Page 15 - etmol_129
P. 15
ולהשתמש ,בעזרת בני משפחתו, תושבי פרדס חנה בקצב איטי .כרי לאפשר מגורים
בנכסים דלא ניידי ...אך ורק למטרות לפועלים ארעיים ולמועמרים שחיכו
חקלאיות ...האיכר אינו רשאי להשת במשרדי החברה ,בבית פיק״א שהוקם לגמר בניין בתיהם ,הקימה פיק״א
מש בפועלים קבועים עונתיים או במרכז המושבה .מומחים של החברה בניינים להשכרה וכל חדר הושכר
יומיים ,אלא במידה שפיק״א תמצא כי פיקחו על העבודה והדריכו את למספר בודדים ,לקבוצות או למשפ
מספר העובדים מבני משפחתו איננו הפרדסנים בצעדיהם הראשונים במט חות .בתים אלו נבנו בהמשך לשבונת
מספיק״ .החוזה השאיר לפיק״א את עים .המים היו גם הם בבעלותה של הפועלים .הם נקראו ״בתי פיק״א״ או
הסמכות לקבוע בכל הקשור לנכסי פיק״א ,כולל המיתקנים והצנרת. בכנוי ״כסריליבקה״ ,על שם עיירתו
האיכרים כל עוד לא גמרו להחזיר את בתהליך הגבייה הישיר מהתושבים של שלום-עליכם ,משום המראה הצ
חובם ונחלתם לא הועברה על שמם עבור השימוש במים נתקלה פיק״א פוף והבלתי מטופח שלהם ,לעומת
בקשיים .ועד המושבה אמנם בא שאר הבתים במושבה .בד-בבד עם
בטאבו. לעזרתה ,אך היו מתחים על רקע זה. קליטת בעלי הפרדסים באזורים שיוע
מבחינה מוניציפלית לא היה לכאו תוך מספר שנים נוצר מחסור במים דו להם ,הוקמו עוד שתי שכונות
רה לפיק״א כל תפקיד במושבה משום אשר גרם לסיכסוך קשה בין פיק״א לפועלים שעבדו במושבה ,הללו קיבלו
שוועד המושבה טיפל בנושאי החינוך, לאיכרים .בסופו של דבר נחתמו חוזים מלבד בית ,רפת וצריפון ,גם 6עד 9
הביטחון ,הבריאות ,הדת ,אספקת חדשים עם הפרדסנים ,שכללו פריסת דונם פרדס .אלה הן שכונות תל-צבי
המזון ,התחבורה וכמובן גביית מסים.
למעשה ,לאור המצב הכלכלי הקשה תשלום חובם ל 36-שנה. הצפונית ותל-צבי הדרומית.
של התושבים ,נאלץ הוועד לפנות בחוזה עם המתיישב הוא נתבע בזה הסתיים השלב הבסיסי ,בו
שוב-ושוב אל חברת פיק״א בבקשות להתגורר במקום ,לא להשתמש בע לקחה פיק״א חלק בפועל בבניית
עזרה למימון פרוייקטים ציבוריים בודה שכירה ,ולעבד את כל הקרקעות הישוב .מכאן והלאה ,נתקבלו מת
שונים ואף לתמיכה בתקציבים שוט שברשותו .״האיכר״ — כך נאמר יישבים חדשים למושבה בתנאי שיכלו
פים .פיק״א נענתה למרבית הפניות בחוזה — ״מתחייב לגור במושבה לעמוד בעלויות שתבעה מהם חברת
לאחר שנבדקו ונמצאו מוצדקות .תוך פיק״א .את בתיהם הקימו בעצמם
מספר שנים בנתה גן-ילדים ,בית-ספר, בהתאם לאפשרויותיהם .ברובם היו
בית-כנסת ,מקוה ומרפאה .המבנים אלה עולים מגרמניה שהגיעו לארץ
האלו ניתנו בשכירות לוועד המושבה. בשנות ה ,30-גם הם חויבו להפקיד
פיק״א תמכה גם בתקציבי החינוך סכום כסף למחיה עד שהפרדס ישא
והבריאות ,השתתפה במימון צרכים
דתיים וביטחוניים ונתנה הלוואות פרי.
לפיתוח פרויקטים שנועדו לצרכי מלבד בעלי הפרדסים והפועלים,
ציבור כמו הקמת בית-העם ,בית- הורגש עד מהרה צורך גם בבעלי
מטבחיים ,הכנסת טלפון לוועד ועוד. מלאכה שונים .נוצר לחץ על פיק״א
פיק״א היתה הקובעת הבלעדית בכל למכור להם מגרשים .פיק״א ביצעה
מכירה או החכרה של כל חלקה את המכירה רק על סמך המלצות
ומגרש במושבה וכל נושא הפיתוח מוועד המושבה .תהליך הפיתוח נמ
במושבה היה תלוי בה. שך עד שנת .1948
ב 1943-הצליח ועד המושבה ,לא פיק״א קיימה קשר רצוף עם המוש
חר מאמצים רבים ,לקבל מפיק״א בה שהקימה ,עד שהפסיקה את
פעילותה בשנת . 1957כל מכירה,
15 החכרה ,מסירה לצרכי ציבור ,טופלו
פרה בחצר