Page 20 - etmol_129

‫יצוא נמאה ה‪18-‬‬ ‫היתה גם התפתחות רוחנית וספרותית של הקראים בליטא‪,‬‬
‫שעדיין קיימו מגע הדוק למדי עם היהודים הרבניים‪.‬‬
‫ספרים‪ ,‬אבנים וסבון‬
‫במשך הזמן גדל מאוד בליטא מספרם של הרבנים‬
‫הרב דוד אופנהיים שחי בסוף‬ ‫שיצאו להם מוניטין כבני תורה ולמדנים מופלגים‪.‬‬
‫המאה ה־‪ ,18‬היה רב בניקלשבורג‬ ‫הלמדנות התפשטה והעמיקה‪ .‬נוסף על גדולי התורה‪,‬‬
‫ואחדכך רב ראשי בפראג ובבוהמיה‪.‬‬ ‫הרבנים ומחברי הספרים עסקו בלימוד התורה גם אנשים‬
‫הוא היה אספן ספרים נלהב ואסף כ־‬ ‫פשוטים וקשי יום‪ ,‬שעבדו לפרנסתם במסחר ובמשלחי־יד‬
‫‪ 7000‬ספרים וכתבי־יד‪ .‬אחרי מותו‬ ‫אחרים‪ .‬במשך הזמן נמצאו גם בעלי־יכולת שתרמו‬
‫נמכרה ספרייתו לאוניברסיטת אוכס־‬ ‫למוסדות תורניים ותמכו בלומדי התורה‪ .‬וילנה המשיכה‬
‫פורד והיא נמצאת שם עד היום‪ .‬הרב‬ ‫להתבלט כמרכז תורה‪ ,‬עד שהגיעה לשיא פריחתה‬
‫אופנהיים היה ידוע בתמיכתו בישוב‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה־‪ ,18‬בימיו של הגאון‬
‫היהודי בירושלים וקיבל את התואר‬ ‫מווילנה הרב אליהו‪ ,‬הוא הגר״א‪ ,‬ואף כונתה בשם‬

