫ידי שומר של פרדס־חנה‪ .‬פיק״א‬
‫דש יצוא פרי ההדר‪ .‬תוך מספר שנים‬ ‫שיתפה פעולה עם הוועד כדי להכליל‬
‫הצליחו הפרדסנים לשלם את החובות‬ ‫ומנהגים‪.‬‬ ‫שכונות עצמאיות בדרומה של המוש­‬
‫הכבדים שהצטברו בזמן המלחמה‬ ‫צורת התכנון של המושבה תרמה‬ ‫בה‪ ,‬״תל אלון״ ומגד״ בתחום שטח‬
‫ובסוף שנות ה‪ 50-‬הגיעו רבים מרא­‬ ‫אף היא להתבדלות והסתגרות במסג­‬
‫שוני המתיישבים להסדר עם פיק״א‬ ‫רת המשפחתית‪ .‬הבתים מוקמו משני‬ ‫השיפוט של פרדס־חנה‪,‬‬
‫על תשלום חד‪-‬פעמי של שארית חובם‬ ‫צירי הדרך‪ ,‬רחוקים זה מזה‪ ,‬ללא צל‬
‫והעברת הנכס על שמם‪ .‬מכאן והלאה‬ ‫בקיץ וללא מסתור בחורף והתנועה‬ ‫החיים החברתיים‬
‫הקשה בדרכים החוליות גרמה להפר­‬
‫הלך והשתפר מצבם הכלכלי‪.‬‬ ‫דה בין השכונות‪ ,‬ומנעה היכרויות‬ ‫ענף הפרדסנות שעליו תכננה פיק״א‬
‫עם פירוקה של פיק״א בשנת ‪,1957‬‬ ‫וקשרים חברתיים בין התושבים‪ .‬היה‬ ‫לבסס את כלכלת תושבי המושבה‪ ,‬לא‬
‫הועברו מבני הציבור והמגרשים עלי­‬ ‫כמובן קשר בין שכנים או קשרים על‬ ‫הגשים את התקוות‪ .‬רק פרדסנים‬
‫הם עמדו‪ ,‬לרשות המועצה המקומית‪,‬‬ ‫בסיס של עבודה משותפת‪ ,‬אך לא היה‬ ‫שהצליחו להחזיק בפרדסיהם עד סוף‬
‫והקרקעות— לקרן‪-‬הקיימת‪-‬לישראל‪.‬‬ ‫לכך בדרך כלל משמעות חברתית‪.‬‬ ‫שנות ה־‪ ,50‬ראו ברכה בעמלם‪.‬‬
‫מתנה זו למדינה ולמושבה פרדס‪-‬חנה‪,‬‬ ‫היחסים בין האנשים היו תקינים אך‬ ‫לפרנסתם נאלצו בעלי הפרדסים לפ­‬
‫הוכיחה שוב את תרומתם הגדולה של‬ ‫נות למקורות הכנסה חלופיים‪ ,‬כשהם‬
‫הברון רוטשילד ובני משפחתו ממ­‬ ‫ברוב המקרים לא מעבר לזה‪.‬‬ ‫עושים מאמץ עילאי גם להמשיך‬
‫למרות נסיונותיה של פיק״א להקים‬ ‫ולטפל בפרדס‪ .‬היוזמות היו מגוונות‬
‫שיכי דרכו‪ ,‬לבניין הארץ‪.‬‬ ‫ישוב בריא מבחינה כלכלית‪ ,‬היא‬ ‫— היו שהתארגנו והקימו קבוצות‬
‫קבלניות להנחת צנרת המים‪ ,‬לעבודות‬
‫ירושלים וסביבותיה‬ ‫בניין‪ .‬טיפול במתקני מים‪ ,‬קבוצות‬
‫ספרים רבים יצאו על ירושלים‪ ,‬רובם מוקדשים‬ ‫קטיף ואריזה‪ .‬היו שעבדו בחריש‪,‬‬
‫לתולדותיה‪ .‬בשנים האחרונות החלו להתפרסם‬ ‫בנטיעות וכל עבודה חקלאית‪ .‬מספר‬
