Page 19 - etmol_129

‫יהודי ליטא‬ ‫זעזוע כבד וגם פגיעות במישרין ובעקיפין גרם לרבים‬
‫מיהודי ליטא המרד הגדול של הקוזקים והאיכרים‬
‫לחלוקת המכסה הכוללת בידי הוועד בין כל הקהילות‬ ‫האוקראינים בפולין‪ ,‬שפ ‪ p‬בשנת ‪ — 1648‬גזירות ת״ח־‬
‫והגלילות שימשו רשימות נישומים שנערכו בקהילות‬ ‫ת״ט — בהנהגתו של בוגדן חמלניצקי )״המיל הרשע״‬
‫וביישובים בחול־המועד פסח‪ .‬קנה־המידה העיקרי לגובה‬ ‫בפי היהודים(‪ .‬קהילות ליטא‪ ,‬שסבלו פחות מן האחרות‪,‬‬
‫המס שימשו רכושו ונכסיו של הנישום‪ .‬את גובה השומה‬ ‫הושיטו עזרה לפליטים ו״ועד מדינת ליטא״ הטיל על כל‬
‫של כל פרט קבעו שמאים שמינתה הנהלת הקהילה —‬ ‫יישוב שהיו בו לפחות מניין יהודים לתרום עשרה זהובים‬
‫ה״קהל״‪ .‬בעלי רכוש רב שחויבו בסכום גבוה מאוד היו‬ ‫לקרן שהוקמה כדי לפדות את אחיהם שנפלו בשבי‬
‫רשאים ללבוש ״בגדי מותרות״‪ ,‬דבר שלא הותר לשאר בני‬ ‫הקוזקים‪ .‬כאות אבל נאסר במשך שלוש שנים על יהודי‬
‫הקהילה‪ .‬אלמנות ויתומים שילמו רק מחצית הסכום שהיו‬ ‫ליטא ללבוש בגדים יקרים ולהתקשט בתכשיטים‪ .‬פליטים‬
‫חייבים לשלם על־פי גודל רכושם‪ .‬עניים מאוד היו פטורים‬ ‫יהודים רבים נמלטו לליטא‪ .‬בשנת ‪ 1676‬היו בכל נסיכות‬
‫מתשלום‪ .‬במשך הזמן נפגם מאוד אופיים הפרוגרסיבי של‬ ‫ליטא ‪ 32,000‬יהודים‪ .‬בגלל הצורך הגובר והולך אצל‬
‫התשלומים כתוצאה מהשתלטותן של קבוצות לחץ מחוגי‬ ‫האצילים והאיכרים בבעלי־מלאכה‪ ,‬חוכרי פונדקים‪,‬‬
‫העשירים ומקורביהם על ה״קהל״‪ .‬חלק מהם שוחרר‬ ‫מתווכים‪ ,‬חנוונים ורוכלים‪ ,‬התקבלו שם היהודים ברצון‬
‫מתשלום מסים למשך שנים תמורת הלוואה חד־פעמית‬
‫ובסבר פנים יפות‪.‬‬
‫שניתנה ל״קהל״ לשם פירעון חובות מעיקים‪.‬‬
‫ה״קהל״ גם הירבה להטיל על האוכלוסיה מסים ישירים‬ ‫ועד מדינת ליטא‬
‫ועקיפים — על נרות שבת‪ ,‬על יין לפסח‪ ,‬על קמח לאפיית‬
‫מצות‪ ,‬מס אתרוגים ומס על צריכת בשר כשר‪ .‬מסים אלה‬ ‫הצורך בקיום צבא של שכירים ובגבייה יעילה יותר של‬
‫הכבידו מאוד על בני השכבות הנמוכות ואין תימה שמדי‬ ‫מסים לכיסוי החזקת הצבא‪ ,‬סייעו בידי נציגי היהודים‬
‫פעם התפרצו הללו והתמרדו נגד תקיפי ה״קהל״‪ .‬ואילו‬ ‫לקבל מן המלך את הרשות לחלק בעצמם את נטל המסים‬
‫ה״קהל״ לא היסס להפעיל נגד הסרבנים קנסות ועונשי־‬ ‫ולגבות אותם מן הציבור היהודי‪ .‬למטרה זו הותר ליהודים‬
‫גוף‪ ,‬לרבות כבילה בשרשראות והעמדתם ליד עמוד הקלון‪.‬‬ ‫לבחור את נציגי הקהילות הראשיות ואלה התכנסו בעת‬
‫בצורה דומה דוכאו גם התפרצויות והתארגנויות של‬ ‫הירידים הגדולים )בעיקר בלובלין(‪ ,‬כדי לטפל בין השאר‬
‫קבוצות כמו בעלי־מלאכה‪ .‬לאלה היו גם טענות על אי־‬ ‫בבעיות של חלוקת נטל המסים וגבייתם‪ .‬בכינוסים אלה‬
