Page 20 - etmol_129
P. 20
יצוא נמאה ה18- היתה גם התפתחות רוחנית וספרותית של הקראים בליטא,
שעדיין קיימו מגע הדוק למדי עם היהודים הרבניים.
ספרים ,אבנים וסבון
במשך הזמן גדל מאוד בליטא מספרם של הרבנים
הרב דוד אופנהיים שחי בסוף שיצאו להם מוניטין כבני תורה ולמדנים מופלגים.
המאה ה־ ,18היה רב בניקלשבורג הלמדנות התפשטה והעמיקה .נוסף על גדולי התורה,
ואחדכך רב ראשי בפראג ובבוהמיה. הרבנים ומחברי הספרים עסקו בלימוד התורה גם אנשים
הוא היה אספן ספרים נלהב ואסף כ־ פשוטים וקשי יום ,שעבדו לפרנסתם במסחר ובמשלחי־יד
7000ספרים וכתבי־יד .אחרי מותו אחרים .במשך הזמן נמצאו גם בעלי־יכולת שתרמו
נמכרה ספרייתו לאוניברסיטת אוכס־ למוסדות תורניים ותמכו בלומדי התורה .וילנה המשיכה
פורד והיא נמצאת שם עד היום .הרב להתבלט כמרכז תורה ,עד שהגיעה לשיא פריחתה
אופנהיים היה ידוע בתמיכתו בישוב במחצית השנייה של המאה ה־ ,18בימיו של הגאון
היהודי בירושלים וקיבל את התואר מווילנה הרב אליהו ,הוא הגר״א ,ואף כונתה בשם
״נשיא ארץ ישראל ורב ירושלים״. ״ירושלים דליטא״.
בארצות שונות נמצאו אנשים שהיו l i יחד עם הפריחה בלימודי קודש החלה להפתח בווילנה
גם ההשכלה הכללית וממנה התפשטה ליתר הקהילות .עוד
רוכשים ספרים בשבילו .אחד מהם ברבע הראשון של המאה ה־ 17ביקר בווילנה איש המדע
היה אריה יהודה ליב כץ ,פרנס ותלמידו של גליליאו ,ר׳ יוסף שלמה רופא )יש״ר( שציין
בירושלים .במכתב ששלח אליו בשנת בזיכרונותיו לטובה את הקראים המתעסקים בלימודים
699ו הוא מודיע לו ,כי שלח אליו על־ידי כומר שביקר בירושלים כתב־יד חיצוניים ,שלא כיהודים הרבניים .יחד עם זאת הבליט את
של ספר מאת הרמב״ן .עכשיו הוא שולח שלוש אבנים ממקומות העובדה שהורים יהודיים שולחים את בניהם ללמוד
קדושים בארץ .והוא מזכיר גם כי לפני שנתיים שלח לרב סבון ״תוצרת פילוסופיה בפדובה שבאיטליה .משהו מרוח ההשכלה של
הארץ״ ואין הוא יודע אם הגיע אליו. יהודי המערב חדר לליטא באמצעות יהודים שעמדו בקשרי
ועיקר המכתב :הוא שידך את בתו לאלמן ממשפחה מיוחסת ותלמיד מסחר עם פרוסיה השכנה ויהודים שנסעו לחח־לארץ כדי
חכם גדול ,והוא רומז -צריך הוא כסף לנדוניה. להדפיס ספרים או ללמוד רפואה על חשבון הוריהם או
וזה לשון המכתב אשר יצא מירושלים לניקלשבורג.
פטרונים ונדיבים מבני האצולה הגבוהה.
ה׳ תמוז דהאי שתא ,שנת תנ״ם ) (1699פה עיר הקודש ירושלים, בשליש השלישי של המאה ה־ 18הפכה וילנה לראש
הנשר הגדול בעל כנפים ולו בתושיה כפלים ,דולה ומשקה מתורתו, גשר במאבק הגדול והחריף שניטש בקרב יהודי ליטא נגד
באר מים חיים ,הלא הוא מורנו ורבנו הנאמן הגדול אב בית דין ומורה תנועת החסידות .בראש המאבק הזה )בשנים תקל״ב־1772
ותקמ״א־ ,(1781עמדו הגר״א ותלמידיו ,שכונו
צדק נהרב דוד. ״מתנגדים״ .מכאן הפך תואר זה למעין מלה נרדפת
הנה כבר הארכתי למר על־ידי הכומר במוצאי פסח העבר ושלתתי עמו ליהודי ליטא .אולם גם לאחר שבמאבק זה גברה ידם של
ה״מתנגדים״ ,הוסיפו להתקיים קהילות ״חסידים״ פה ושם
ספר נתמד כתב יד חידושי הרמב״ן על מסכת כתובות. גם באיזור וילנה ובחלקים אחרים של צפון־מזרח ליטא.