‫ספרים השייכים אף הם לתולדות העיר‪ ,‬אולם אינם‬ ‫תושבים עסקו בהובלה עם עגלות‬
‫עוסקים בהיסטוריה כמות‪-‬שהיא‪ ,‬אלא בצדדים‬ ‫וסוסים‪ ,‬היו גם נהגים‪ ,‬שומרים‪,‬‬
‫שונים שלה‪ .‬פתח במחקר זה פרופ׳ יהושע בן‪-‬‬ ‫פקידים ואחרים העדיפו להיות חקל­‬
‫אריה בשני הכרכים הגדולים של ״עיר בראי‬ ‫אים עצמאיים וחכרו מפיק״א קרקע‬
‫תקופה״‪ ,‬על שכונותיה של ירושלים‪ .‬הוסיף לכך‬ ‫לגידולי שדה שונים‪ .‬רופאים ועורכי־‬
‫דוד קרויאנקר‪ ,‬שפירסם כמה כרכים על האדריכלות‬ ‫דין שהגיעו מגרמניה והתכוונו לעסוק‬
‫של העיר‪ ,‬ספרים רבי ערך מלווים באיורים רבים‬ ‫כאן בחקלאות‪ ,‬חזרו למקצועותיהם‬
‫המציגים לעיני הקורא את דמותה של אחת הערים‬ ‫בכדי להתקיים בכבוד‪ .‬השכרת חדרים‬
‫הנכספות בעולם‪ .‬לאחרונה פרסם דוד קרויאנקר ספר‬ ‫היתה נפוצה מאד בעיקר בתקופת‬
‫מקיף על סגנונות הבנייה ומורה‪-‬דרך לירושלים‪,‬‬ ‫מלחמת העולם השניה‪ .‬הנשים בישלו‬
‫ובימים אלו יצא לאור בהוצאת ״אקדמון״ ספר בן‬ ‫ארוחות לרווקים ולבודדים‪ ,‬עבדו‬
‫‪ 500‬עמודים — ״ירושלים וסביבותיה״‪ ,‬מאת פרופ׳ רות קרק ומיכל אורן‪-‬‬ ‫בחקלאות‪ ,‬במשק בית‪ ,‬בתפירה‪ ,‬היו‬
‫נורדהיים שהוא מחקר ראשון מסוגו ומתמקד בתהליכי השינוי שאיפיינו את‬ ‫מורות וגננות ומספר נשים פתחו‬
‫ירושלים ואת תחומה הכפרי ב‪ 120-‬השנים האחרונות של השלטון התורכי‬ ‫חנויות קטנות לסדקית וביגוד בסיסי‪.‬‬
‫ובשלושים שנות המנדט הבריטי‪ .‬הספר עומד גם על קשרי הגומלין שבין העיר‬ ‫היו גם שתי רופאות שיניים‪ .‬משק‪-‬‬
‫העזר סיפק חלק מהתצרוכת העצמית‬
‫והיישוב הכפרי סביבה‪ .‬את הספר מלווים צילומים ומפות רבים‪.‬‬ ‫והעודפים נמכרו במקום‪ .‬בזמן המ­‬
‫וכך‪ ,‬לאט‪-‬לאט‪ ,‬כמו אותה יפהפיה מהאגדות‪ ,‬מגלים אנו את ירושלים מכל‬ ‫לחמה‪ ,‬הקים הצבא הבריטי מחנות‬
‫צדדיה‪ ,‬ואופניה‪ ,‬צעיף אחר צעיף‪ ,‬ולפנינו מתגלית עיר הבירה העתיקה‬ ‫בסביבה שסיפקו עבודות שונות‪.‬‬
‫הפרדס היה אמנם נכס בעל סיכוי‬
‫והחדשה ותמיד נותר בה עוד סוד כלשהו המצפה למחבר הבא‪.‬‬ ‫לעתיד אך היווה במשך שנים רבות‬

‫‪16‬‬