‫שיתופם בהנהלת הקהילה‪ ,‬על זלזול בכבודם וכדומה‪ .‬לא‬ ‫עסקו גם בפתרון סיכסוכים‪ ,‬התקינו תקנות ועוד‪ .‬בסוף‬
‫פעם הגיעו הדברים להלשנה בפני מוסדות השלטון‬ ‫המאה ה־‪ 16‬נפרדו הקהילות של ליטא מן הוועד היהודי‬
‫וגורמים לא־יהודיים אחרים‪ .‬מאחר שמבחינה ממלכתית‬ ‫הכללי )״ועד ארבע ארצות״( והקימו את ״ועד מדינת‬
‫שוב לא היה צורך ב״ועד מדינת ליטא״ )כמו גם ב״ועד‬
‫ארבע ארצות״ בפולין(‪ ,‬פוזר הוועד בשנת ‪ 1764‬ולא‬ ‫ליטא״‪ ,‬שנודע גם בשם ״ועד המדינה״‪.‬‬
‫בדומה ל״ועד ארבע)או ד׳( ארצות״ שהמשיך לפעול אז‬
‫התקיים עוד באופן רשמי‪.‬‬ ‫בקרב יהודי פולין נהפך גם ״ועד המדינה״ לגוף מחוקק‬
‫ומנהיג בכול מכלול העניינים הפנימיים של הציבור‬
‫מרכז תורה‬ ‫היהודי‪ .‬כבר בראשיתו בלטו בהנהגתו של הוועד נציגי‬
‫ההילות בריסק )ששימשה גם מעין הבירה של כלל יהדות‬
‫עד המאה ה־‪ 15‬היתה רמתם התרבותית של יהודי ליטא‬ ‫ליטא(‪ ,‬גרודנה ופינסק ועוד כתריסר נציגי קהילות גדולות‬
‫נמוכה למדי‪ .‬עד לתקופה זו ליטא אינה נזכרת כלל בספרי‬ ‫ובינוניות‪ ,‬לרבות וילנה‪ .‬מאחר שרוב הציבור היהודי ישב‬
‫השאלות־והתשובות )שו״ת( ועד המאה ה־‪ 16‬אין לה זכר‬ ‫אז בכפרים ובעיירות נידחות‪ ,‬הם לא יכלו להשתתף‬
‫גם בספרות הרבנית‪ .‬גם לא ידוע באותם זמנים על רבנים‬ ‫בבחירת המוסד העליון שלהם‪ .‬מקום הכינוס‬
‫חשובים בליטא‪ ,‬פרט אולי לר׳ משה משדובה )שנקרא‬ ‫)ה״התוועדות״( של הוועד ומועדו היו נקבעים מכנס‬
‫בשם ״הגולה״ בגלל נדודיו הרבים(‪ .‬באמצע המאה ה־‪16‬‬ ‫למשנהו‪ .‬במשך ‪ 138‬שנים )‪ (1761-1623‬שבהן תועדו‬
‫החלו להגיע לליטא למדנים מפולין‪ ,‬מפראג ומגרמניה‪.‬‬ ‫פעולותיו ב״פנקס״‪ ,‬קיים הוועד ‪ 37‬כינוסים במקומות‬
‫בתחילת המאה ה־‪ 17‬נעשתה קהילת וילנה למרכז תורה‬
‫ובין היתר ישבו בה הלמדן הדגול ר׳ יהושע השיל חריף‪ ,‬ר׳‬ ‫שונים‪.‬‬
‫אהרון־שמואל קיידנובר )מהרש״ק( ואחרים‪ .‬בתקופה זו‬ ‫למרות שמעמדו החוקי של הוועד כלפי שלטונות ליטא‬
‫לא הוגדר במפורש‪ ,‬הם הכירו למעשה בקיומו כמוסד‬
‫‪19‬‬
‫האוטונומי העליון של היהודים‪.‬‬
‫נוסף על תפקידיו כרשות מרכזית בנושא המסים‪ ,‬עמידתו‬
‫השיטתית על זכויות היהודים‪ ,‬ההגנה מפני עלילות‬
‫והתקפות פיזיות נגדם )בין היתר פעל להעמיד לדין כל‬
‫מי שרצח יהודים או פגע בהם(‪ ,‬טיפל הוועד בהסדרת‬
‫הבעיות הפנימיות של הציבור היהודי בתחומי הכלכלה‪,‬‬
‫החברה‪ ,‬המוסר והצדק‪ .‬מאות תקנות מחייבות בנושאים‬
‫אלה ואחרים‪ ,‬וגם פירוט העונשים )קנסות‪ ,‬חרמות ועוד(‬
‫שהוטלו על מפירים ועבריינים נכללו ב״פנקס מדינת‬

‫ליטא״ הכתוב עברית‪ ,‬שהשתמר עד לימינו אלה‪.‬‬
‫לכיסוי הוצאותיו השונות והמרובות הטיל הוועד על‬
‫יהודי ליטא מכסות תשלום שהיו מתחלקות לפי גודל‬
‫האוכלוסייה היהודית בכל מקום ובהתאם ליכולתה‪ .‬כבסיס‬