Page 5 - etmol 90

‫האיורים מכתבי־יד עבריים מ ה מ א ה ה־‪ 5‬ן‬ ‫משפחה יהודית‬ ‫הספרים קדם ויכוח סוער בין חכמי איטליה‪ ,‬שנמשך גם‬
‫במהלך ההדפסה‪ .‬הרב באסולה היה מעורב עמוקות‬
‫אנקונה‪ ,‬היה הרב האיטלקי היחידי שרתם את עצמו למלחמה‬ ‫בפולמוס‪ .‬בראשיתו‪ ,‬תמך בהדפסה ופסק דינו ברוח זו הובא‬
‫בראש הספר ״תיקוני הזוהר״‪ .‬אולם קצת למעלה משנה‬
‫נגד החרם וחתם על איגרת ההתנגדות לפרשה‪ .‬הוא הואשם‬ ‫מאוחר יותר פירסם באסולה חרם כנגד המדפיסים והחרו‬
‫בלקיחת שוחד ונאמר עליו‪ :‬״ גם על החכם הנעלה כבוד‬ ‫החזיקו אחריו רבנים אחרים‪ .‬מדוע שינה הרב באסולה את‬
‫הרב משה באסולה הוציאו דיבה לומר דאפשר שנתרצה‬
‫ברצי כסף״‪ .‬אולם הרב מקושטא יהושע צונצין המוסר על‬ ‫דעתו מן הקצה אל הקצה תוך שישה־עשר חודש?‬
‫מסתבר כי כרקע להדפסת ספרי הקבלה עמדה התעוררות‬
‫כך‪ ,‬דחה את ההאשמה מכל וכל‪.‬‬ ‫רוחנית ודתית עמוקה והתעניינות מוגברת בתורת הקבלה‪.‬‬
‫הרב באסולה נמנה עם המקובלים ומחשבי הקצין אשר‬
‫בראשית שנת ש״כ‪ ,‬סוף ‪ ,1559‬ערך באסולה את התנאים‬ ‫האמינו כי עת הגאולה קרובה‪ .‬באסולה סבר שאת בואה של‬
‫לאירוסיהם של תמר‪ ,‬בת הגביר יוסף תמרי מוונציה‪ ,‬עם‬ ‫הגאולה ניתן להחיש על ידי הפצת הזוהר ולימודו‪ .‬בתחילה‬
‫היסס‪ ,‬לדבריו‪ ,‬אם לפרסם ברבים את תמיכתו בהדפסה‪ ,‬אך‬
‫שמואל‪ ,‬בן הרב משה ונטורוצו מפירושא‪ ,‬פרשה שהביאה‬ ‫לאחר שהופץ קונטרס המזלזל ופוגע בקבלה ובזוהר ‪ -‬לא‬
‫למחלוקת ממושכת ומסובכת‪ ,‬שהיו מעורבים בה אישים‬ ‫היו לו עוד פקפוקים‪ .‬והנה‪ ,‬לפתע‪ ,‬חלה תמורה בעמדתו‬
‫רבים‪ .‬אותו זמן היה באסולה הישיש כבר טרוד בהכנות‬ ‫והוא הצטרף לחבורת השוללים את ההדפסה‪ ,‬שבראשה‬
‫לנסיעה לארץ ישראל‪ ,‬ולא הספיק להשלים את מלאכתו עד‬ ‫עמד הרב יעקב ישראל פינצי שהיה בעצמו מקובל‪ .‬הללו‪,‬‬
‫אף שציפו גם הם לגאולה קרובה‪ ,‬טענו כי עוד לא הגיעה‬
‫תום‪.‬‬ ‫העת להפיץ ברבים את ספרי הקבלה‪ ,‬וכי מסתרי הסודות‬
‫בחודש אייר של אותה שנה ‪ -‬מאי ‪ - 1560‬יצא הרב‬ ‫הטמונים בהם יתגלו רק לאחר בואו של משיח‪ .‬בחרם שלו‬
‫באסולה מנמל ונצןה למסעו השני לארץ ישראל‪ ,‬הפעם כדי‬ ‫כנגד ההדפסה חזר בו באסולה מכל מה שכתב בראש ספר‬
‫להשתקע בה‪ .‬יחד'עמו הפליג בן אחותו‪ ,‬מרדכי דאטו‪ ,‬אשר‬ ‫״תיקוני הזוהר״‪ ,‬וסתר טענות שהשמיען הוא עצמו קודם‬
‫היה שותף לרב בצפיותיו לגאולה הקרובה‪ .‬באסולה הגיע‬ ‫לכן‪ .‬אין ספק כי בפרק הזמן שחלף בין פסקו הראשון לשני‪,‬‬
‫לארץ והשתקע בצפת‪ ,‬המרכז הרוחני והקבלי הפורח של‬ ‫היה נתון ללחצים כבדים מרבנים רבים ופרנסים‪ .‬אבל יש‬
‫אותה תקופה‪ .‬הרב יהודה אריה ממודינא מספר על כך‬ ‫להניח כי הובאו לפני באסולה עובדות חדשות ששינו את‬
‫שיקוליו‪ .‬ובראש וראשונה האיסור שהטיל האפיפיור‬
‫בתקופה מאוחרת יותר‪ :‬״כל חכמי צפת כמעט באו ביום‬ ‫ב־‪ 1558‬על הדפסת התלמוד ואכן סימן לחרדה מפני האינק­‬
‫השבת להקביל את פניו‪ ,‬כי שמעו את שמעו‪ ,‬וביניהם הרב‬ ‫וויזיציה נמצא בסייג שהוסיף בסוף פסק דינו‪ ,‬שהחרם על‬
‫המדפיסים את ספרי הזוהר יהיה תקף ״עד יערה עלינו רוח‬
‫קורדיווירו ז״ל שהיה בחור‪ ,‬ונשק ידיו״‪.‬‬ ‫ממרום ויתננו לחן ולחסד בעיני המלכות״ להדפיס התלמוד‪.‬‬
‫אולם באסולה לא זכה ליהנות זמן רב מארץ כיסופיו‪ .‬על‬ ‫מכאן שהאיסור על הדפסת ספרי הקבלה היה בעיניו זמני‬
‫פי הספר ״שלשלת הקבלה״ לרב גדליה בן יחייא‪ ,‬נפטר הרב‬
‫משה באסולה זמן קצר לאחר עלייתו‪ ,‬עוד לפני תום אותה‬ ‫בלבד‪.‬‬