יען ידעתי שבשמחתי ישמח לבו ,אודיע למר שזכיתי תהילות לאל מביניהם גם התארגנו ראשוני החבורות שעלו בסוף המאה
עליון ששדכתי את בתי הגדולה הבתולה לאלמון שהיה נשוי לבת הגאון ה־ 18לא^־י שראל והקדימו בשנים אחדות את העולים
ר׳ משה בן הביב זצ״ל)שימש כרב ראשי בירושלים( והוא בן גדולים
ומיוחסים אביו ואבי־אביו היו רבנים מפורסמים בקניאדה ומצד אמו הוא ה״מתנגדים״ )ה״פרושים״(.
ממשפחת רבני אשכנז והעיקר שהוא ירא שמים וקובע עתים לתורה בכל במפקד שהושלם בתחילת שנת ,1765נפקדו בכל תחום
יום ,בזוהר וראשית חכמה ומדרשי תז״ל .ולא עבר עאו חצות אלה הרפובליקה הפולנית 587,658יהודים ובנסיבות ליטא —
בשינה .תהילה לאל יש לו יכולת ,קרן קיימת ,והרבה קופצים היו עאו
ומגודל יראת שמים שנמצא בו בחר בי להידבק במשפחתי ,במיוהפי . 157,649
כהונה .ואפילו הכי הוכרחתי ליתן לו נדוניא מזומנים 300טאלד זולת מלחמות רבות עברו על ליטא במאה ה־ ,18מצבה
הכלכלי של המדינה הורע ובתוכה נערכו מאבקים אין־
מלבושי כבוד. סופיים בין קבוצות אצילים למיניהם שנסבו על ענייני נוהל
יקבל מר עאידי המוביל ג׳ חתיכות מאבני קודש ,דהיינו ציון קבורת ודת .ליטא ופולין נחלשו והלכו גם בגלל המלחמות
רחל וציון קבורת זכריה הכהן הנביא וציון התנא האלוקי רבי שמעון בר שהסתבכו בהן עם הארצות השכנות :רוסיה ,פרוסיה
יוחאי וכל אחת ואחת חתום בחותמי .ויעלה לפני רום מעלתו לרצון כי ואוסטריה .בזמן שלטונו של מלך פולין האחרון ,סטניסלב
לא מצאתי פה עתה שקאטואן)חתיכות אבן( קטנים .וכן להקצין הנדיב אוגוסט פוניאטובסקי ,חברו הארצות הללו יחד על מנת
וואלף אופנהיים שאר בשרו דמר שני חתיכות ציון יוסף הצדיק וכן לחלק ביניהן את פולין וליטא .בשנת 1795סופח רוב־רובה
להאלוף הקצין רבי אב אפשטט ,ציון יוסף הצדיק .ועל כל אחד ימצא
של ליטא לרוסיה.
חותם שלי. מעתה היו יהודי ליטא תחת שלטונו של הצאר הרוסי.
וכבר שלחתי למעלתכם זה שנתים בקרוב לכל אחד כמה חתיכות עברו עליהם גזירות רבות והם נפגעו גם מבחינה כלכלית,
מאבני המקום ובוהת העשויה פה משמן זית ואפר מקודש מאדמתנו אולם בתקופה זו של השלטון הרוסי ,המאה ה־ ,19חלה
הזאת עאידי יהודי אחד מזאליקווי ושמו האלוף רב מרדכי ולא ידעתי אם ביהדות ליטא פריחה דתית ותרבותית — מצד אחד נוסדו
הישיבות הגדולות ופרח הלימוד התורני ,ומצד שני —
קיבלתם או לא. הגיעה ההשכלה הכללית לרמות גבוהות ,אך זה כבר נושא
כה דברי נאמן אהבתו הדורש בשלום תורתו ומתפלל בעדו ובעד בני
למאמר נפרד.
ביתו מדי שבת בשבתו לפני הכותל המערבי.
לעיון נוסף :פנקס הקהילות -ליטא ,הוצאת ״יד ושם״
הצעיר אדהודא ליב נץ
20