‫״נשיא ארץ ישראל ורב ירושלים״‪.‬‬ ‫״ירושלים דליטא״‪.‬‬
‫בארצות שונות נמצאו אנשים שהיו ‪l i‬‬ ‫יחד עם הפריחה בלימודי קודש החלה להפתח בווילנה‬
‫גם ההשכלה הכללית וממנה התפשטה ליתר הקהילות‪ .‬עוד‬
‫רוכשים ספרים בשבילו‪ .‬אחד מהם‬ ‫ברבע הראשון של המאה ה־‪ 17‬ביקר בווילנה איש המדע‬
‫היה אריה יהודה ליב כץ‪ ,‬פרנס‬ ‫ותלמידו של גליליאו‪ ,‬ר׳ יוסף שלמה רופא )יש״ר( שציין‬
‫בירושלים‪ .‬במכתב ששלח אליו בשנת‬ ‫בזיכרונותיו לטובה את הקראים המתעסקים בלימודים‬
‫‪699‬ו הוא מודיע לו‪ ,‬כי שלח אליו על־ידי כומר שביקר בירושלים כתב־יד‬ ‫חיצוניים‪ ,‬שלא כיהודים הרבניים‪ .‬יחד עם זאת הבליט את‬
‫של ספר מאת הרמב״ן‪ .‬עכשיו הוא שולח שלוש אבנים ממקומות‬ ‫העובדה שהורים יהודיים שולחים את בניהם ללמוד‬
‫קדושים בארץ‪ .‬והוא מזכיר גם כי לפני שנתיים שלח לרב סבון ״תוצרת‬ ‫פילוסופיה בפדובה שבאיטליה‪ .‬משהו מרוח ההשכלה של‬
‫הארץ״ ואין הוא יודע אם הגיע אליו‪.‬‬ ‫יהודי המערב חדר לליטא באמצעות יהודים שעמדו בקשרי‬
‫ועיקר המכתב‪ :‬הוא שידך את בתו לאלמן ממשפחה מיוחסת ותלמיד‬ ‫מסחר עם פרוסיה השכנה ויהודים שנסעו לחח־לארץ כדי‬
‫חכם גדול‪ ,‬והוא רומז ‪ -‬צריך הוא כסף לנדוניה‪.‬‬ ‫להדפיס ספרים או ללמוד רפואה על חשבון הוריהם או‬
‫וזה לשון המכתב אשר יצא מירושלים לניקלשבורג‪.‬‬
‫פטרונים ונדיבים מבני האצולה הגבוהה‪.‬‬
‫ה׳ תמוז דהאי שתא‪ ,‬שנת תנ״ם )‪ (1699‬פה עיר הקודש ירושלים‪,‬‬ ‫בשליש השלישי של המאה ה־‪ 18‬הפכה וילנה לראש‬
‫הנשר הגדול בעל כנפים ולו בתושיה כפלים‪ ,‬דולה ומשקה מתורתו‪,‬‬ ‫גשר במאבק הגדול והחריף שניטש בקרב יהודי ליטא נגד‬
‫באר מים חיים‪ ,‬הלא הוא מורנו ורבנו הנאמן הגדול אב בית דין ומורה‬ ‫תנועת החסידות‪ .‬בראש המאבק הזה )בשנים תקל״ב־‪1772‬‬
‫ותקמ״א־‪ ,(1781‬עמדו הגר״א ותלמידיו‪ ,‬שכונו‬
‫צדק נהרב דוד‪.‬‬ ‫״מתנגדים״‪ .‬מכאן הפך תואר זה למעין מלה נרדפת‬
‫הנה כבר הארכתי למר על־ידי הכומר במוצאי פסח העבר ושלתתי עמו‬ ‫ליהודי ליטא‪ .‬אולם גם לאחר שבמאבק זה גברה ידם של‬
‫ה״מתנגדים״‪ ,‬הוסיפו להתקיים קהילות ״חסידים״ פה ושם‬
‫ספר נתמד כתב יד חידושי הרמב״ן על מסכת כתובות‪.‬‬ ‫גם באיזור וילנה ובחלקים אחרים של צפון־מזרח ליטא‪.‬‬
‫יען ידעתי שבשמחתי ישמח לבו‪ ,‬אודיע למר שזכיתי תהילות לאל‬ ‫מביניהם גם התארגנו ראשוני החבורות שעלו בסוף המאה‬
‫עליון ששדכתי את בתי הגדולה הבתולה לאלמון שהיה נשוי לבת הגאון‬ ‫ה־‪ 18‬לא^־י שראל והקדימו בשנים אחדות את העולים‬
‫ר׳ משה בן הביב זצ״ל)שימש כרב ראשי בירושלים( והוא בן גדולים‬
‫ומיוחסים אביו ואבי־אביו היו רבנים מפורסמים בקניאדה ומצד אמו הוא‬ ‫ה״מתנגדים״ )ה״פרושים״(‪.‬‬
‫ממשפחת רבני אשכנז והעיקר שהוא ירא שמים וקובע עתים לתורה בכל‬ ‫במפקד שהושלם בתחילת שנת ‪ ,1765‬נפקדו בכל תחום‬
‫יום‪ ,‬בזוהר וראשית חכמה ומדרשי תז״ל‪ .‬ולא עבר עאו חצות אלה‬ ‫הרפובליקה הפולנית ‪ 587,658‬יהודים ובנסיבות ליטא —‬
‫בשינה‪ .‬תהילה לאל יש לו יכולת‪ ,‬קרן קיימת‪ ,‬והרבה קופצים היו עאו‬
‫ומגודל יראת שמים שנמצא בו בחר בי להידבק במשפחתי‪ ,‬במיוהפי‬ ‫‪. 157,649‬‬
‫כהונה‪ .‬ואפילו הכי הוכרחתי ליתן לו נדוניא מזומנים ‪ 300‬טאלד זולת‬ ‫מלחמות רבות עברו על ליטא במאה ה־‪ ,18‬מצבה‬
‫הכלכלי של המדינה הורע ובתוכה נערכו מאבקים אין־‬
‫מלבושי כבוד‪.‬‬ ‫סופיים בין קבוצות אצילים למיניהם שנסבו על ענייני נוהל‬
‫יקבל מר עאידי המוביל ג׳ חתיכות מאבני קודש‪ ,‬דהיינו ציון קבורת‬ ‫ודת‪ .‬ליטא ופולין נחלשו והלכו גם בגלל המלחמות‬
‫רחל וציון קבורת זכריה הכהן הנביא וציון התנא האלוקי רבי שמעון בר‬ ‫שהסתבכו בהן עם הארצות השכנות‪ :‬רוסיה‪ ,‬פרוסיה‬
‫יוחאי וכל אחת ואחת חתום בחותמי‪ .‬ויעלה לפני רום מעלתו לרצון כי‬ ‫ואוסטריה‪ .‬בזמן שלטונו של מלך פולין האחרון‪ ,‬סטניסלב‬
‫לא מצאתי פה עתה שקאטואן)חתיכות אבן( קטנים‪ .‬וכן להקצין הנדיב‬ ‫אוגוסט פוניאטובסקי‪ ,‬חברו הארצות הללו יחד על מנת‬
‫וואלף אופנהיים שאר בשרו דמר שני חתיכות ציון יוסף הצדיק וכן‬ ‫לחלק ביניהן את פולין וליטא‪ .‬בשנת ‪ 1795‬סופח רוב־רובה‬
‫להאלוף הקצין רבי אב אפשטט‪ ,‬ציון יוסף הצדיק‪ .‬ועל כל אחד ימצא‬
‫של ליטא לרוסיה‪.‬‬
‫חותם שלי‪.‬‬ ‫מעתה היו יהודי ליטא תחת שלטונו של הצאר הרוסי‪.‬‬
‫וכבר שלחתי למעלתכם זה שנתים בקרוב לכל אחד כמה חתיכות‬ ‫עברו עליהם גזירות רבות והם נפגעו גם מבחינה כלכלית‪,‬‬
‫מאבני המקום ובוהת העשויה פה משמן זית ואפר מקודש מאדמתנו‬ ‫אולם בתקופה זו של השלטון הרוסי‪ ,‬המאה ה־‪ ,19‬חלה‬
‫הזאת עאידי יהודי אחד מזאליקווי ושמו האלוף רב מרדכי ולא ידעתי אם‬ ‫ביהדות ליטא פריחה דתית ותרבותית — מצד אחד נוסדו‬
‫הישיבות הגדולות ופרח הלימוד התורני‪ ,‬ומצד שני —‬
‫קיבלתם או לא‪.‬‬ ‫הגיעה ההשכלה הכללית לרמות גבוהות‪ ,‬אך זה כבר נושא‬
‫כה דברי נאמן אהבתו הדורש בשלום תורתו ומתפלל בעדו ובעד בני‬
‫למאמר נפרד‪.‬‬
‫ביתו מדי שבת בשבתו לפני הכותל המערבי‪.‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬פנקס הקהילות ‪ -‬ליטא‪ ,‬הוצאת ״יד ושם״‬
‫הצעיר אדהודא ליב נץ‬

‫‪20‬‬