‫שנה‪ ,‬והוא כבן שמונים‪.‬‬ ‫בשל השינוי הקיצוני בעמדתו‪ ,‬נתקלקלו היחסים בין‬
‫באסולה לבין תלמידו לשעבר‪ ,‬עמנואל מבניוונטו ובין‬
‫תומכי ההדפסה האחרים‪ ,‬ביניהם הרב יצחק מלאטש‪,‬‬
‫שהאשים את הרב באסולה בצביעות; ״ויותר חרפה וכלימה‬
‫כי מהמתקוממים על ה׳ ועל תורתו כבר הסכימו לימים‬
‫שעברו בהיתר‪ ,‬ועתה חוזרים בהם ומתחסדים בצביעות‬
‫בעוורון והעדר ידיעה או סכלות״‪ .‬אולם לחרם לא היתה‬

‫השפעה מעשית‪ :‬ספרי הקבלה המשיכו ויצאו לאור‪.‬‬
‫באותם ימים של פולמוס סביב הדפסת הזוהר נתעוררה‬
‫באנקונה פרשה חמורה‪ ,‬שהאפילה על כל נושא אחר‪.‬‬
‫במחצית השניה של ‪ 1556‬הועלתה על המוקד קבוצה‬
‫מאנוסי פורטוגל שמצאו מקלט באנקונה שהיתה חלק‬
‫ממדינת האפיפיור‪ ,‬ואשר שבו בגלוי ליהדותם‪ .‬חלק מהאנו­‬
‫סים נמלטו לעיר פיזארו הסמוכה‪ ,‬שבה משל דוכס אורבינו‪.‬‬
‫בעקבות האירועים נעשה נסיון יחיד במינו של החרמת נמל‬
‫אנקונה על‪-‬ידי הסוחרים היהודים שבכל רחבי הממלכה‬
‫העות׳מאנית‪ ,‬בהנהגת דונה גראציה ודון יוסף נשיא‪,‬‬
‫מאנוסי פורטוגל שחזרו ליהדות ומצאו מקלט בקושטא‪.‬‬
‫המחרימים תבעו כי הסוחרים היהודים בכל מקום יחרימו‬
‫את נמל אנקונה ויעבירו את המסחר לנמל פיזארו‪ ,‬שם‬

‫הבטיח הדוכס מאורבינו בטחון ושלווה לאנוסים‪.‬‬
‫החרמת הנמל גרמה סבל רב והפסדים ניכרים ליהודים‬
‫הוותיקים שישבו באנקונה‪ ,‬שחששו גם מנקמתם של התוש­‬
‫בים המקומיים והאפיפיור‪ .‬הללו טענו שאין להתעלם‬
‫ממצבם העדין ומן הסכנה שבה הם עצמם נתונים והם שלחו‬
‫מכתבים בהולים אל קהילות ישראל ודרשו לבטל את החרם‪.‬‬
‫הרב באסולה‪ ,‬באותם ימים אולי היה כבר רבה של קהילת‬