Page 17 - etmol_129

‫בית״כנסת בליטא‬

‫בין האצולה וההמונים‬

‫יהודי ליטא חיים בחסות המלכים והאצולה ושנואים על־ידי ההמונים‬

‫מאת דב לוין‬

‫התיישבו ‪ 330‬משפחות מעדת הקראים ועוד ‪ 155‬התיישבו‬ ‫המתיישבים היהודים הראשונים‪ ,‬סוחרים מדרום־מזרח‬
‫בפוניבד‪.‬‬ ‫אירופה‪ ,‬באו לליטא ככל הנראה‪ ,‬עוד במאה ה־‪.12‬‬
‫אחריהם באו גם ממערב אירופה מספר לא רב של פליטי‬
‫התייחסותו החיובית של ויטאוטאס אל נתיניו היהודים‬ ‫חרב ורדיפות מפרעות מסעי־הצלב ו״המגיפה השחורה״‪.‬‬
‫הומחשה בצורה ברורה ביותר בכתבי־הזכויות‬ ‫כמו־כן נמצאו יהודים בין הסוחרים והאומנים שהזמין‬
‫)הפריווילגיות( שהוענקו לאוכלוסייה היהודית והקראית‬ ‫לליטא הנסיך הגדול גדימין במחצית הראשונה של המאה‬
‫בשנים ‪ .1389-1388‬בכתבי־הזכויות האלה נאמר‪ ,‬בין‬ ‫ה־‪ .14‬בעת מסע כיבושיו בגליציה מצא שם גדימין‬
‫היתר‪ ,‬שהיהודים הם נתיני הנסיך הגדול ונתונים למרותו‬ ‫אוכלוסיה יהודית‪ ,‬חלק מהם עברו צפונה לפי הזמנתו‪,‬‬
‫בלבד; בעניינים חשובים שנפלו ביניהם לבין עצמם או‬ ‫והתיישבו באזורים סמוכים לליטא כמו בריסק וגרודנה או‬
‫ביניהם לנוצרים ידון הוא‪ ,‬לבדו או באמצעות פקיד מיוחד‪,‬‬
‫בתוכה‪ ,‬בחבל ז׳מוט‪.‬‬
‫שהיה מכונה גם ״שופט היהודים״‪.‬‬ ‫בימי הנסיך הגדול ויטאוטאס גדל מספר היהודים בליטא‬
‫עוד נאמר בכתבי־הזכויות‪ ,‬שהיהודים רשאים לנוע‬ ‫והגיע ל־‪ 6,000‬נפשות בערך‪ .‬כמו סבו גדימין היה גם‬
‫בחופשיות בכל שטחי הממלכה‪ .‬אשר ליחסים עם הלא־‬ ‫ויטאוטאס שליט נאור וסובלני‪ .‬הוא עודד את בואם של‬
‫יהודים נאמר‪ ,‬שאם יתעלם שכן נוצרי בשעת לילה מקריאה‬ ‫סוחרים ומומחים שונים מחוץ־לארץ ואיפשר להם לחיות‬
‫לעזרה של יהודי הוא יעמוד לדין כאילו עבר עבירה‪ ,‬ונוצרי‬ ‫על־פי מנהגיהם ודתם‪ .‬כך נהג גם ביהודים בני עדת‬
‫שייטול בכוח הזרוע חפץ מיהודי או שייכנס לביתו של‬ ‫הקראים שהביא עמו כשבויי־מלחמה בסוף המאה ה־‪14‬‬
‫יהודי ללא רשות‪ ,‬יישפט כאילו שלח ידו ברכוש המדינה‪.‬‬ ‫מדרום רוסיה ומחצי־האי קרים‪ .‬בטרוק הסמוכה לווילנה‬
‫נוצרי שיפצע יהודי או יכה אותו ישלם קנס לאוצר הנסיך‬

‫‪17‬‬